מאיר שמיר: "אחרי המטען השני כבר הבנתי שזו לא טעות ושמישהו מנסה להציק לי"

מי עומד מאחורי הנחת שני מטעני חבלה ברכבו ובביתו של איש העסקים מאיר שמיר (68), לשעבר הבעלים של קבוצת הכדורגל הפועל פתח-תקווה? שאלה זו נותרה ללא מענה גם לאחר שהסתיימה היום (א') עדותו של שמיר במשפטו של אבישי בן-דוד, המואשם בכך שב-2016 הטמין מטעני חבלה ברכבו ובביתו של שמיר. כמו כן בן-דוד מואשם כי הטמין יחד עם אבנר הררי, בעליה של חנות ירקות בהרצליה, מטענים שכוונו נגד הכדורגלן קובי מוסא והזמרת מרגלית צנעני.

לפי כתב האישום, המייחס לבן-דוד ולמוסא גם ניסיון לרצח (במקרה אחר), בן-דוד קשר קשר עם הררי לייצור ולהרכבת מטעני חבלה וכן להנחתם ולהפעלתם נגד קורבנות שונים. זאת, לפי הזמנה מוקדמת של גורמים אחרים, והכול כמובן בתמורה לתשלום כספי.

לפי האישום, בן-דוד הגיע לחניון של משרדי חברת מבטח שמיר החזקות, שבבעלותו של שמיר, הממוקמים ברחוב הברזל ברמת החייל בתל-אביב, כשהוא נושא עמו את מטען החבלה. לאחר מכן ניגש בן-דוד לרכב הב.מ.וו של שמיר, שחנה בחניה הפרטית שלו, והניח את המטען ברווח שבין השמשה למכסה המנוע של הרכב. בהמשך הגיע בן-דוד רכוב על קטנוע, הפעיל את מטען החבלה ופוצץ את רכבו של שמיר.

 אבישי בן דוד \ צילום: כדיה לוי

"כמו פיצוץ של נפצים"

שמיר העיד כי ביום שאירע הפיצוץ במכוניתו, הוא שהה במשרדו וכלל לא ידע כי הפיצוץ שנשמע באותו בוקר, קשור אליו - עד שירד למכוניתו עם סיום עבודתו. לדבריו, "השליח של המשרד שלנו סיפר שהיה פיצוץ בחניה, אבל אני המשכתי לעבוד. זה עבר לידי. כשירדתי לחניה בדרכי ללכת הביתה, פתחתי את הדלת של המדרגות, וראיתי את האוטו שלי מוקף בסרט צהוב. שוטר שהיה במקום אמר לי 'לא להתקרב', וככה הבנתי שקרה משהו סביב האוטו שלי".

בהמשך עדותו סיפר שמיר כי הזנק שנגרם לרכבו היה קל ביותר - כיפוף קטן ושריטה. "עובדה שאני עדיין נוסע באותו רכב, לא הלכתי לתקן אותו אפילו", העיד.

בכתב האישום נטען עוד כי מספר ימים לאחר מכן, הניח בן דוד-מטען בחצר ביתו של מאיר שמיר שבתל-אביב ופוצץ את המטען. הנזק מהפיצוץ הפעם היה משמעותי יותר, כשגם בית שכנו של שמיר נפגע מרסיסי המתכת הרבים שהתפזרו בפיצוץ.

וכך העיד שמיר: "ישבתי לראות טלוויזיה, וסביב השעה 22:00 שמעתי פיצוץ. זה נשמע יותר כמו פיצוץ של נפצים במגרשי כדורגל, לא פיצוץ של פצצת חצי טון שמשליכים על דמשק. יצאתי בניחותא מהבית והלכתי לבדוק מה הסיפור. השכן מהבית לידי הביא פנס, ויחד חיפשנו בחצר שלי ובחצר שלו; ואז ראינו במרפסת שצמודה לדלת זכוכית של הבית שלי כמה חלקים מפוזרים. אני זוכר שראיתי בטרייה, ואז הבנתי ישר שהיה כאן משהו. לאחר מכן הגיעו השוטרים".

בנקודה זו, העיד שמיר, הוא הבין שמישהו מנסה לשלוח לו מסר. "אם בפעם הראשונה הייתי משוכנע ברמת סבירות מאוד גבוהה שזו טעות, אחרי הפעם השנייה כבר הבנתי שזו לא טעות, ושמישהו מנסה להציק לי", אמר.

"עדיף להיות חכם ולא צודק"

עוד נטען בכתב האישום כי את הנחת המטענים שגרמו לפיצוץ ברכבו ובביתו של שמיר תכנן בן-דוד יחד עם גורמים שזהותם לא ידועה למשטרה ולפרקליטות. כאשר שמיר נשאל על-ידי עו"ד חגי בנימין מפרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי): "האם אתה יודע להגיד מי עומד מאחורי המטענים?" - שמיר השיב: "אין לי מושג. אמרתי במשטרה שאם אני צריך להמר על מקומות שבהם יכול להימצא המקור לדבר הזה, אז זה או מישהו מהגרעין הקשה של אוהדי הפועל פתח-תקווה (ששמיר היה בעבר בעליה), או דני לוי, חבר עמותת הפועל פתח-תקווה, שהיה גם יזם נדל"ן ונטל הלוואה מחברת יזמות הנדל"ן 'מניף', שנמצאת בבעלות שלי ושל בנק דיסקונט". בעבר כבר פורסם כי לוי שוחרר מהמעצר ביחס למקרה. הוא אינו נאשם בתיק.

בהמשך חקירתו התייחס שמיר לשתי האפשרויות האמורות. ביחס לדני לוי אמר שמיר: "מנכ"ל חברת 'מניף' אמר לי שהגיעו אליו כמה אנשים שהוא הרגיש איתם מאוד לא בנוח, ושהם דיברו איתו על החוב של לוי. לוי ביקש שיוותרו לו על יתרת החוב שלו, ושישחררו לו את הביטחונות - בסך-הכול משהו כמו 8 מיליון שקל. אבל כמו שאמרתי בחקירה במשטרה - זו הייתה הערכה בלבד. שאלתי את המנכ"ל אם הכול בסדר עם לוי, והוא אמר לי שהם אכלו יחד במסעדה לפני כמה ימים".

בהמשך נאלץ שמיר להודות כי הוא הורה לשחרר את הנכס המשועבד של לוי, וגם הסביר: "שמעתי שהוא נעצר בקשר לפרשה, ועברה לי מחשבה בראש שעדיף להיות חכם ולא צודק, ולכן שחררתי לו את השיעבוד".

שמיר העלה בחקירתו במשטרה שם נוסף של אדם שלטענתו התנהג אליו בצורה אגרסיבית יחסית במהלך הפירוק. "העליתי את השם שלו, אבל באותה מידה אמרתי שקשה לי להאמין שזה הוא", העיד שמיר.

"כיוון מהותי שלא נבדק"

סנגורו של בן-דוד, עו"ד שי רודה, הקדיש את כל חקירתו הנגדית של שמיר, כדי לצייר אותו כמי שהיו לו אויבים רבים שיכולים היו להזמין את הנחת המטען. קו חקירה זה, למרות רמת העניין שבכוחו לעורר אינו רלוונטי כמעט לחלוטין לאישום, שלפיו בן-דוד הוא זה שהניח את המטענים - אישום הנתמך גם בעדותם של עדי ראייה וגם בראיות מצולמות. לכן נתקל עו"ד רודה בהתנגדות עזה של שופטי המחוזי - השופטים רענן בן-יוסף, ציון קאפח ואירית קלמן-ברום - שקיצרו את חקירתו של עו"ד רודה לאור היעדר הרלוונטיות שלה להגנת הנאשם.

 עו"ד שי רודה / צילום: כדיה לוי

כך, למשל, עימת עו"ד רודה את שמיר עם דבריו שאמר במשטרה, שלפיהם "דני לוי לא התנהג יפה, ולכן לא שחררנו לו את השיעבוד". שמיר נשאל: "מה זה אומר שהוא 'התנהג לא יפה?'" והשיב: "אני זוכר שהמנכ"ל סיפר לי שדני לוי דיבר איתו, ואמר לו שאם לא נוותר על הבטוחות, אז הוא יתאבד וייקח גם אותנו איתו. ידעתי שלדני יש עונש על-תנאי על איומים, ולכן לא הלכתי למשטרה. לא רציתי להזיק לו".

בהמשך החקירה הפטיר עו"ד רודה: "דני לוי היה כיוון מאוד מהותי שלא בדקו אותו". בתגובה הזדעקו נציגי הפרקליטות: "בדקו והפכו כל אבן", אמר עו"ד בנימין מהפרקליטות. 

מטעם עו"ד שי רודה, סנגורו של בן-דוד, נמסר: "חקירתו הנגדית של איש העסקים מאיר שמיר מלמדת כי ישנם חשודים פוטנציאליים שיש להם אינטרס לפגוע בו. לצערי, המשטרה לא מיצתה את החקירה עם חשודים אלה". 

העובד השכיר בחברת ביטוח שהפך לאימפריה עסקית

איש העסקים מאיר שמיר הוא בעל השליטה והמנכ"ל של חברת ההשקעות מבטח שמיר, המשקיעה במספר תחומים בהם טכנולוגיה, נדל"ן, תעשייה, אנרגיה וביטוח. בשנת 2012 העריך מגזין "פורבס" את הונו של שמיר ב-150 מיליון דולר.

מאיר שמיר נולד בשנת 1951 בקיבוץ בארות יצחק וגדל בפתח-תקווה. הוא שירת כנווט בחיל האוויר, ויש לו תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן. את הקריירה העסקית שלו החל שמיר בענף הביטוח, תחילה כעובד שכיר בחברת הביטוח סהר. מאוחר יותר רכש אחוזים מחברת הביטוח מבטח, שהייתה בבעלות סהר, וב-1998 השתלט על החברה. החברה קיבלה תנופה גדולה בתקופת שמיר, שינתה את שמה ל"מבטח שמיר" והפכה לשחקן מרכזי בשוק הביטוח.

דווקא בשיא ההצלחה התחוללה פרשת לה-נסיונל, שגרמה סערה בעולם הביטוח. זאת, בעקבות חשד כי בהתנהלות שלה בפוליסות הביטוח במגזר הקיבוצים וההתיישבות העובדת, הדיווחים שלה היו פיקטיביים. שמיר העיד מטעם התביעה, ובסופו של דבר היה אחד הבודדים שיצא מהפרשה ללא כתב אישום, אך שילם, במסגרת הסדר פשרה, פיצויים של מיליוני שקלים לאחת מהחברות הניזוקות בפרשה. לימים מתח בית המשפט העליון ביקורת על ההחלטה שלא להעמיד את שמיר לדין בפרשה.

בהמשך הדרך החליט שמיר להפוך את עסקי הביטוח שלו לחברת השקעות. את עסקי הביטוח הוא מכר לחברת מגדל תמורת 90 מיליון שקל, ולקבוצת כלל-ביטוח תמורת 69 מיליון שקל. במרוצת השנים ניסה שמיר להצטרף לגרעין השליטה בבנק הפועלים, אך בנק ישראל דחה את בקשתו בשל מעורבותו בפרשת לה-נסיונל.

אחת מהעסקאות הבולטות ביותר שבהן היה מעורב שמיר היא רכישת השליטה בענקית המזון תנובה, יחד עם קרן אייפקס ב-2006. מבטח שמיר מכרה את החזקותיה בתנובה לקרן הסינית ברייטפוד ב-2014. מבטח שמיר החזיקה כ-20% בתנובה, ומכרה את חלקה לסינים לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל. בדצמבר האחרון הודיעה מבטח שמיר על הסכם להשקעה ראשונית של עד 40 מיליון שקל, לפיתוח תחנת הכוח "קסם אנרגיה" שבקיבוץ גבעת השלושה, פרויקט ששוויו מוערך ב-450 מיליון דולר, ושמבטח שמיר צפויה להיות המובילה שלו.

שמיר שימש במשך כ-9 שנים כבעלי קבוצת הכדורגל הפועל פתח-תקווה. בזמן שהיה בעליה, רכש שמיר יחד עם אנשי עסקים נוספים את אצטדיון "האורווה" בעיר ואת מגרשי האימונים הסמוכים לו, ששימשו את קבוצות הכדורגל בעיר לפני שהוקם אצטדיון "המושבה".

ב-2015, כעשור לאחר ששמיר עזב את הקבוצה, כתבו מפרקי קבוצת הפועל פתח-תקווה שנקלעה למצב כלכלי קשה, בדוח שהגישו לבית המשפט, כי שמיר רכש את הקבוצה בשל ההזדמנות הכלכלית שזיהה בקשר לשטח האצטדיון, שטמן בחובו הזדמנות כלכלית בתחום הנדל"ן, ושעליה הרוויחו הוא ושותפיו עשרות מיליוני שקלים. כל זאת, נטען בשעתו, בזמן שהקבוצה מצאה את עצמה ללא מגרש חלופי ואף נכנסה להליכי פירוק שנים ספורות לאחר מכן. 

*** חזקת החפות: אבישי בן-דוד ואבנר הררי לא הורשעו בכל עבירה במסגרת פרשת הנחת המטענים. במהלך המשפט טוענים הנאשמים לחפותם, וכל עוד הם לא הורשעו, הם זכאים ליהנות מחזקת החפות.