במקום זינזאנה: המדינה תקדם דיוני מעצר בשיחות ועידה בווידאו

משרד האוצר מקדם חקיקה שתאפשר קיום דיוני הארכות מעצר בהיוודעות חזותית ("וידאו קונפרנס") בכל רחבי הארץ. המהלך צפוי לחסוך עשרות מיליוני שקלים לקופת המדינה וגם לחולל מהפכה בתחום דיני המעצרים. זוהי השורה התחתונה שעולה מדברי עופר מרגלית, סגן הממונה על התקציבים באוצר, היום (א') ל"גלובס".

בנוסף, לפי המידע שבידינו, שרת המשפטים הפורשת, איילת שקד, ניסתה לקדם את הנושא בשנים האחרונות והגיעה לנוסח מוסכם של תזכיר חוק עם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט. כעת נותר לראות האם שר המשפטים הבא יתמוך בקידום המהלך.

לפי ההערכות של האוצר, שימוש בהיוועדות חזותית בהליכי מעצר צפוי לחסוך בין 23.5 אלף ל-38 אלף הסעות של עצורים לבתי המשפט בשנה. ערכו הכספי של חיסכון זה נאמד בכ-15-25 מיליון שקל לשנה בבסיס תקציב המדינה ובערך מהוון של 200-360 מיליון שקל, זאת כתלות ברמת ההסכמה של העצורים וסנגוריהם לשימוש בהיוועדות חזותית. לדברי מרגלית, "בכל יום נעים כמעט שני בתי כלא על הכבישים ברחבי הארץ".

לפי ההסדר המתגבש, בית המשפט יוכל לקיים דיון בבקשה להארכת מעצר או לשחרור בערובה של חשוד שהוא בגיר, שטרם הוגש נגדו כתב אישום ושיש לו סנגור, גם באמצעות היוועדות חזותית, ובלבד שהחשוד הסכים לכך. כידוע, הליכים אלה דורשים כיום את נוכחותו הפיזית של החשוד באולם בית המשפט, וההסדר המוצע מבקש לעגן תחליף ראוי לנוכחות כשהעצור מובא למתחם מיוחד בעל מאפיינים המשייכים אותו למערכת בתי המשפט, ומשתתף בדיון הנוגע למעצר מאולם מיוחד באותו מתחם, שמחובר לאולם בית המשפט באמצעות טכנולוגיה של היוועדות חזותית.

לפי הצעת החוק שמקדם האוצר, השימוש בתחליף זה לא יהווה פגיעה בפומביות הדיון, שכן ההיוועדות החזותית המוצעת כתחליף תאפשר תקשורת וצפייה חופשית של כל המעורבים בהליך, כולל יכולתו של הציבור לצפות בו מאולם בית המשפט.

על-פי נתוני המחקר מלווה שמציג האוצר, דיון מעצר הנערך באמצעות היוועדות חזותית חוסך בממוצע שלוש דקות בהשוואה לדיון פרונטלי, בין היתר בשל צמצום הזמן הנובע מהכנסת האוסר על-ידי סוהרים לאולם בית המשפט והוצאתו משם. לפי מתווה שהציעה בזמנו ועדה בראשות עו"ד רחל גוטליב, שהייתה המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, שימוש בהיוועדות חזותית חוסך בין 1,220 ל-2,000 שעות בית משפט בשנה. חיסכון זה נאמד בערך כספי של עד כ-1.7 מיליון שקל לשנה וצפוי להפחית את העומס על השופטים.

עוד עולה ממסמכי האוצר כי קיום היוועדות חזותית בהליכי מעצר תפחית סיכונים ביטחוניים כגון סיכוני הבריחה של העצורים ותביא להגדלת מלאי שטח הדיור של מערכת בתי המשפט. לפי נתוני האוצר, כ-30% מהתפוסה של תאי המעצר משמשת להחזקת עצורים. שטח תאי המעצר בכלל בתי המשפט עומד על כ-8,800 מ"ר. שימוש בהיוועדות חזותית צפוי להקטין בכ-40-70% את כמות העצורים המגיעים מדי שנה לבתי המשפט, כתלות בשיעורי ההסכמה של העצורים לשימוש במערכת, ובכך להגדיל את מלאי שטח הדיור של מערכת בתי המשפט.

לקיום דיוני הארכות מעצר באמצעות היוועדות חזותית יש יתרונות כלכליים ברורים עבור המדינה. אבל יש להם גם יתרונות מבחינת החשודים והעצורים. כולנו מכירים את הטקס המשפיל למדי שקורה היום כשעצורים מובלים ב"זינזאנה". אחר-כך, כשהם כבולים באזיקים במסדרונות בתי המשפט, הם נאלצים לעתים להמתין במשך שעות ארוכות עד שיגיע תורם. כשמדובר בעצורים מפורסמים, למשל כאלה החשודים בביצוע עבירות צווארון לבן, ההשפלה נמשכת כשהם נאלצים להיחשף בקלונם, בשעתם הקשה ביותר, בפני מצלמות התקשורת.

הסיטואציה הזאת הובילה לכך שבשנתיים האחרונות הובילה השרה שקד רפורמה כללית בזכויות חשודים, שחלק ממנה הוא איסור צילום חשודים בהארכות מעצר. אומנם חוק בתי המשפט קובע כי "לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט", אבל בפועל, כאמור, החשודים מצולמים ללא הפרעה, חלקם גם בצורה מבזה.

ואולם לקיום דיוני מעצר באמצעות היוועדות חזותית יש גם היבטים בעייתיים. המתנגדות המרכזיות למהלך בעבר היו לשכת עורכי הדין והנהלת בתי המשפט. מעבר לקשיים הטכנולוגיים, הטענה המרכזית נגד קיום דיוני מעצר באמצעות היוועדות חזותית היא שחשודים זכאים להיות נוכחים בגופם ובנפשם בהליך משפטי חי, באופן שיאפשר להם מעורבות אופטימלית בהליך המתקיים בעניינם, ותובטח זכותם לשמוע מכלי ראשון את הטענות כנגדם ולהגיב ולהתגונן כראוי כנגד הסנקציות או האמצעים המגבילים המבוקשים כנגדם.

  דיונים מצולמים ברחבי העולם

המתנגדים: "תחליף דל ועלוב לנוכחות חיה בהליך"

בינואר 2007 אישרה הכנסת תיקון לחוק סדר הדין הפלילי שהתיר לבתי המשפט בתל-אביב פיילוט של שנה, שבמסגרתו התאפשר להם לקיים הארכות מעצר באמצעות היוועדות חזותית.

לשכת עורכי הדין לא השלימה עם ההחלטה ובאמצעות עו"ד אביגדור פלדמן עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את התיקון לחוק.

בעתירה הזכירה הלשכה כי עיקרון יסוד בשיטתנו המשפטית היא שחשודים ונאשמים זכאים להיות נוכחים בגופם ובנפשם בהליך משפטי חי. זאת, "באופן שיאפשר להם מעורבות אופטימלית בהליך המתקיים בעניינם, ותובטח זכותם לשמוע מכלי ראשון את הטענות כנגדם ולהגיב ולהתגונן כראוי כנגד הסנקציות או האמצעים המגבילים המבוקשים כנגדם".

עוד טענה לשכת עורכי הדין כי "הוראותיו של החוק שוללות, הלכה למעשה, את זכותו היסודית של חשוד להיות נוכח בדיון החי ופוגעות - פגיעה קשה ואנושה - בעיקרון לפיו אין דנים אדם שלא בפניו; עיקרון אשר נועד להגן לא רק על זכותו של הפרט למשפט הוגן אלא - וכצידו השני של אותו מטבע - להגן גם על האינטרס הציבורי".

הלשכה הוסיפה וכתבה כי זכותו של הנאשם להיות נוכח במשפטו היא זכות יסוד. "נוכחות וירטואלית בדיון באמצעות אמצעי של ועידת וידאו היא תחליף דל ועלוב לנוכחות חיה בהליך, שכן מדובר באמצעי המעביר דימוי מוגבל חלקי ומסונן של המציאות".

לפי העתירה, "הדמויות המרצדות הנשקפות מעבר למסך הטלוויזיה הן שטוחות וחד-ממדיות, ואין בהן את החיות והדינמיות של בית המשפט. כשם שנאמר על היחס בין תרגום למקור, כי כמוהו כנשיקה מבעד למטפחת, כך היחס בין הדיון הווירטואלי לבין הדיון החי. מצלמת הטלוויזיה מעבירה חלק קטן בלבד מן הדיון. האם תהיה המצלמה מכוונת אל השופט, אל השוטר המנמק ומשיב לשאלות הסנגור, אל הסנגור, אל הקהל - שהרי כל אלה הם חלק בלתי נפרד מן ההליך. כל אחד מהם דורש תשומת-לב עצמאית ומיקוד המשתנה במהלך הדיון".

עוד טענה הלשכה, בין היתר, כי המעורבות החיה בהליך המשפטי - להבדיל מזו המנוכרת והחלקית באמצעות מסכי הטלוויזיה - מבטיחה את כבודו של החשוד, משתפת אותו באופן אישי בהליך ככלל המעורבים האחרים ואינה דוחקת אותו לקרן זווית של משתתף וירטואלי חלקי.

ב-14 ביולי 2008 דחה בג"ץ את העתירה ואיפשר את קיומו של הפיילוט. השופטת איילה פרוקצ'יה כתבה בהחלטתה כי "העתירה לא עמדה בנטל השכנוע להצביע על קיום פגיעה חוקתית מהותית בזכויות חשודים בהפעלת שיטת ההיוועדות החזותית במערך התנאים כפי שנקבעו בחוק".

לפי החלטת בג"ץ, "בהיבט המושגי-עקרוני, לא הונח בסיס לטענה כי חשוד בגיר, המבקש לנהל את הדיון המשפטי בעניינו בשיטה זו, לאחר שהתייעץ על כך עם עורך דינו, נפגע פגיעה מהותית בזכויותיו הדיוניות באופן המצדיק את התערבותו של בית המשפט".