"ועדת הטייקונים" נגד בנק ישראל: "ליקויים משמעותיים ומתמשכים בפיקוח על הבנקים"

הוועדה ממליצה להקים מחלקת חקירות בבנק ישראל וברשות שוק ההון, להקים ועדה פרלמנטרית שתקבל גישה לחומרים חסויים מהגופים הפיננסיים ולבחון הכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז • כבל: "חלק אחד של העם מממן באמצעות הבנקים חלק אחר ומיוחס של הגבירים" • בנק ישראל: "חשש כבד שחלק גדול מהמלצות הוועדה נקבעו מראש"

איתן כבל / צילום: דוברות הכנסת - יצחק הררי
איתן כבל / צילום: דוברות הכנסת - יצחק הררי

דוח ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האשראי ללווים הגדולים שפורסם היום עורר סערה. הדוח מכוון את עיקר הביקורת שלו כנגד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, ומכנה אותו "רגולטור שבוי" בידי מפוקחיו וכי הוא מתנהל בהומוגניות מחשבתית.

גם הטיפול של רשות שוק ההון בנושא האשראי ללווים הגדולים שנותנים המשקיעים המוסדיים - זוכה לביקורת חריפה. "תפקוד רשות שוק ההון בכל הנוגע לפיקוח ובקרה על מתן אשראי אינו מספק בעליל ואינו נותן מענה ראוי לאחריות הרבה המונחת על כתפי הרשות מתוקף תפקידה המרכזי בשווקים הפיננסיים", נכתב בדוח.

בין המלצות הוועדה ניתן למנות המלצה להקים מחלקות חקירה בבנק ישראל וברשות שוק ההון, וכן להגביר את מעורבות הכנסת בפיקוח על הרגולטורים באמצעות הקמת ועדה מיוחדת בנושא שגם תקבל גישה לחומרים מסווגים. עוד מומלץ להקשיח את מסגרת הצינון במעבר של בכירים במערכת הפיננסית לרגולציה ולהפך, אך לא פורט מה צריכה להיות מסגרת הצינון החדשה.

המסקנות השונות הובילו לתגובה חריפה מצד בנק ישראל, שטען בתגובה כי מעורבות פוליטית בנושאי רגולציה עלולה לפגוע ביציבות המערכת הפיננסית ובמגזר העסקי.

1. הבנקאים הסתתרו, האש עברה לרגולטורים

כאשר הוקמה ועדת החקירה הפרלמנטרית, הציפייה הייתה שהוועדה תקבל לידיה חומרים מהבנקים על לווים ספציפיים - אליעזר פישמן, נוחי דנקנר ושאול אלוביץ’ - ותחשוף התנהלות שערורייתית במתן האשראי. אלא שהבנקים הצטיידו במיטב עורכי הדין והיועצים והדפו את הדרישות להעברת המידע, בנימוק שהן חוסות תחת הסודיות הבנקאית.

לא עזרו הלחצים של חברי הוועדה, חומרים שכאלה לא הועברו, והופעות בכירי המערכת הבנקאית בפני הוועדה היו סתמיות ברוב המקרים. מרגע שהבינו בוועדה שמהבנקאים לא יגיעו הממצאים, עיקר הפוקוס עבר לעיסוק ברגולטורים הפיננסים ובראשם בנק ישראל ורשות שוק ההון - ובהתאם לכך, גם המסקנות מתמקדות ברגולטורים.

2. במוקד האש: בנק ישראל ורשות שוק ההון

כאמור חלק לא מבוטל מהדוח מתייחס לפיקוח על הבנקים: "יש ליקויים משמעותיים ומתמשכים בפיקוח על הבנקים, המשפיעים גם על המערכת הבנקאית, ומצריכים תיקון בהקדם", נכתב בדוח. עוד נכתב: "גם במקרים חמורים ביותר, שבהם בנק מגיש דיווחים מסולפים לפיקוח, הפיקוח אינו מוצא לנכון להטיל סנקציות חמורות ביותר על נושאי המשרה הבכירים בו".

הדוח, שנכתב ע"י יועצי הוועדה פרופ’ ניתאי ברגמן, פרופ’ אשר בלס ועו"ד רמי תמם, מתאר את בנק ישראל כרגולטור שבוי בידי מפוקחיו: "מסקנת הוועדה היא שהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מתנהל מול המערכת הבנקאית כרגולטור שבוי, אשר לא פועל להרתעת מפוקחיו".

בנוסף עוסק הדוח גם בסוגיית הוועדה המייעצת - ועדה של בנק ישראל שבה משתתפים בכירי המערכת הבנקאית, ודנה בנושאים רגולטוריים שונים עם נגיד בנק ישראל והמפקחת על הבנקים. בוועדה מסתייגים מהפורום, וכותבים עליו: "הוועדה המייעצת, מביאה להשפעת יתר ולהזדהות של המפקח עם המפוקח". דוח הוועדה ממליץ לשנות את הרכב הוועדה המייעצת, ובכלל זה לקבוע כי הבנקים ואיגוד הבנקים לא יהיו חברים בה אלא יופיעו על סמך הזמנה אד הוק, ובמקביל להזמין אליה את נציגי רשות התחרות. עוד מומלץ, כי הוועדה המייעצת תפרסם את הפרוטוקולים של דיוניה אלא אם כן הוחלט אחרת בנסיבות מיוחדות.

רשות שוק ההון מפקחת על הגופים המוסדיים, שהפכו לשחקן מרכזי בשוק האשראי העסקי בעשור האחרון. מהדוח עולה כי הרשות לא התאימה עצמה מספיק בפיקוח על המוסדיים, שהפכו תוך זמן קצר יחסית לנותני אשראי חשוב במשק. "ביקורות רשות שוק ההון הן בהיקף מצומצם ביותר, וללא בדיקת עומק מהותית. רשות שוק ההון פועלת באיחור רב ביחס לקצב התפתחותם של השווקים הפיננסיים", נכתב בדוח.

כתוצאה מכך, מתריעים בוועדת כבל כי נוצר מצב של אריבטראז’ רגולטורי - כלומר שהפיקוח ברשות שוק ההון רופף יותר לעומת הפיקוח על הבנקים.

עוד מתייחס הדוח גם לקשר בין הגופים המוסדיים לבעלי השליטה שלהם. בוועדת כבל מבקרים את הרשות, כי היא אינה מטפלת כראוי במעורבות בעלי השליטה בגופים המוסדיים.

הדוח ממליץ כי תקום מחלקת חקירות גם ברשות שוק ההון. בנוסף, קוראים בוועדה להגביר את משאביה וסמכויותיה של רשות שוק ההון. "רשות שוק ההון תציג תוכנית מפורטת לממשלה, אשר תאפשר לה לעמוד במשימותיה הרבות בפיקוח. על הממשלה להנהיג שינויים מהותיים ברשות בכל הנוגע לכוח אדם, משאבים, גמישות ניהולית, הגדרת מעמד הרשות, עצמאות הרשות ועוד".

עוד מומלץ לשפר את שקיפות המידע שמעבירים המוסדיים לרשות שוק ההון ולעמיתים שלהם, בכל הקשור לתשואות מההשקעות השונות, ובראשם ממצב תיק ההלוואות שלהם. "ייצא פורמט דיווח אחיד לגופים המוסדיים, ואלו יציגו בדיווחיהם פירוט של כל ההשקעות, ובכללן ההלוואות המותאמות, בפירוט שמי", נכתב בדוח.

3. להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז

דוח הועדה מתייחס גם לפעילותה של רשות ני"ע ורשות התחרות, אך שם מדובר בהמלצות מרוככות ונקודתיות יותר. "ממשק העבודה בין רשות ניירות ערך לבין הפיקוח על הבנקים אינו מתפקד כראוי. מתעורר בוועדה חשש עמוק, שחובת הגילוי הנאות בכל הנוגע לתאגידים בנקאיים בישראל אינה מתמלאת כנדרש", לשון הדוח.

הדוח ממליץ לשפר את הקשר בין הגופים והעברת המידע ביניהם, בה גם דוחות הביקורת שבנק ישראל ביצע לבנקים בעשור האחרון, וכי "רשות ניירות ערך תגיש לוועדה הפרלמנטרית לפיקוח על רשויות הפיקוח הפיננסיות, לאחר שזו תקום, דוח מקיף וממצה".

באשר לרשות התחרות, מומלץ כי היא תבדוק האם יש להכריז על הבנקים כקבוצות ריכוז או מונופול. "מטרת הבדיקות היא, בין היתר, לאשש או להפריך את החשש שהבנקים נוקטים צעדים אנטי-תחרותיים, ובכלל זה צעדים שתוצאתם היא פגיעה ברפורמות לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות", נכתב בדוח.

4. האם הדוח יישאר רק מסמך?

עם כל הכבוד למילים החריפות והביקורת, השאלה היא האם דוח כבל ייושם או יישאר רק כמסמך עב כרס. התשובה לכך אינה ברורה. ראשית, חמישה מעשרת חברי הוועדה כלל לא יהיו חברים בכנסת ה-21 שתושבע בקרוב, בראשם יו"ר הוועדה הדומיננטי איתן כבל, ואיילת נחמיאס ורבין שהייתה ממקימי הוועדה.

במערכת הפיננסית מעריכים, כי הדוח יעבור לצעדי חקיקה רק אם יובל על-ידי אחד מחברי הקואליציה הבאה, כמו ח"כ רועי פולקמן (כולנו) או יואב קיש (הליכוד), שהיו חברים בוועדה. כמו כן, יישום המסקנות לכיוון חקיקה תלוי לא מעט בעמדת משרד המשפטים ומשרד האוצר בנושא. יש נושאים שיהיה קל יותר לקדם, כמו שיפור מעמד רשות שוק ההון. מנגד, הקמת ועדה פרלמנטרית שתפקח על הרגולטורים נראית כמשימה מאתגרת יותר.

אם מחפשים אינדיקטור אובייקטיבי בנושא, אפשר להסתכל היום על הבורסה - המשקיעים הגיבו די באדישות לפרסום הדוח, ומניות הבנקים רשמו היום ברובן עליות שערים קלות.

ההמלצות של ועדת כבל

ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים

מה אמרו על הפיקוח על הבנקים:

  • הפיקוח הוא רגולטור שבוי בידי הבנקים
  • הפיקוח אינו נותן משקל ראוי להרתעה, לאכיפה ולשקיפות
  • מדיניות הפיקוח מדגישה תהליך של "דיאלוג" עם הבנקים, ולא אכיפה אפקטיבית
  • לא הובא ולו מקרה אחד של הטלת סנקציה על בנק או מנהליו בגין כשל במתן אשראי
  • ישנה הומוגניות מחשבתית בקרב בכירים בפיקוח לאורך זמן, ותרבות ארגונית קפואה

ההמלצות:

  • הקמת מחלקת חקירות בתוך בנק ישראל
  • הדרת הנוכחות הקבועה של הבנקאים בועדה המייעצת לבנק ישראל, ופרסום הפרוטוקולים שלה
  • בחינה של היעזרות בגורמים חיצוניים לבדיקת התנהלות חריגה בבנקים
  • מתן גישה לחטיבת המחקר בבנק ישראל לנתונים שיש בידי הפיקוח על הבנקים
  • הגברת השימוש בכלי אכיפה משמעותיים ופורמליים במקום דיאלוג עם הבנקים לתיקון הליקויים

ד"ר משה ברקת, ראש רשות שוק ההון

מה אמרו על רשות שוק ההון:

  • תפקוד הרשות בכל הנוגע לפיקוח ובקרה על מתן אשראי אינו מספק בעליל
  • חשש כבד לקיומו של ארביטראז' רגולטורי בשווקים הפיננסיים, המנוצל על ידי לווים גדולים
  • יש לבצע בדחיפות שינוי מהותי בהליכי הפיקוח, הבקרה והאכיפה בשוקי ההון
  • הרשות אינה מטפלת כראוי במעורבות בעלי השליטה בגופים המוסדיים
  • אין מספיק שקיפות בפרסום התשואות של המוסדיים לפי סוגי הנכסים שהם משקיעים בהם וההלוואות שהם מעניקים

ההמלצות:

  • הקמת מחלקת חקירות ברשות שוק ההון
  • רשות שוק ההון תגיש לממשלה תוכנית מפורטת להרחבת משאביה, סמכויותיה ועצמאותה
  • ייצא פורמט אחיד לדיווח ההשקעות של המוסדיים, ובפרט בנושא ההלוואות שהעניקו

ענת גואטה יו"ר רשות ניירות ערך

מה אמרו על רשות ני"ע:

  • ממשק העבודה בין רשות ניירות ערך לבין הפיקוח על הבנקים אינו מתפקד כראוי
  • הרשות משלימה לאורך זמן עם התנהלות הפיקוח, שלא מעביר לה את מלוא המידע שבידיו
  • חשש עמוק שחובת הגילוי הנאות בכל הנוגע לבנקים אינה מתמלאת

ההמלצות:

  • חיזוק, באמצעות חקיקה, של שיתוף המידע בין הרגולטורים
  • הרשות תבדוק את מהלכי האכיפה שלה בנושא דיווח הבנקים לגבי החקירות בארה"ב
  • הרשות תקבל לידיה את דוחות ועדות הביקורת של בנק ישראל ותגיש תמצית שלהם לוועדה המיוחדת בכנסת

מיכל הלפרין, ראש הרשות לתחרות

מה אמרו על רשות התחרות:

  • רשות התחרות אינה פועלת בנחישות הנדרשת לקידום התחרות במערכת הבנקאית

ההמלצות:

  • הרשות תקיים בדיקות, כדי לבחון אם יש להכריז על חלק מהבנקים או כולם כקבוצות ריכוז או מונופול

בנק ישראל: "חשש שחלק מהמלצות הוועדה נקבעו מראש"

מבנק ישראל נמסר: "חשש כבד שחלק גדול מהמלצות הוועדה נקבעו מראש, מבלי קשר למידע הרב שהוצג וללא דיון מקצועי מספק. בנק ישראל מזהיר כי אימוץ חלק גדול מההמלצות המרכזיות של הדוח עלול להוביל הלכה ולמעשה למעורבות פוליטית שוטפת בפיקוח וברגולציה על המערכת הפיננסית, עד כדי פגיעה אמיתית ביכולת לשמור על יציבות המערכת הפיננסית ובביטחון של המגזר העסקי ליטול אשראי ולפעול בישראל". 

ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת החקירה, הגיב לתגובת בנק ישראל לדוח ועדת הטייקונים ואמר: "מביך. נפגשתי עם נגיד בנק ישראל החדש, וניכר היה שמבלי לבדוק את הדברים לעומקם - השתבלל. אני מצר על כך. התכוונו לומר דברים הרבה יותר חריפים והרבה יותר אישיים כלפי אישים בעולם הבנקאות והרגולציה, אבל בגלל קוצר הזמן וכדי שנוכל להניח את הדוח - אילולא החלטה זו, חד-משמעית הייתי מוביל כיו"ר הוועדה לאמירות אישיות". 

לדבריו, "בבנק ישראל באו לקלל ויצאו מברכים. הייתי ממליץ להם על מצה ומרורים יאכלוה. יקראו את הדוח בהסבה". 

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין אמרה: "אני מצרה על תגובת בנק ישראל. לא היה כאן שיקול פוליטי. חובתנו לפקח על הרגולטורים, ומצער אותי, כי יש כאן הרבה מסקנות שהן לעזר לרגולטורים".

ח"כ יואב קיש אמר: "תגובת בנק ישראל לא רצינית. הדוח הועבר לבנק ישראל אתמול בערב לכל המוקדם, ולכן הייתי מצפה מכל הרגולטורים להגיב בשבוע הבא. אם כבר באים בתלונות לכנסת - אז ההתנהלות הזו לא רצינית". 

ח"כ דב חנין אמר: "טענת בנק ישראל שכתבנו את המסקנות מראש מקוממת ולא נכונה. עברנו תהליך של עבודה".

ח"כ נחמיאס-ורבין הוסיפה: "למשל, כשיצאנו לדרך, עמדה לפנינו הפרדת הפיקוח על הבנקים. בעצה אחת עם היועצים החלטנו לא להמליץ על הפרדה בין הפיקוח על היציבות ובין הפיקוח על התחרות - אין לנו מסקנה שהמבנה של הפיקוח היום אינו מתאים".

כבל: "בעיות תהומיות, דפוס פעולה שיטתי" 

לדברי כבל, "זהו דוח נדיר. הבנקים והמערכת הפיננסית כולה הם עדיין חור שחור בחברה הישראלית, מועדון סגור ואקסקלוסיבי שאפילו כנסת ישראל אינה יכולה לחדור אליו. 3 ועדות מצאו כשלים במערכת הפיננסים - ועדות ברודט, בכר ושטרום - וכאילו הזמן לא עשה דבר. דלתות הבנקים הוגפו ונחתמו בפני מערכת הביקורת של כנסת ישראל.

"הבנקים, מצוידים בחוות-דעת משפטיות מתואמות ובגיבוי בנק ישראל, בחרו להסתתר. זו בחירה ציבורית אומללה. הבנקים חיים מאמון הציבור, בלעדיו לא תוכל המערכת להתקיים יום אחד. העובדה שהבנקים בחרו להסתיר מציבה סימן שאלה גדול לגבי האמון לו הם ראויים.

"הוועדה הוקמה לחקור תופעות חמורות וקשות שמתרחשות מזה שנים באחת המערכות החשובות בכלכלת המשק, אם לא החשובה שבהן - המערכת הפיננסית. החברה הישראלית למודה אכזבות לנוכח כשלים ומשברים, הידוע מכל הוא משבר מניות הבנקים ומלחמת יום הכיפורים. בעקבות שני האירועים הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות - ועדת אגרנט וועדת בייסקי. 

"הבנקים הם גוף ציבורי, וככאלה עליהם ליתן דין וחשבון לציבור ולא להסתתר מאחורי חוות-דעת מלומדות, שגם הן ממומנות מכיסו של הציבור הרחב. העובדה שהבנקים בחרו להסתתר בגיבוי של הרגולטור מראה כי אכן היה מה להסתיר.

"תמונת המצב שנגלתה לפנינו מגלה ללא ספק כי במגזר הבנקאי יש בעיות תהומיות. העובדה שהבנקים נדיבים למגזר מסוים ונותנים לאשראי לטייקון מסוים בעל הילה, כלשונו של בנק ישראל, ומגלחים מהחוב שלו עשרות מיליוני שקלים - אומרת שמישהו מימן את זה; וראו איזה פלא - הבנק אינו מפסיד ושומר על יציבות ברווחיו. ולמה אינו מפסיד? כי יש לו מגזרים אחרים שבהם הוא יכול לשאוב מהציבור, להעלות את העמלות וכו'.

"מדובר בדפוס פעולה שיטתי. משך שנים הבנקים מגלחים מחובות הטייקונים מאות מיליוני שקלים - זה לא רק פישמן וזיסר; זה גם דנקנר, תשובה ואחרים. חובות האדם הפשוט נגבים ממנו עד הפרוטה האחרונה. חלק אחד של העם מממן באמצעות הבנקים חלק אחר ומיוחס של הגבירים. לא הייתה תחרות אמיתית, היה בכך לרפא, אך התחרות - לפחות לפי דוח ועדת שטרום - כמעט אינו קיימת. 

"לא צריך לקבור את שוק האשראי תחת רגולציה מוגזמת, אלא צריך לדאוג לתחרות אמיתית ושקופה על-מנת להגביר את אמון הציבור". 

"הרגולטור השבוי והרגולטור הנעלם"

לדברי כבל, "כל שגילינו הוא אפס קצהו של הקרחון. הדאיג אותנו במיוחד הכוח של בעלי השליטה מול מנגנוני הביקורת הפנימיים של הבנקים, משרדי עורכי הדין ורואי החשבון. מבין הדברים שנגלו לוועדה עלה מחדל תהומי של המפקח על הבנקים.

"לא עצרנו בפיקוח על הבנקים - הוועדה בחנה את התנהלות שלושת הרגולטורים הנוספים. רשות שוק ההון, עליה נאמר 'באנו לחפש אתונות (בנקים) ומצאנו מלוכה'. הסתבר כי הכשלים בשוק זה עולים לאין-שיעור על הכשלים במערכת הבנקאית. אזרחי ישראל אינם מודעים כלל וכלל שכל משפחה מושקעת בשוק זה עד כדי 600 אלף שקל, ואיננו יכולים להשלים עם כך שכספים אלה ינוהלו בצורה רשלנית.

"בכל הנוגע לרשות ניירות ערך, הסתבר כי היא מגששת באפלה, והפיקוח על הבנקים אינו משתף אותה. הבנקים עצמם עוברים מתחת לרדאר של רשות התחרות.

"אני גאה להניח כאן את הדוח המקיף והמאלף הזה, ומקווה שהממשלה הבאה תשכיל לאמץ אותו. אני פונה לחבריי, חברי הכנסת הממשיכים בכנסת הבאה: עליכם מוטלת החובה ליישם ולהוציא לפועל את ממצאי העבודה הקשה שנעשתה בוועדה זו. עליכם להפוך את 'הרגולטור השבוי' - כפי שקראנו לפיקוח על הבנקים - ואת 'הרגולטור הנעלם' - כפי שקראנו לרשות שוק ההון - למשמעותיים הרבה יותר. אני פונה לחברי, שר האוצר משה כחלון - שלטעמי היה שר אוצר מעולה ונתן רוח גבית לעבודת הוועדה - שייקח על עצמו להוביל את המשימה הזאת". 

כבל הוסיף: "כנגד ארבעה רגולטורים דיברה הוועדה: השבוי - הפיקוח על הבנקים; הכבוי/הרפוי - רשות שוק ההון; החבוי - רשות התחרות; וזה שאינו יודע לשאול - רשות ניירות ערך". 

לדבריו, "כבוד וזכות גדולה נפלה בחלקי שכנסת ישראל אישרה פה-אחד את הקמת הוועדה וקבעה שאעמוד בראשה. יציאתנו לדרך לוותה בספקות גדולים, זאת בעיקר לאור החלטתי לקיים את דיוני הוועדה בסגנון שטרם נראה בכנסת, המבוסס על השימועים הנערכים בסנאט האמריקאי. אמרו שנהיה פופוליסטיים, שאנחנו לא ברמה הנדרשת לעסוק בנושא, שאין לנו כלים לחקור, ושאף אחד לא יגיע.

"במידה רבה ועדת החקירה הייתה מבחינתי הזדמנות להעלות את קרנה של הכנסת בעיני הציבור, ויתרה מכך - הזדמנות גדולה להצעיד את הכנסת קדימה ולהציב רף גבוה להליכים דומים בעתיד. היום, כשאני מביט לאחור על התהליך, אני גאה לומר שעמדנו באתגר שהיה לפתחנו בהצלחה רבה. הוכחנו שבמשכן יש חברי כנסת רציניים, למדניים ומקצועיים, שיודעים להניח בצד את מחלוקות היום-יום, להתמקד במשימה ולשתף פעולה באופן מעורר הערכה. מדב חנין ועד בצלאל סמוטריץ, לא ימין ולא שמאל - רק טובת הציבור עמדה לנגד עינינו. אני מבקש להודות לחברתי איילת נחמיאס-ורבין, שלולא עקשנותה הנושא לא היה עולה על סדר היום". 

היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה, עו"ד אתי בנדלר, אמרה: "התקנון מחייב הנחת דוח ועדת חקירה על שולחן הכנסת. כידוע, בשל התפזרות הכנסת אין מליאה, ולכן בפועל לא ניתן להניח את הדוח על שולחן הכנסת. לפיכך לא ניתן לבצע הנחה. אנחנו - קרי, היועץ המשפטי לכנסת ואנוכי - רואים שפרסום הדוח באתר הוועדה, בצירוף משלוח הדוח לכל 120 חברי הכנסת, יהווה לעניין זה תחליף הנחה, ולכן לא ראינו מניעה לפרסם את הדוח". 

לגבי האפשרות של הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אמר כבל: "אני סבור כי הוועדה הוציאה את המיטב, ולא נדרשת ועדה נוספת לבדוק את השוק. מתקיים קשר של הפוליטיקה והעולם העסקי, ואני לא רואה ממשלה שיהיה לה כוח לעמוד מול עולם הבנקאות ולהגיד שהיו כאן מעשים שאנשים צריכים לשלם עליהם". 

לדבריו, "עלות הוועדה היא כ-2 מיליון שקל. נפרסם פירוט מסודר. כל מה שהוצאנו היה פרומיל ממה שהוציאו הגורמים שאת פעולתם בדקנו. גם אם 40% ממה שהמלצנו ייצא אל הפועל, יש כאן מהפכה". 

קיש: "הבנקים פעלו בשיטת מצליח; צריך להסיק מסקנות אישיות" 

ח"כ יואב קיש (ליכוד) אמר: "מה שקרה בבנקים זה שיטת מצליח. איפה שנתפסו על-ידי המפקחת - נתפסו. איפה שלא נתפסו - הצליחו. הם צריכים להבין שלא ניתן לעבוד על הציבור בשיטת מצליח.

"אני לא יודע אם אהיה בכנסת או בממשלה, אבל אני לוקח עליי להוביל שני נושאים: הפיקוח על הבנקים כושל בשמירת זכויותינו כלקוחות - את הדבר הזה חייבים לתקן. בנק ישראל חייב להבין שמה שהיה זה לא מה שיהיה. נפעל בצורה מאד משמעותית, ואת הכלים לכך נמסד בכנסת הבאה. לגבי רשות התחרות - חייבת להיות שחקן משמעותי בהתנהלות מול הבנקים. חייבים להגדיר את הבנקים כקבוצת ריכוז או מונופולין".

לדברי קיש, "להבנתי צריך להסיק מסקנות אישיות. אני לא יודע אם מדינת ישראל תלך לכיוון הזה, אבל לא יכול להיות שלכנסת ישראל אין כלי שיוביל לחקירה אמיתית עם מסקנות אישיות". 

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין אמרה: "צמחתי במגזר העסקי, ואני יודעת שיש בו אנשים מעולים. אסור שדיוני הוועדה יסמאו את עיננו מלראות אותם. אחד הטיעונים ששמענו היה שמעולם לא קרס אף בנק בישראל, אולם השאלה היא האם העיוות בהקצאת האשראי לחברות החזקה ולרכישת שליטה - ולא לחברות קטנות ובינוניות ולהשקעה בהון חוזר - לא פגע ביציבות של המשק". 

נחמיאס-ורבין נפרדה בדמעות מכבל ואמרה: "אני מודה לך שסייעת לי לפלס את דרכי במסדרונות הכנסת. האשימו אותנו שאנחנו פופוליסטים - אני מקווה שדיוני הוועדה והדוח יבהירו מעל לכל ספק שבסך-הכול ביקשנו לנסח מחדש את מערכת היחסים בין הציבור הרגולטורים והבנקים לטובת המשק הישראלי כולו".