אולי דרך הטבע יגיע השלום? כך רותמים את האפיפיור למיזם צפרות אזורי

הזואולוג פרופ' יוסי לשם מוביל פרויקט לאומי שהפך לשת"פ עם ירדן והרשות הפלסטינית, לחיזוק אוכלוסיית התנשמות • בסוף השבוע הוא יפגוש עם שותפיו המוסלמים את האפיפיור פרנציסקוס בוותיקן, וביחד ינסו לשכנע אותו לתמוך ביוזמה שלהם לקידום השלום בין העמים דרך השמירה על הטבע • "אמירה שלו יכולה להביא לחיבור בין הדתות", מסכם פרופ' לשם באופטימיות

פרופסור יוסי לשם / צילום: איל יצהר
פרופסור יוסי לשם / צילום: איל יצהר

איך קשורים זואולוג ישראלי, חוקרים פלסטינים וירדנים והאפיפיור - ליוזמת שלום אזורית במזרח התיכון? זו אולי נשמעת כמו התחלה של בדיחה, אלא שהדברים רציניים לגמרי. בשבת הקרובה יצעד פרופ' יוסי לשם, אחד הצפרים המעניינים ביותר בישראל, אל ארמון האפיפיור פרנציסקוס צפונית לכיכר פטרוס הקדוש. הוא ילך ברגל, מבית המלון שבחר, זה הקרוב ביותר לוותיקן - במרחק 600 מטר, כדי לא לחלל את השבת. במהלך הפגישה עם האפיפיור, פרופ' לשם לא ישתמש במצלמה ולא יפגע בקדושת השבת. לצידו בוותיקן יצעדו שני שותפיו החקלאים, העוסקים בצפרות ובהדברת מזיקים ברשות הפלסטינית ובירדן.

השדות של אזור הכפרים סביב אירביד (ירדן) והשדות של אזור בית לחם, מקבלים את אותו הטיפול של שטחי קיבוץ שדה אליהו, ולא רק את אותו הטיפול - הם מקבלים גם את אותן הציפורים, כמו התנשמות שמקננות שם וכאן, בזכות תיבות קינון פשוטות שנבנו עבורן ומשכו אותן לצד השדות. בתקופת הקינון, התנשמות מחסלות עכברים, חולדות ומזיקים הפוגעים בשדות ובזכותן - וגם לא מעט בזכות פרופ' לשם ושותפיו הערבים - כמות ומגוון חומרי ההדברה הכימיים שפוזרו בשדות ישראל, הרשות הפלסטינית וירדן הלכו והצטמצמו. מה שנקרא בריאות אזורית, או ציפורים למען השלום.

בעוד התנשמות גלויות ומתועדות, את שמותיהם ופניהם של שני שותפיו של פרופ' לשם לא ניתן לחשוף, מחשש שהחשיפה תפגע ביכולתם להמשיך את שיתוף הפעולה עם עמית מחקר ישראלי. זאת אף שהשותף הפלסטיני והשותף הירדני הזמינו לעצמם את חדרי המלון הסמוך לוותיקן, כדי שהם - שני המוסלמים - יוכלו לצעוד יחד עם חברם היהודי שומר השבת ברגל אל הוותיקן.

פרופ' יוסי לשם הוא איש החברה להגנת הטבע. בעבר שימש כמנכ"ל החברה. אורניתולוג (חוקר עופות) בהכשרתו ופרופסור במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. אל המפגש החשוב בוותיקן יגיע גם פרופ' אלכסנדר רולין מאוניברסיטת לוזאן בשווייץ, והארבעה ינסו לשכנע את האפיפיור לאמץ ולקדם את התפיסה של הקשר בין שימור הטבע, השגת שלום בין עמים, צפרות וחיבור בין שלוש הדתות. הם שואפים ליזום כנס גדול, בהובלת האפיפיור, שאליו יוזמנו נציגים בכירים ביותר מכל הדתות עם אנשי חזון בתחום איכות הסביבה. בכנס יועלו רעיונות מתקדמים לשימור כדור הארץ, תוך שהציפורים הן המחברות, בהיותן מי שנודדות וחוצות את היבשות.

השותפים המוסלמים מפחדים להיחשף

פרופ' לשם מספר, שהאפיפיור פרנציסקוס ידוע בעניין הרב שהוא מגלה בפעילויות לשימור כדור הארץ ובהיבטים רחבים של שימור המגוון הביולוגי, כיצירי כפיו של האל, על ידי שימור בתי הגידול ותשומת לב להשפעת השינוי האקלימי על כדור הארץ.

המיזם שלו לשימוש בתנשמות כמדבירות ביולוגיות בחקלאות, החל ב-1983 עם 14 תיבות קינון בקיבוץ שדה אליהו והתרחב ל-4,500 תיבות קינון רק בישראל. ב-2018 הפך המיזם לפרויקט לאומי בהובלת משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי והחברה להגנת הטבע. החל מ-2002 פועל המיזם לשיתוף פעולה אזורי עם הרשות הפלסטינית וירדן.

הציפורים עפות חופשי ומטפלות בהדברת השדות, אבל השותפים שלך למיזם נאלצים להתחבא. איך תקדמו את השלום ככה?

"המצב באמת מסובך, ולכן אנחנו לא יכולים לפרסם את שמות השותפים שלנו. הסברנו זאת גם לאנשיו של האפיפיור, והוא מכבד זאת. כאשר היינו בשווייץ והצגנו את המיזם, השווייצרים לא פרסמו את שמותיהם. אם היינו חושפים אותם, היו מתנפלים עליהם ברשות הפלסטינית ובירדן ומאשימים אותם בשיתוף פעולה עם היהודים".

אבל זו מהות הפרויקט, שיתוף פעולה, איך אפשר להסביר זאת לאפיפיור כאשר לא ניתן לחשוף את השותפים?

"ראשית, אנחנו מקפידים שלא לפעול דרך גופים ממשלתיים, אלא דרך ארגוני טבע וסביבה כמו החברה להגנת הטבע. כאשר התחלנו את השיתוף פעולה בין העמים, לא היו בעיות. אבל בשנים האחרונות המצב הפוליטי הידרדר והם מפחדים.

"ב-1996 עשיתי פרויקט עם חסידות, ואנגלה מרקל הייתה אז השרה להגנת הסביבה בגרמניה. שמנו משדרים קטנים על חסידות, והגרמנים נתנו 1.3 מיליון אירו כדי שנעקוב אחרי חסידות גרמניות, ושהתלמידים יכלו לעקוב בשידור חי אחרי הנדידה של החסידות. ברגע שפרצה האינתיפאדה השנייה - הכול נפסק. זה היה מצער. המסקנה שלי מכל זה היא, שבנושא של שיתופי פעולה בין העמים, עלינו להיות רצי מרתון. לחשוב לטווח רחוק. היום המצב הפוליטי באזור גרוע, אבל אולי בעתיד המצב ישתפר ואז לא נצטרך להתחיל מאפס. זה חלק מהחיים. אני בן 72, ואני מבין שצריך להשקיע, ודווקא בציפורים שהן נודדות ולא מכירות את הגבולות של בני האדם. הסיפור של שמירת הטבע מחבר בין אנשים והוא מחבר בין חקלאים ובין תזונה בריאה".

אתה מרבה לבקר בירדן וברשות הפלסטינית?

"בירדן אני מבקר כל הזמן, ברשות הפלסטינית פחות. השותף השווייצרי שלנו, שלח סטודנט מַסְטֶרַנְט לשהות חודש ברשות הפלסטינית, והוא עובד מיריחו ומבית לחם.

"כאשר אני מגיע לירדן, אני נוסע לכראמה, גשר שייח' חוסיין, אח"כ לאירביד ואין לי שום בעיה. אני מסתובב בשדות החקלאיים, מקיים סמינרים של הדרכה עם הירדנים, והם כולם יודעים שזה פרויקט ישראלי, לא מסתירים דבר. אני מדבר שם באנגלית ויש איתי מישהו שמתרגם לערבית, ואחר כך בערב אנחנו רוקדים ביחד. האם ידעת שהתנשמת נחשבת אצל המוסלמים לחיה שמביאה מזל רע?".

אז איך התגברתם על התפיסה התרבותית של התנשמת כסמל רע ושכנעתם את החקלאים לסמוך עליהן?
"שכנענו אותם שהיא יכולה לעזור להם לשקם את השדות, וזה עבד, הם התחברו לזה. התקנו בירדן כ-400 תיבות קינון ואצל הפלסטינים עוד כ-20, וזה מתרחב".

התקנתם גם במקומות נוספים באגן הים התיכון?

"כן, הלכנו באמצעות הקשרים הטרי-לטרליים (משולשים) שיש לישראל עם קפריסין ויוון, וחיברנו גם את החקלאים שם לשימוש בתנשמות כמדביר ביולוגי".

יש מקומות בעולם שבהם התנשמת לא מקננת?

"הן מקננות בכל העולם, חוץ מאנטרקטיקה. אך הפעולה היא רק על שדות חקלאיים. הן לא יכולות להשפיע על עכברים וחולדות באזורים עירוניים".

איך זה עובד בפועל?

"העכברים נמצאים בכל מקום, ולכן גבר השימוש בחומרי הדברה כימיים. ההדברה יצרה הרעלה משנית - פגעה בחיות שדה אחרות, והותירה עקבות גם על הגידולים. חשבנו שאפשר לעצור זאת באמצעות התנשמת, שהיא ינשוף האסמים. התנשמת באה - אם בונים לה מקומות קינון במתקן שדומה לאסמים של פעם - ואז היא אוכלת את העכברים. בנינו בזמנו את תיבות הקינון הללו, בעמודים גבוהים מעל לשדות של שדה אליהו וטירת צבי, והתנשמות חיסלו בין 2,000 ל-6,000 עכברים".

מירדן לצפון אפריקה, דרך מדינת ישראל

פרופ' רולין משוויץ הוא מומחה לתנשמות שהצטרף למיזם, ובעקבותיו החלו לסייע במימון וקידום המיזם משרד החוץ השווייצרי וקרן MAVA משוויץ. נשיא שווייץ לשעבר אלאן ברסה (Alain Berset) נחשף גם הוא למיזם, אימץ אותו והחל לקדם אותו.

נושא התנשמות הורחב, וגם מדינות צפון אפריקה הביעו עניין להצטרף בעקבות כנס שנערך בירדן בינואר.

כיצד הפרויקט הגיע עד לאפיפיור?

"הופענו בפני פורום דיפלומטי בז'נבה, בכנס של כל שגרירי שווייץ. הבאנו את כל הדיפלומטים השווייצרים לחווה עם קינון תנשמות. גם שר החוץ השווייצרי נכח, וגם הנציג הפלסטיני והנציג הירדני. אחד מהנוכחים היה הדיפלומט השווייצרי המוצב בוותיקן והם התלהבו מכל הפרויקט וסיפרו על כך לאפיפיור.

"פרנציסקוס מטפח אג'נדה ירוקה, של הגנת סביבה בתחומים רבים. נושא שימור כדור הארץ נמצא בראש מעייניו, והוא אפילו כתב ספר בתחום. יש לו מדיניות ברורה על האחריות של הקתולים לשמור על הטבע בעולם. בנטפליקס העלו סרט דוקו באורך 90 דקות על האג'נדה הירוקה של האפיפיור, ממש מרתק".

לאיזה סוג גידולים התנשמות מתאימות?

"פלחה, אספסת, מטעים, כרמים. בירדן זה רלוונטי למטעי תמרים כי יש סוג של חולדות שמטפסות על עצי תמר. אם יש אשכול תמרים במשקל 80 ק"ג, מספיק שהעכבר כרסם 5-6 תמרים, וזה פוסל את כל האשכול. התנשמות פשוט אוכלות את העכברים ומונעות את הנזק. בשדות של אספסת, יש מכרסם הקרוי נברן. הוא פוגע בתבואה ולכן גם שם התנשמת עובדת. הירדנים השתמשו בתנשמות גם עבור פרדסי תפוזים וזה עבד".

אתם מציגים לאפיפיור גם את פרויקט הסיסיים (ציפור ה-swift).

"כאן מדובר בציפורים, הסיסיים, המקננים במבנים ישנים ולכן יש להם משיכה לאבנים עתיקות, כמו של הכותל, מנזרים, כנסיות ומסגדים. הציפור הזו אוהבת את כנסיית הקבר, את החריצים של אבני הכותל. מה שקרה זה שאוכלוסיית הסיסיים הייתה בירידה של כ-40%, בין השאר בשל הבנייה המודרנית בבטון או עם שימוש רב בזכוכית, ולא נותרו לסיסיים אבנים עתיקות להידחק ביניהן.

הרעיון שלנו הוא להרים כנס סיסיים עולמי, שיחבר בין הדתות, בזכות העובדה שהסיסיים אוהבים את הכותל, את המסגד ואת הכנסייה. אנחנו מציגים את הציפור כסמל לחיבור בין שלוש הדתות".

מה אתם מצפים מן האפיפיור?

"לשכנע אותו בחשיבות של הפרויקט. הוא לא צפר ואנחנו רוצים לחבר אותו לנושא הזה של שימור כדור הארץ כחלק מתהליך שלום וכדרך לחיבור בין הדתות. לאפיפיור יש מיליארד מאמינים ועוקבים, ואמירה ממנו בתחום הזה יכולה לקדם את השלום, האחווה והשמירה על הטבע".

יש רבנים ישראלים מפורסמים שמתחברים למסרים של קירוב הדתות באמצעות הציפורים? אם האפיפיור נכנס לזה, יש סיכוי שהרבנים הראשיים יצטרפו?

"כרגע הרב דוד רוזן מתחבר לתחום. גם הוא היה בביקור אצל האפיפיור ודן איתו על נושאים אחרים. אנחנו מקווים שהאפיפיור יצליח לחבר לנושא גם אנשי דת מוסלמים מובילים, מדענים ואנשי שמירת הטבע, ושכולם יגבשו קונספט שיוביל לשלום ביחד עם שמירה על כדור הארץ.

"תארי לעצמך קמפיין חינוכי גדול עבור הסיסיים כאשר בכנסיות, במנזרים, בכותל ובמסגדים תלמידים יכינו תיבות קינון, ובזמן המיסה מצלמה און ליין תקרין לילדים את הקינון של הסיסיים. תארי לעצמך אימאם אשר במהלך הדרשה במסגדים, יקרא לכולם לשמור על התנשמות או על הסיסיים. הצלחנו כבר להוביל משהו כזה בכפרים ערבים הסמוכים למוביל הארצי, כאשר האימאם של הכפר אכסאל קרא לשמור על הציפורים במהלך הדרשות.

"המסר הדתי ברור: כדור הארץ והחיות הם יצירי האלוהים ועלינו לשמור עליהם. אני בטוח שגם בבתי הכנסת ברחבי ישראל יוכלו לאמץ את המסרים הללו, וזה בדיוק מה שאני עומד לומר לאפיפיור".

ורק העכברים, שגם הם יצירי האלוהים, מתחסלים מהמהלך שלך.

"אישית אין לי דבר נגד העכברים, גם הם יציר האל ועובדה שאנחנו לא חושבים לחסל אותם בכל מקום. בדרום הארץ לדוגמה, אנחנו לא מתקינים מקומות קינון עבור התנשמות, כיוון שאנחנו לא רוצים להוביל לחיסול העכברים בפארקים הלאומיים. מקומות שבהם שורצים העכברים שלא בשדות חקלאיים כמו צופר, חצבה ועין יהב לא קיבלו מאיתנו תנשמות, כדי לשמור על עכברי שמורות הטבע".

 אתה נותן לשרשרת המזון בטבע לעבוד, אבל עבור בני האדם אתה מקווה שלאו דווקא החזק ינצח. יש לזה סיכוי?

"אני מלא תקווה שהציפורים יביאו את השלום".