בממשלה הנכנסת יש איש אחד שישפיע יותר מכולם על הכלכלה - ולא קוראים לו משה כחלון

האיש בעל ההשפעה הגדולה ביותר על המדיניות הכלכלית לא יישב בלשכת שר האוצר, אלא לא הרחק משם במשכן הכנסת המשקיף על בניין האוצר • "אתם צריכים להתפלל שלא אהיה יו"ר ועדת הכספים בקדנציה הבאה", אמר לא מזמן ח"כ משה גפני לאחד הרפרנטים הצעירים באוצר • פרשנות

משה גפני / צילום איל יצהר
משה גפני / צילום איל יצהר

מי יהיה שר האוצר הבא של מדינת ישראל? השאלה הזו שצפויה להעסיק את התקשורת בימים ובשבועות הקרובים, היא משנית. האיש בעל ההשפעה הגדולה ביותר על המדיניות הכלכלית לא יישב בלשכת שר האוצר, אלא לא הרחק משם במשכן הכנסת המשקיף על בניין האוצר.

"אתם צריכים להתפלל שלא אהיה יו"ר ועדת הכספים בקדנציה הבאה", אמר לא מזמן ח"כ משה גפני לאחד הרפרנטים הצעירים באוצר, בדיון בנושא היטל המלט. תפילות נערי האוצר לא השפיעו כנראה על תוצאות הבחירות, או שלתפילותיו הנגדיות של גפני הייתה השפעה חזקה יותר.

מכל מקום השבוע קיבל גפני את תפקיד יו"ר ועדת הכספים הזמנית. בהרכב הוועדה יהיו חברים גם סתיו שפיר (עבודה), מאי גולן (ליכוד), אבי ניסנקורן ואורית פרקש-הכהן (כחול לבן) מה שמבטיח שדיוני הוועדה בקדנציה הנוכחית יהיו סוערים לא פחות מבקודמת. אבל עם כל הכבוד לחברים החדשים, לוועדת הכספים יש בעל בית, שיש לו כבר שמונה שנות ניסיון מצטבר בראשות אחת הוועדות המורכבות והמשפיעות ביותר בכנסת.

אם בכנסת הקודמת היה גפני הפוליטיקאי השני בהשפעתו על הכלכלה, אחרי שר האוצר, בכנסת הנוכחית הוא צפוי לדלג בקלילות למקום הראשון. עם עשרה חברי כנסת שסרו למרותו, כחלון הצליח איכשהו להעביר בוועדה הצעות חוק שהיו חשובות לו באמת. את מס דירה שלישית למשל, הוא העביר במאמץ הרואי שעלה לו ביוקר בבג"צ. בכנסת הנוכחית, כשיהדות התורה וש"ס הן הסיעות הגדולות ביותר אחרי הליכוד וכחול לבן, גפני לא יתכופף בפני אף שר אוצר - יהא אשר יהא. גם השפעתו של ראש הממשלה נתניהו על גפני צפויה להיות פחותה, בגלל התלות הכמעט מוחלטת של נתניהו בתמיכת המפלגות החרדיות.

ההשפעה הסמויה

כיצד ישפיע כוחו של גפני על המשק? גפני הוביל עד היום אג'נדה חברתית, יש יאמרו פופוליסטית, בנושאים כמו הגבלת שכר הבכירים והעלאת גיל הפרישה לנשים. גפני שונא העלאות מסים והיכולת של האוצר לממש את הגזירות שהוא מתכנן במסגרת תקציב 2020 תהיה מאוד מוגבלת.

במישור הסקטוריאלי גפני לא יתבייש לפעול לטובת הישיבות והמוסדות התורניים, שתקציביהם צפויים להמשיך ולגדול במאות מיליוני שקלים לשנה. אבל המחויבות של גפני לעולם התורני אינה נעצרת שם. היא שרירה וקיימת גם באזורים מפתיעים וסמויים מן העין.

בשנה שעברה, למשל, גפני נאבק בעד הטלת היטל על יבוא מלט - המאבק שנוהל בשם משפחות עובדי המפעל בהר טוב, שירת את יצרני המלט המקומיים, ופגע במאמץ לפתוח את הענף לתחרות ולקדם את הוזלת יוקר המחיה. כדי להשיג את תמיכתו של גפני נאלצו היצרנים לכתת את רגליהם לביתו של הפוסק הרב חיים קניבסקי. "ראשי המפעל התברכו במעונו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי", נכתב באתר "כיכר השבת", "ולאחר שהתחייבו בפניו להיות מפעל המלט הראשון בעולם ששומר שבת, הגר"ח בירכם בברכת הצלחה מרובה בזכות קדושת השבת".

מה שקרה בכנסת הקודמת יקרה ביתר שאת בכנסת הנוכחית. קבוצות לחץ ואינטרסים, בעלי הון וגם רגולטורים ופקידי ממשל - את כולם אפשר יהיה למצוא בשנים הקרובות בתור המשתרך בכניסה לדירתו הצנועה של הגאון רב חיים קניבסקי (הגר"ח) בבני ברק, שיהפוך בפועל לשר התורה והאוצר.

על שואה וזקנה

בשנים האחרונות הרחיבה מדינת ישראל את הסיוע לניצולי שואה בצורה משמעותית. לפי נתוני האוצר תקציב התמיכות הכולל ב-210 אלף איש המוגדרים ניצולים או נפגעי התנכלויות אנטישמיות עמד בשנה החולפת על 5.6 מיליארד שקל.

העזרה הזו מגיעה מאוחר מדי עבור הרוב המכריע של הניצולים, שכבר אינם בין החיים, אבל היא חשובה מאין כמוה לעשרות אלפי קשישים שסובלים ממצוקה ומעוני. שר האוצר הקודם יאיר לפיד הציג את הגדלת הסיוע לניצולי שואה כהישג העיקרי שלו בקדנציה המקוצרת שהייתה לו וגם שר האוצר הנוכחי רואה בכך הישג מרכזי.

הם עשו זאת כי הם יודעים שהביטוי ניצולי שואה מעורר את רגשי החמלה והאשם של הישראלים יותר מכל ביטוי אחר. שאלתם את עצמכם פעם, האם הייתם מוכנים לסייע בהיקפים כאלה לקשישים נזקקים, חולים ועניים "רגילים"?