מה אתם יודעים על קרן הנאמנות שקניתם?

התעלמות מסימן קריאה בשם הקרן או ממדד שארפ, התמקדות בקרן אחת ואי התאמה בין אופק ההשקעה של המשקיע לקרן הנבחרת - 10 טעויות נפוצות של משקיעים בבחירת קרנות נאמנות

קרנות נאמנות / צילום: שאטרסטוק
קרנות נאמנות / צילום: שאטרסטוק

קרנות נאמנות אינן מהוות אפיק השקעה. הן מכשיר פיננסי שבאמצעותו המשקיע נחשף לאפיק השקעה שבו הוא מעוניין. המשקיע, שצריך לבחור בין כ-2,000 קרנות נאמנות - חלקן אקטיביות וחלקן פאסיביות (שמחקות מדדי שוק שונים בישראל ובחו"ל), טועה לא אחת בשיקולי הבחירה שלו.

אז הנה מדריך קצר למה צריך לשים לב כאשר בוחרים קרן נאמנות.

1. הקרן במקום הראשון השנה? זה לא הכל

מוכרת מאוד התופעה שהחל מחודשיים-שלושה הראשונים של השנה, משקיעים מתחילים להתייחס לתשואה מאז ראשית השנה כמרכיב של ממש בקבלת החלטות ההשקעה שלהם.

התופעה הזו הייתה נפוצה מאוד בעבר, פחות נפוצה היום, אך היא עדיין לא נעלמה. היא בעייתית לא רק משום שההחלטה מתייחסת לטווחים קצרים מאוד, אלא גם משום שהיא מתעלמת כליל מהאופן שבו התשואה הושגה, כלומר, ממרכיב הסיכון היחסי של הקרן בהשוואה לסיכון שנטלו קרנות אחרות בקבוצת ההתייחסות שלה.

2. עצור! סימן הזהירות בשם הקרן

מזה שנים נדרש לציין סימן קריאה (!) בשם של קרן נאמנות שמנהלה החליט שיש לה אפשרות להיות חשופה לאג"ח שאינה בדירוג השקעה - (אג"ח שבדירוג נמוך מ-BBB או אג"ח שאינן מדורגות כלל) בשיעור העולה על החשיפה המקסימלית למניות. דרישה זו נועדה להגביר את השקיפות של קרנות אג"ח ולתת למשקיעים כלי נוסף להבנת רמת הסיכון הגלומה בקרן מסוג זה לעומת קרן שאינה מוסיפה לשמה סימן קריאה, וכדאי לשים לב לכך לפני קבלת החלטת השקעה.

3. אי התחשבות במדד שארפ בקרן הנאמנות

בעוד שסימן קריאה עשוי לתת למשקיע כיוון לגבי הסיכון הפוטנציאלי של הקרן בעתיד, הרי סטיית תקן נותנת למשקיע אינדיקציה לרמת הסיכון שבה הקרן פעלה בעבר. סטיית תקן בודקת את הפיזור של התשואות של הקרן ביחס לתשואה הממוצעת שלה. ככל שסטיית התקן גבוהה יותר, המשמעות היא כי התנודתיות של הקרן גבוהה יותר, והסיכון שהקרן נטלה הוא גדול יותר. ייתכן שקרן נאמנות תבלוט במקומות הראשונים בתשואה אך סטיית התקן שלה תהיה גבוהה, דבר שאינו מתאים לחלק מהמשקיעים שמחפשים קרנות שהן עד כמה שפחות תזזיתיות.

מכיוון שקשה להסתכל על תשואה לחוד ועל סטיית תקן לחוד, דרוש חוט שיקשר ביניהם. החוט שמקשר זה מדד שארפ (יש גם מדדי בדיקה נוספים). המדד הזה בודק את תשואת הקרן בהשוואה לסטיית התקן שלה, וזאת - ביחס לנכס חסר סיכון. מדד שארפ מחשב את התשואה ליחידת סיכון - ככל שהשארפ גבוה יותר, המשמעות היא שהתשואה שהושגה עבור כל יחידת סיכון גבוהה יותר. השארפ מאפשר להשוות בצורה אמיתית קרן אחת לשנייה, באופן שמתחשב גם בצד הסיכוי וגם בצד הסיכון של הקרן.

יש פרקי זמן שבהם השוק, בין שזה שוק המניות ובין שזה שוק האג"ח, מתאפיינים בתנודתיות נמוכה מאוד תוך כדי עליות שערים, ובמצבים כאלה קרנות נאמנות שלקחו סיכון גדול יבלטו מאוד בתשואותיהן כיוון שהסיכון לא התממש. כך היה בשנת 2017, עד שבתחילת 2018 (פברואר), התנודתיות גדלה מאוד תוך כדי ירידות בשווקים וה"קסמים" שעשו הקרנות האלה ב-2017 נעלמו והיו כלא היו.

4. בחירת קרן בהתאם לטרנד קצר

כדאי להיות מאוד זהיר ברכישת קרן נאמנות אך ורק משום שהיא מנהלת ומתמחה בהשקעות שמייצגות טרנד מסוים. בעבר היה טרנד של השקעה בחברות ביומד, לאחרונה זה היה קרנות סייבר, וכיום אלה הן קרנות הקנאביס. אין זה אומר, כמובן, שאסור להשקיע בהן שכן מדובר בתעשיות אמיתיות, אבל צריך לזכור שלעיתים ערך המניות האלה בבורסה עלול להיות מאוד מוגזם והתנודתיות במחיריהן היא עצומה, כך שההשקעה בהן באמצעות קרנות נאמנות יכולה להיות מתאימה אך ורק לבעלי לב חזק.

5. אי בחירת קרן לפי מדדים ארוכי טווח

ציינו שתשואה של קרן בטווח קצר אינה מלמדת דבר. ה"ציון" של הקרן צריך להינתן על בסיס ארוך טווח. מה זה ארוך טווח? שנה? לא. בעולם הרחב מקובל למדוד ביצועים וסיכונים במשך 3 ו-5 שנים, ואף יותר. מה לעשות, ובישראל ההתייחסות היא הרבה יותר קצרת טווח.

מערכות הדירוג של הבנקים מתייחסות בדרך כלל ל-3 תקופות: 12, 36, ו-60 חודשים. אבל הפרקטיקה הנוהגת היא שהיועצים במערכת הבנקאית התרגלו להתייחס לדירוג של הקרן ב-12 החודשים האחרונים בלבד. חלק מזה נובע מהתנהגות קצרת הטווח של הלקוחות, וחלק מזה - מהעובדה שמנהלי קרנות נהגו בשנים האחרונות לשנות לעיתים קרובות את מדיניות הקרן, כך שהתשואה ארוכת הטווח שלה נמחקה. רשות ני"ע מנסה למנוע את הפרקטיקה הנפוצה של שינוי מהותי במדיניות ההשקעה, ובעת ובעונה אחת לכוון את הבנקים לבסס את הציון שהם נותנים לקרן על פרק זמן של 3 שנים. בעיניי, זו הגישה הנכונה.

6. קרן אחת במקום פיזור בכמה קרנות

גם לאחר שמשקיע קיבל החלטה לאיזה אפיקים הוא מעוניין להיחשף, מומלץ לו לפזר את בחירתו בכל אפיק בין 2-3 קרנות נאמנות לפחות של מנהלי השקעות שונים. פיזור הוא כלי מרכזי בהשקעות, ובכלל זה גם בהשקעה דרך קרנות נאמנות. הסתמכות על קרן אחת בתיק ההשקעות מגדילה את הסיכון הכללי של התיק. באמצעות פיזור בין מספר קרנות של מספר מנהלי קרנות, עם מדיניות השקעה דומה, המשקיע מצמצם את הסיכון ויכול להשוות את התוצאות במונחי תשואה, סיכון ומה שמחבר ביניהם - מדד שארפ.

7. בחירה רק בגלל דמי ניהול נמוכים

ישנם משקיעים הבוחרים קרן נאמנות באפיק השקעה עליו החליטו רק לפי דמי הניהול שהיא גובה. זאת, מתוך גישה שהביצועים העתידיים שלה אינם ידועים מראש, ולכן דמי הניהול שהיא גובה, ואלה ידועים, הם משמעותיים להחלטה. יש בכך גישה צרה שגם מתעלמת מביצועי הקרן בעבר, איכות הניהול שלה במונחי סיכון ועוד. פערים של 0.1% או 0.2% וכיו"ב לשנה בדמי הניהול הם קטנים מאוד במונחים של מה שכל אחד ממנהלי הקרנות עשוי להשיג, ואיכות הניהול היא חשובה לאין ערוך לעניין התשואה נטו שישיג בסופו של יום המשקיע.

8. פער בין אופק ההשקעה לקרן הנבחרת

משקיע שמתכוון לממש את ההשקעה שלו בתוך פרק זמן קצר באמצעות רכישה ומכירה של קרן נאמנות, עדיף שיעשה זאת באמצעות קרן נאמנות אקטיבית שרכישתה ומכירתה אינן כרוכות בתשלום עמלת קנייה ומכירה, ולא באמצעות קרן נאמנות פאסיבית - קרן מחקה או קרן סל שברכישתן ובמכירתן הוא משלם עמלת קנייה ומכירה שעלולות לפגוע בתשואה נטו שהוא ישיג.

9. אי קבלת ייעוץ בבנק בהתאם למודל הדירוג

כדי להימנע מחלק ניכר של הטעויות הנסקרות בכתבה זו, מומלץ לפנות ליועץ ההשקעות בבנק הבודק את אפיון הלקוח וצרכיו ומסוגל "לתפור" לו תיק השקעות המתאים עבורו, ובכלל זה יכול לבחור את קרנות הנאמנות המתאימות לו. מרבית הבנקים בישראל מתבססים על מערכות דירוג קרנות שפותחו על-ידם, ואשר לוקחות בחשבון מגוון רחב של פרמטרים: תשואות, סטיות תקן, שארפ, התנהגות הקרן בתקופה של ירידות חדות בשווקים ועוד.

אמנם לפעמים ניתן למצוא שונות בין הדירוג של אותה קרן ולאותו פרק זמן בין בנק אחד ומשנהו, אבל בדרך כלל יש דמיון בדירוגים. קבלת ייעוץ השקעות ובחירת קרנות דרך היועץ בבנק יוכלו לצמצם בצורה ניכרת את הטעויות הנפוצות של המשקיעים.

10. בחירת קרן ללא חשיבה מוקדמת

המגמה הפופולרית בשנים האחרונות הייתה לרכוש יחידות בקרן נאמנות מעורבת בסגנון 10/90, 20/80, 30/70 וכדומה, כתחליף לתיק השקעות מנוהל. אין, כמובן, שום פסול במהלך כזה, והוא גם נוח מאוד, אבל כדאי לפני קבלת ההחלטה לבחון גם את האפשרות לבנות תיק דומה באמצעות רכישה של שתי קרנות נאמנות מתמחות.

למשל, קרן שמשקיעה באג"ח כללי ללא מניות בשיעור של 80%, וקרן שנייה - מנייתית בשיעור של 20%. מבדיקות שערכנו התברר, שברוב המקרים זה עדיף, כי הלקוח רוכש באופן זה את הידע המקצועי של שני מנהלי השקעות שכל אחד מהם יתמקד באפיק השקעה ספציפי. בנוסף, במקרה של אי שביעות רצון מאחת הקרנות, ניתן למכור אותה, ואין צורך למכור את כל ההחזקה ולהחליף אותה באחרת. 

הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש ויו"ר מיטב דש קרנות נאמנות בע"מ. אין לראות באמור מתן ייעוץ/שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם