בעוד 40 שנה אחד מתוך 3 ישראלים יהיה חרדי. חקיקה מיותרת לא תשלב אותם בשוק העבודה

לפי הערכות, בעוד כ-40 שנה אחד מתוך שלושה ישראלים יהיה חרדי • מחקר חדש סוקר את ההשלכות הכלכליות הצפויות של המהפך הדמוגרפי הצפוי בישראל של 2060

חלל עבודה לחרדים. / צילום: ביזמקס
חלל עבודה לחרדים. / צילום: ביזמקס

1.

"שילוב חרדים וערבים במעגל העבודה" או "מיצוי פוטנציאל ההון האנושי של כלל האוכלוסייה בישראל הוא המפתח להגדלת הפריון והצמיחה בטווח הארוך" - אני מניח ששמעתם את המשפטים האלה אין ספור פעמים, עד שהם הפכו אולי לקלישאה כמעט בעיניכם. אבל אלה לא קלישאות, אלא אחד הבסיסים החשובים לצמיחה כלכלית בריאה בישראל, במיוחד על רקע השינויים הדמוגרפיים.

אלא שתהליכים כלכליים הם עניין ארוך טווח. לא זבנג וגמרנו. חלק מהתהליכים כבר החלו, אבל רחוקים ממיצוי. מחקר מעניין שכתב החודש דור מאיר, חוקר בפורום קהלת לכלכלה על השתלבות קבוצות מיעוט בשוק העבודה, מציג תמונת מצב עדכנית על אחד הפקטורים הכלכליים המשמעותיים ביותר בעשור הקרוב. המחקר מציג נקודות חיוביות ונקודות פחות חיוביות, אבל יש מסקנה אחת משמעותית שצריכה בעיניי גם לעודד וגם לשמש תמרור אזהרה: התכנסות של החרדים והערבים לשיעורי המיומנויות והשכר של היהודים הלא-חרדים עשויה לקרב מאוד את ישראל לממוצע ה-OECD. מאיר כותב שהתכנסות מלאה של קבוצות המיעוט הללו עשויה להיות מנוע צמיחה נוסף לכלכלה הישראלית, ואי-התכנסות או התכנסות חלשה עלולה למשוך כלפי מטה את רמת החיים בישראל, במיוחד לאור ההתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות בעשורים הקרובים.

הרכב האוכלוסייה לפי התחזית הדמוגרפית
 הרכב האוכלוסייה לפי התחזית הדמוגרפית

לפניכם כמה מהנקודות החשובות של המחקר:

■ דמוגרפיה: הנתונים גלויים - על פי תחזית הלמ"ס להרכב האוכלוסייה העתידי בישראל, נתח החרדים יגדל משמעותית מ-11% ב-2015 ל-32% ב-2064, בתוך ירידה גדולה של נתח הערבים באוכלוסייה ל-19%. מחקר שפורסם ב-2017 (ראו בהמשך) הראה שרק התמורה הדמוגרפית לבדה, בהינתן שיעורי התעסוקה ורמת ההכנסות הנוכחיים, עלולה להוביל לירידה של כ-15% מההכנסה הממוצעת לנפש ב-2064. לכן שילוב החרדים בשוק העבודה הוא קריטי לכלכלה הישראלית. 

■ מיומנויות: הגורמים המובילים למיומנויות נמוכות בקרב חרדים הם היעדר לימודי ליבה, חוסר גישה למחשבים וחוסר מודעות לחשיבות המיומנויות השונות בשוק העבודה. לפי מאיר, הפתרון לא חייב להגיע במלואו דרך המערכת הממוסדת ועל חשבון לימודי הקודש הקיימים. מסגרות אלטרנטיביות ללימודי חול בשעות אחר הצהריים והערב, באופן שאינו כופה ומעורר התנגדות בקרב מוסדות החברה החרדית, עשויות להיות אפקטיביות יותר.

בעניין הכפייה אני מסכים לחלוטין עם מאיר. השיח הציבורי, למשל לגבי חוק הגיוס, איננו בריא ויש בו פטרונות וכפייה. מה גם שהצבא איננו זקוק ואיננו יכול בלאו הכי להכיל גיוס של עשרות אלפי חרדים. חוק כזה רק יעורר התנגדות ויגרום לתהליך הפוך. כל עוד השיח יהיה הדדי וישמור על תרבותם הייחודית של המיעוטים, כפי שמאיר מדגיש, המשק הישראלי ירוויח מכך. 

■ נשים חרדיות: חלק מהקוראים אולי יופתעו, אבל מהמחקר של מאיר עולה שרמת המיומנות של נשים חרדיות דומה לרמת המיומנויות של נשים לא-חרדיות. לעומת זאת, הפערים בין הגברים החרדים לגברים לא-חרדים נותרו גדולים גם כאשר החרדים נכנסים לשוק העבודה, מה שעשוי להעיד על קשיים בסגירת פערי ההשכלה של החרדים הנכנסים לשוק העבודה, שרבים מהם חסרי זכאות לבגרות. הדבר עשוי להעיד גם על הישארות בכוללים ומחוץ לשוק העבודה של חרדים בעלי רמות מיומנות גבוהות יותר. 

■ "מיתוס הגאון": מאיר מפקפק במיתוס שלפיו בוגר ישיבה חסר בגרות יכול להשלים בנקל את לימודי החול ולרכוש את המיומנויות הנדרשות לשוק העבודה בקלות. השגת תעודת בגרות עדיין נמצאת במתאם גבוה עם קיומן של מיומנויות גבוהות, גם אצל חרדים מוכשרים. 

■ האוכלוסייה הערבית: הצעירים, ובעיקר הצעירות מציגים תוצאות טובות ביחס למבוגרים מהם במיומנות קריאה ובאוריינות מתמטית. למרות זאת, הפער בין האוכלוסייה הערבית הצעירה לבין אוכלוסיית היהודים הלא-חרדית נותר גבוה. על פי מאיר, הפערים הללו עלולים לשקף בעיות קרדינליות במערכת החינוך הערבית לעומת זו היהודית, או אולי פערים משמעותיים בתנאי הפתיחה, בגיל הרך. 

אם לסכם את המחקר, באופן לא מפתיע, החרדים ובמיוחד הערבים הם בעלי רמות מיומנות ושכר נמוכות, אבל אפשר להסתכל על חצי הכוס המלא: זה רק מעיד על הפוטנציאל לצמיחה כלכלית עתידית. האישה החרדית מיומנת בקריאה יותר מהגבר החרדי, בממוצע. הנשים הערביות הציגו את השיפור הגדול ביותר מהמבוגרות מהן גם בקריאה וגם במתמטיקה.

2.

כדי להדגיש את מידת הדחיפות של הנושא, חזרתי לעבודה מ-2017 של איציק פנחס, קולגה של מאיר בפורום קהלת. כך הוא כתב:

"בשנת 2015 מנתה אוכלוסיית ישראל כ-8.6 מיליון אנשים (כיום, כ-9 מיליון), כאשר אחד מכל חמישה ישראלים הוא ערבי (21%) ואחד מכל עשרה הוא חרדי (11%). לפי התחזית הדמוגרפית העדכנית של הלמ"ס, אוכלוסיית ישראל צפויה לעמוד בשנת 2064 על כ-20 מיליון. בשל פריון הילודה הגבוה המאפיין את החרדים, חלקם באוכלוסייה עתיד לגדול בקצב מהיר מאוד בעשורים הקרובים, כך שבשנת 2064 אחד מכל שלושה ישראלים יהיה חרדי (32%). לעומת זאת, חלקם של היהודים הלא-חרדים צפוי לקטון בחדות, מ-68% בשנת 2015 ל-48% בלבד בשנת 2064 (ראו גרף). הצטמצמות חלקם של היהודים הלא-חרדים באוכלוסייה צפויה להיות כרוכה באובדן משמעותי במונחי צמיחה לנפש, שכן קבוצה זו מאופיינת ברמות תעסוקה גבוהות יותר וברמות פרודוקטיביות (פריון עבודה) גבוהות יותר בהשוואה לשאר האוכלוסייה".

התחזית הדמוגרפית וההשלכות הכלכליות המשמעותיות שלה מחייבות האצה של התהליכים שמתרחשים בחברה החרדית, אבל לא באמצעות כפייה או ענישה. נושאי ססמאות השוויון בנטל וחוק הגיוס (גם כך יש גיוס הדרגתי של חרדים לצבא) צריכים להבין שלימודים עדיפים על חוקים, שמייצרים רעש ציבורי ודיונים ריקים מתוכן אבל אפס אפקטיביות. גם בחברה החרדית ברובה מבינים זאת. במשך השנים למדתי שבכל תחום כמעט אין צורך ב"רפורמות" או ב"חוקים" מפוצצים, אלא בצעדים קטנים וסיזיפיים שנעשים בתוך הסכמות והבנות. אגב, את ההשלכות הפוליטיות של הצפי הדמוגרפי אפשר לראות בתוצאות הבחירות האחרונות ועוד נוכל לראות אותן בתוצאות הבחירות שיבואו אחריהן.