נדחתה על הסף בקשה לאישור ייצוגית ב-4.7 מיליארד שקל נגד ההסתדרות

התובעים, שיוצגו ע"י פורום קהלת, טענו כי ההסתדרות גובה דמי חבר גבוהים מן המותר, וכי החוק לא מתיר לה לגבות דמי טיפול • ביהמ"ש קבע כי בכל הקשור לגביית דמי חבר או דמי טיפול, אין מדובר ביחסים שבין "עוסק" לבין לקוח ואף לא ביחסים הנושאים אופי צרכני • פורום קהלת: "משמעות ההחלטה - פגיעה בעובדים החלשים"

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות
יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד / צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

בית המשפט המחוזי בירושלים הורה במהלך חול המועד (ג') על דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישו שני מבקשים באמצעות "פורום קהלת" נגד ההסתדרות, על סך של 4.7 מיליארד שקל.

בבקשה שנדחתה נטען כי ההסתדרות גובה (וגבתה) באופן שיטתי ולאורך שנים דמי חבר העולים על דמי חבר המרביים שרשאית אגודה עות'מאנית לגבות מחבריה; בנוסף טענו המבקשים כי ההסתדרות אינה רשאית לגבות דמי טיפול מעובדים שאינם חבריה.

בית המשפט קבע כי הוא מקבל את טענת ההסתדרות, לפיה עניינה של התובענה "אינו נמנה עם העניינים בגינם ניתן להגיש תובענה ייצוגית", ובהתאם חייב את המבקשים בתשלום ההוצאות המשפטיות של ההסתדרות בסך 10,000 שקל.

בפסק דינה קבעה השופטת המחוזית גילה כנפי-שטייניץ כי "בכל הקשור לגביית דמי החבר או דמי הטיפול, אשר אינם נקבעים באופן פרטני מול כל עובד, אין מדובר בפעילות עסקית או מסחרית המבוצעת על-ידי המשיבה (ההסתדרות - מ' ש'), המאפשרת לראותה כעוסק".

עוד קבעה השופטת כנפי-שטייניץ כי בכל הנוגע לגביית דמי החבר או דמי הטיפול על-ידי ארגון עובדים או ועד עובדים, מחברי הארגון או הוועד - "אין מדובר בעסקה הנערכת בין העובד למשיבה הנושאת אופי צרכני".

בכך קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת ההסתדרות לסלק על הסף את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, שהוגשה באמצעות היועץ המשפטי להסתדרות, עו"ד יחיאל שמיר, והמשנה ליועמ"ש, עו"ד יפתח הלינג.

בבקשה שהתקבלה טענה ההסתדרות, בין השאר, כי אין כל יסוד לטענות המבקשים, וכי גביית דמי חבר ודמי טיפול ארגוניים הוסדרו בחוק הגנת השכר ונעשות כדין. עוד טענה ההסתדרות כי חוק הגנת השכר לא קבע תקרה לגביית דמי חבר, והוא מאפשר לכל ארגון עובדים לקבוע את דמי החבר שמשלמים חבריו (ההסתדרות ציינה כי היא הפחיתה לאחרונה את דמי החבר שהיא גובה ל-0.9% מהשכר). עם זאת, ההסתדרות הוסיפה כי החוק קבע תקרה לגביית דמי טיפול ארגוני - והיא גובה דמי טיפול ארגוני בשיעור נמוך מהמותר.

בפסק הדין צוין כי בקשת האישור לתובענה ייצוגית עוסקת "בליבת תפקידו של ארגון העובדים ולא בשירותים הנלווים הניתנים על-ידו". בהקשר זה הטעימה כאמור כי כבר נקבע בפסיקה, במספר הזדמנויות, "כי אין מדובר ביחסים שבין "עוסק" לבין לקוח ואף לא ביחסים הנושאים אופי צרכני".

הבקשה לאישור הוגשה לפני כשנה

הבקשה לאישור התובענה כייצוגית הוגשה לפני כשנה, ובמסגרתה טענו המבקשים, שיוצגו על-ידי עו"ד מאיר בוחניק מ"פורום קהלת", כי מכיוון שהסתדרות היא אגודה עות'מאנית, סעיף 8 לחוק העות'מאני מגביל את האגודות לגביית סך מקסימלי של 24 לירות לשנה, סכום המשוערך היום לסך של 961 שקל.

עוד טענו המבקשים בבקשתם כי ההסתדרות מנצלת את מעמדה כאגודה עות'מאנית על-מנת להתחמק מחובות דיווח ושקיפות החלות על אגודות אחרות: "מעורבותה של ההסתדרות ומשקלה רב-ההשפעה בציבוריות הישראלית עומדים ביחס הפוך לבקרה הציבורית או הרגולטורית שיש על פעילותה. החוק העות'מאני, חוק ארכאי שמתוקפו נוסדה ההסתדרות, אינו כולל אף חובת דיווח ושקיפות ביחס לאגודות שהוקמו לפיו, בניגוד קיצוני לחוקים ישראלים מודרניים המסדירים פעולת מלכ"רים".

לאור זאת טענו המבקשים כי "היקף פעולת ההסתדרות, הליכי קבלת ההחלטות, ניהול רכושה וכספיה - את כל אלה מנהלת ההסתדרות מאחורי מסך ברזל ותחת בקרה ציבורית אפסית". לדבריהם, בעוד ההסתדרות נהנית מ"היתרונות" של האגודה העות'מאנית הפוטרים אותה מחובת השקיפות, היא מתעלמת מהוראות החוק המגבילות אותה בסכום השנתי שהיא יכולה לגבות מחברי האגודה.

נוכח האמור התבקש בית המשפט לאשר את בקשת המבקשים לנהל תובענה ייצוגית נגד ההסתדרות על סך 4.7 מיליארד שקל, בקשה שכאמור נדחתה כעת.

מעו"ד מאיר בוחניק מפורום קהלת, בא-כוחם של התובעים, נמסר: "החלטתו של בית המשפט משמעותה פגיעה בעובדים החלשים ומתן חסינות מתובענות ייצוגיות להסתדרות, הגורם הכוחני והגדול ביותר במשק. לדעתנו, החלטת בית המשפט אינה עולה בקנה אחד עם הדין והפסיקה, ומחטיאה את המטרות שבסיס מוסד התובענה הייצוגית. בימים הקרובים נלמד את פסק הדין לעומק ונשקול אם לערער לבית המשפט העליון".