שוק ההנפקות מתעורר, וחדי-הקרן רוצים ללכת בלי ולהרגיש עם

המדיע שהחברות, שמתכוננות להנפקה, מפרסמות אינו מספק כדי לבצע ניתוח מקיף של החברה • הן רוצות גם להיות חברות ציבוריות וגם לשמור כמה שניתן על היתרונות של השוק הפרטי • פייבר הישראלית היא לא היחידה שחוטאת בכך • פרשנות

בשנים האחרונות לא מיהרו חברות ההייטק לבצע הנפקות בשוק ההון הציבורי. הכסף הרב שזרם לתעשייה ואפשר לחברות להישאר פרטיות, לצד חוסר הרצון לחשוף פרטים אודות פעילותן, הפך את השוק הציבורי למוקצה. בשבועות האחרונים החלה התעוררות - פייבר היא הראשונה מבין החברות הישראליות שהגישה תשקיף פומבי לקראת הנפקה, אך בשבועות האחרונים הונפקו חברות אובר, ליפט, סלאק, פינטרסט, זום ועוד.

הנפקת מניות לציבור (IPO) כרוכה בחשיפה של פעילות החברה, תוצאותיה הפיננסיות, דפוסי הפעילות של הלקוחות, אתגרים, סיכונים ועוד. תשקיף הוא למעשה המסמך הראשון שמאפשר לדעת מה מתרחש באותן חברות, ואמור לאפשר למשקיעים ולאנליסטים לנתח את פעילות החברה.

לפני כשנתיים הונפקה חברת בלו אפרון בבורסה. החברה האמריקאית, שמספקת מצרכים להכנת ארוחות, פרסמה בתשקיף שלה נתונים שמצביעים על ירידה מהירה בהכנסות מלקוחות, לאורך הזמן. כלומר, התלהבות הלקוחות דעכה עם הזמן. ניתן להעריך כי הנתונים השליליים שפרסמה בלו אפרון עצמה היו סיבה מרכזית לכך שההנפקה בוצעה בשווי נמוך ממה שקיוו בחברה (מאז המניה גם צנחה ב-92%). מה היה קורה אם החברה הייתה מחליטה לעמעם את הנתונים האלו? כנראה שהייתה משיגה שווי גבוה יותר.

זהו מקרה אחד, אך נראה כי בעמק הסיליקון למדו את הלקח: במקום לתת יותר מידע על ערך חיי הלקוח, הם נותנים פחות. בכך תשקיף פייבר משקף מגמה מדאיגה - המידע שהחברות מפרסמות אינו מספק כדי לבצע ניתוח מקיף של החברה. למעשה, החברות רוצות ללכת בלי ולהרגיש עם - גם להיות חברות ציבוריות וגם לשמור כמה שניתן על היתרונות של השוק הפרטי. פייבר ממש לא לבדה - אובר וליפט ספגו ביקורת על כך שלא פרסמו מידע מספק אודות דפוסי הפעילות של לקוחות החברה, וכך גם חברות נוספות.

צריך להדגיש: הבחירה בין אילו נתונים חושפת החברה ואיזה לא נתונה לייעוץ משפטי והחברות לא מפרות את התקנות של הרשות לניירות ערך של ארה"ב (SEC). לאחר ייעוץ משפטי, חברות יכולות לפרסם יותר או פחות, בהתאם לשיקול דעתן ולמצבן העסקי. הנתונים האלו הם חלק משיווק של החברה למשקיעים שלה - אך היא גם צועדת על חבל דק, שכן היא צריכה לשקף את מצבה האמיתי למשקיעים.

שתי דוגמאות לנתונים שבחרה פייברלא לפרסם: הראשונה, לאן נעלמו תוצאות 2016? פייבר מציגה בתשקיף את תוצאותיה הפיננסיות החל מתחילת 2017. זאת בחירה חריגה - התשקיף כולל בדרך כלל תוצאות של לפחות שלוש שנים מלאות, כלומר במקרה הזה פייבר היתה צריכה להציג גם את תוצאות 2016. בלי הנתונים האלו, המשקיעים יתקשו לזהות מגמות ארוכות טווח.

הדוגמא השנייה קשורה לערך חיי הלקוח, אחד הנתונים הכי חשובים בחברה כמו פייבר, מכיוון שהוא מאפשר להבין כמה שילמה החברה כדי להשיג קונה חדש בפלטפורמה, כמה הכנסות הוא הניב לה ולאורך איזו תקופה. בפייבר ציינו כי המטרה היא הגדלת ערך הלקוח, אך לא סיפקו את הנתונים שמאפשרים לנתח אותו. כן אפשר לראות מאיור שפרסמה החברה שההכנסות מלקוחות ותיקים יורדות בהתחלה ואז מתייצבות, אך לא מדובר בנתונים מדויקים.

בעידן הדיגיטלי, התנהגות הלקוחות מתועדת והחברות יודעות לנתח אותה לאורך זמן. לתובנות שהחברה מפיקה מהן יש ערך מאוד גדול בניתוח של החברות, אך הן, כאמור - לא בהכרח חושפות אותן.

מה המשמעות של אי פרסום הנתונים האלו לגבי האופן שבו בוחנים את פייבר? לא ברור. אי אפשר להתעלם מהתחושה כי החברה מסתירה מידע שלילי, אך לא בטוח שזה המצב. יכול להיות שהיום הנתונים האלו מצוינים והחברה חוששת מכך שיהפכו בעתיד להיות שליליים. בנוסף, מהרגע שהחברה החליטה לפרסם את הנתונים בתשקיף, היא תמשיך לפרסם אותם גם בדוחות הכספיים הרבעוניים. הפסקת פרסום נתון מסוים מעוררת הרבה תשומת לב וחששות של משקיעים ואנליסטים.