איך השותפים הקואליציוניים מתגייסים לסייע לראש הממשלה להשלים לפחות עוד קדנציה

הכול אישי והכול פוליטי וכך גם מלאכת הרכבת הממשלה ה-35. חבריה יתכנסו בתקופה הקרובה לחתום על הסכמים קואליציוניים והם חגים סביב שאלה מרכזית אחת: כיצד יוכלו יעקב ליצמן, אריה דרעי, בצלאל סמוטריץ’, רפי פרץ, אביגדור ליברמן ומשה כחלון לחתום על חבילה של חקיקה, שתאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו להמשיך להיות ראש ממשלה עד (לפחות) נובמבר 2023 ולא לעמוד לדין פלילי?

הם מספרים לנו באמצעות דוברים ומשגרי ספינים למיניהם על "ויכוחים בתחום גיוס בחורי ישיבות לצה"ל", או מנסים לדמות למאבק בבג"ץ מעמד של השפעה על מאבקי חקיקה בתחום מהגרי העבודה ("חוק המסתננים") או חקיקה ביטחונית בנושא של "עונש מוות למחבלים". על הדרך הם מסלפים עובדות, שכן חוק עונש מוות למחבלים לא נפסל על ידי בג"ץ. החוק מעולם לא חוקק על ידי הכנסת - בשל התנגדות מוחלטת של נתניהו ושירותי הביטחון.

נתניהו כתב בפייסבוק השבוע: "המדיניות שלי תמיד הייתה לשמור על בית משפט חזק ועצמאי... איזון דרוש כדי להעביר חוקים שנפסלו או עוכבו בעבר. אלה חוקים שהציבור מצפה מאיתנו להעביר: גירוש משפחות מחבלים, עונש מוות למחבלים...". הדברים פשוט אינם נכונים - הוא עצמו עצר את חוק עונש מוות למחבלים. זה לא חדש שאמת ושקר מתערבבים, אבל ככל שהימים יתקרבו לשימוע - הם יילכו ויתערבבו כה חזק, עד שבאמת לא נוכל לדעת איפה יד ימין והיכן יד שמאל.

ביום שני השבוע התכנסו עיתונאים בחדר סיעת ישראל ביתנו, לשמוע את ליברמן מפרט את עמדותיו ואת הצהרת חמשת המנדטים שלו. המיועד לתפקיד שר הביטחון לא הצליח להסביר איך הכהונה הבאה שלו בתפקיד, אם תתמש, תהיה שונה מזו של 2016-2018, שבסיומה התפטר במחאה על כך שנתניהו הוא הפוסק הסופי בענייני צבא. כיצד תשתנה המדיניות בנושא עזה, למשל? הוא לא הציג ארגז כלים שונה מזה שעמד לרשותו בפעם הראשונה.

ליברמן אינו מסתייג מחבילת חקיקה שתקצץ את סמכויות בג"ץ או תשנה את הסדרי החסינות, כך שנתניהו יזכה להגנה מפני הדין הפלילי. התיעוב של ליברמן כלפי רשויות אכיפת החוק ארוך ומתועד. כמי שחווה זאת על בשרו, הוא מתייצב לצידם של פוליטיקאים חשודים כאילו היו אחיו.

ליברמן אינו מזכיר לציבור שב-2012 הוגש נגדו כתב אישום בהיותו שר החוץ. הוא התפטר כדי לעמוד לדין. כך אמר אז: "החלטתי להתפטר מתפקידיי כשר החוץ וכסגן ראש הממשלה, וכפי שהודעתי אתמול גם להסיר את חסינותי באופן מיידי. לאחר 16 שנים בהן מתנהלות נגדי חקירות, אוכל לסיים את העניין במהרה וללא עיכובים ולנקות את שמי באופן מוחלט".

הוא לא חושב שעל נתניהו צריכים לחול אותם כללים. ליברמן יצא ב-2012 לפסק זמן ממשרד החוץ, הפקיד את התיק בידי נתניהו, שהתחייב שייתן לו בחזרה את תפקיד השר עם סיום המשפט - וכך היה.

המלחמה ברשויות החוק מתרחבת

צוות הגנתו של נתניהו, פרקליטי-הדלת-המסתובבת, כלומר הפרקליט התורן שמגן עליו עד שגם הוא יתפטר בשל אי-תשלום שכר טרחה, יגידו: ראש ממשלה אינו במעמד של שר, ההתפטרות שלו בלתי הפיכה.

זה לא מדויק. נתניהו לא נבחר בבחירה ישירה, אלא בהסכם קואליציוני. יתכבד ויחתום על הסכם עם חבריו לסיעת הליכוד, שמישהו יחליף אותו בתקופת המשפט, ולאחריה יחזור לעמוד בראשות הממשלה. זה אולי נשמע כמו תרגיל פוליטי לא סביר, אבל לאחרונה נתניהו מציע שורה ארוכה של תרגילים, טריקים ושטיקים שהם רחוקים בהרבה בסקאלת המעשים הבלתי-הגיוניים.

ויש עוד אפשרות, שנתניהו עצמו מציע: שהוא ימשיך לכהן כראש ממשלה תוך כדי המשפט הפלילי. נתניהו דיבר על כך מפורשות במספר הזדמנויות. מכיוון שהחוק לא מחייב אותו להתפטר עד להרשעה מלאה, הרי שאין צורך לשחק בחוקי החסינות, אלא פשוט לעמוד לדין תוך כדי כהונה.

מטרתה של חבילת החוקים שמציעים היום בקואליציה החדשה היא להצר את צעדיו של בג"ץ. פסקת ההתגברות או מגבלות על הוצאת צווים נגד רשויות מינהל ונגד רשויות מעין-משפטיות, נועדו לוודא שבג"ץ לא יוכל לקבל החלטה שיפוטית נגד ועדת הכנסת, בשבתה על החלטת החסינות של נתניהו.

ישנם רבים, בהם כותבת טור זה, שאומרים שאין צורך לתקן את מערכת האיזונים והבלמים בין בג"ץ לכנסת. בג"ץ עומד גם למען הגנת מיעוטים וטוב שכך. נתניהו עצמו הוא ראש הממשלה זה יותר מעשור, ומעולם לא טרח לתקן את המערכת הזו. מדוע קם כעת הצורך? הכול אישי, הכול פוליטי, זה מהלך אישי למען עצמו ותו לא.

כחלון יתקשה למנוע חקיקה בעייתית

לאחרונה נדם קולו של שר האוצר משה כחלון. את הפגישות הפוליטיות עם נתניהו הוא עושה בארבע עיניים ולא מציע אף הצעה ערכית, שתציב בפני נתניהו ראי הגון. במערכת הבחירות, בפברואר 2019, כינס כחלון מסיבת עיתונאים ואמר דברים מפורשים: אם יוגש כתב אישום נגד נתניהו אחרי שימוע,"אנחנו לא נהיה בממשלה. אבל לא יצטרכו אותנו בשביל זה, כי הממשלה כבר לא תהיה". הוא הניח שכתב אישום יוביל להתפרקות כוללת של המערכת הפוליטית. כחלון הדגיש אז, כי עד לשימוע ולפני החלטה על הגשת כתב אישום - הממשלה תמשיך להתקיים כרגיל.

ב-2015-2019, בלם כחלון בגופו ובאמצעות סיעה של 10 ח"כים, את מחיקת תאגיד השידור הציבורי, החוק הצרפתי (אי-העמדה לדין של ראש הממשלה מכהן), שינוי שיטת מינויי שופטי עליון (חוק הסניוריטי), ושינוי חוק היועצים המשפטיים למשרדי ממשלה. בממשלה הבאה, עם 4 מנדטים, יהיה לו קשה לעשות זאת.

השבוע ציינו בפנינו מקורבים לכחלון, שגם אם יתוקן חוק החסינות בכנסת ה-21 - הדבר לא ימנע את העמדת נתניהו לדין, כי הסעיפים המסויימים בחוק יסוד: הממשלה אינם עומדים בפני שינוי, לפחות לא ככל המוצע כרגע בהסכמות בין הצדדים.

ישנן ספוקלציות שונות על כניסת כחלון לממשלה. למשל, אם ליברמן לא בפנים ולממשלה יהיו רק 60 תומכים בהצגתה הראשונה בכנסת, הוא לא יהיה מעוניין להיות שר האוצר. נראה שאלה הן רק אמירות של תימרוני משא ומתן, ולא דברים רציניים.

סימני השאלה לגבי האופוזיציה

ח"כ יאיר לפיד הוא ראש האופוזיציה בפועל, בשעה שבני גנץ חרישי מדי בשביל להוות אופוזיציה כלשהי. לפיד אמר הבוקר בראיון ברדיו רק"ע (רדיו בשפה הרוסית): "אם ליברמן ייכנס לממשלה, הוא יצטרך להתפשר על הפנסיות ושוב הציבור הרוסי לא יקבל כלום. אם יחכה כמה חודשים, הוא יקבל מאיתנו 55 אצבעות בטוחות, כדי להעלות את הפנסיות לגודל שהבטיח. יחד איתו יש לנו 61 קולות. רוב מלא-מלא".

לפיד מנסה ללחוץ על בלוטת הרגש בציבור הרוסי. עם זאת, ליברמן התחייב השבוע שלא ייכנס לממשלתו של גנץ, גם אם לא יצליח נתניהו להקים ממשלה. "בנושא מועמד אלטרנטיבי להרכבת ממשלה - לא נתמוך באף מועמד אחר - לא מתוך הליכוד ולא מחוץ לליכוד", אמר ליברמן במענה לפרסומים על תיאום בינו לבין כחלון והליכה משותפת לאופוזיציה.

כשלפיד כינס השבוע מסיבת עיתונאים קרבית במיוחד ("קורא למנדלבליט לבטל לנתניהו את השימוע"), עלו תהיות רבות על פיצול הכוחות בכחול-לבן. האם עמידתו של לפיד בודד בחדר הסיעה, ללא שותפיו הבכירים, מלמדת על הליכה לנתיבים נפרדים?

באותה השעה נראתה מעיין ישראלי, ראש לשכתו של גנץ, עומדת בתוך חדרון המזכירות הקטן הצמוד לחדר הסיעה. היא הייתה שם כדי לשמוע את מסיבת העיתונאים של לפיד, ולא הצליחה להיכנס לחדר הסיעה עצמו, שכבר התמלא בעיתונאים. ישראלי הגיעה למקום באיחור. אנשי גנץ עדיין לומדים את המבוך המסובך הזה הקרוי כנסת ישראל, והיא רצה במסדרונות מתוך לשכתו של היו"ר יולי אדלשטיין, שם ישב יו"ר האופוזיציה המיועד גנץ באותם הרגעים בפגישה אישית ומעניינת.

בכחול-לבן מכחישים מכל וכל שיש איזשהו פיצול או בלבול. לפיד וגנץ חילקו ביניהם את ה"שלל", כלומר את תשומת לב התקשורת. לפיד קיבל את המנה שלו בכותרות של צהרי היום וגנץ קיבל את הכותרות שלו בשעת אחר צהריים מאוחרת, בנאום הבכורה במליאה.

אין מה לעשות, זה מה שיש באופוזיציה - סחר בתשומת הלב התקשורתית שמועטה ממילא.

גנץ רוצה חוק שיקצוב את כהונת לראש ממשלה. הצעת החוק שלו תחול על הכהונה הבאה, לא הנוכחית. הסיכוי של החוק הזה לעבור תחת הקואליציה של נתניהו הוא אפסי. שישאל את ח"כ מירב מיכאלי שכבר ניסתה להריץ הצעה דומה בעבר.

בכירי האופוזיציה גנץ, גבי אשכנזי ומשה יעלון חזרו השבוע על מסרים אחידים: הם יילחמו בכיכרות וברחובות נגד מהלכיה של הקואליציה. האם זה אומר שנראה את גנץ סוחב שלטים בהפגנות? האם זה אומר שאשכנזי יצעק במגאפון בכיכר הסמוכה לביתו של היועץ המשפטי לממשלה?

ניסיתי לקבל מהאופוזיציה תשובה לשאלה ישירה - מה תהיה מדיניות הקיזוזים שלכם בכנסת ה 21, במושב הקיץ הלוהט? אפילו לזה אין להם עדיין תשובה.