אחרי אמדוקס וקורנית: ישראלית נוספת על כוונת השורטיסטים

אחרי שהמליצו לאחרונה למכור את מניות אמדוקס וקורנית דיגיטל, ב-Spruce Capital מצאו חברה נוספת בעלת זיקה ישראלית אשר לטענתם מנייתה מוערכת יתר על המידה. מדובר בחברת הטכנולוגיה ורינט, ספקית מערכות ושירותים בתחומי המודיעין העסקי והביטחוני. ספרוס, גוף שהוקם ומנוהל על ידי בנקאי השקעות לשעבר, בן אקסלר, מתמחה בתחום המכירות בחסר - שורטים. בדוח שפרסם ספרוס ביום חמישי נכתב שמניית ורינט  צריכה לרדת ב-60%-70% ולהיסחר ברמות מחיר של 17-25 דולר בלבד (בהן נסחרה לאחרונה לפני כ-9 שנים), לעומת מחיר המניה בנעילת המסחר יום לפני פרסום ההמלצה, כ-61.2 דולר.

בעקבות הדוח של ספרוס צנחה מניית ורינט ביום חמישי במחזור גדול ב-9.3%, וביום שישי תיקנה חלק קטן מהנפילה עם עלייה של 1.3% למחיר של כ-56.2 דולר המשקף לחברת הטכנולוגיה שווי של 3.7 מיליארד דולר. למרות הירידה האחרונה, ורינט עדיין רושמת תשואה חיובית של 32.8% מתחילת השנה, ולפני כחודש המניה אף התקרבה לרמות השיא של כל הזמנים, שנקבע ב-2015.

 המלצות המכירה של Spruce לחברות בעלות זיקה לישראל

הרכישות מסתירות את הקיפאון?

נזכיר שבמקביל ורינט מתמודדת עם טענות (שחלקן משיקות לטענות ספרוס) מצד בעלת מניות מיעוט בחברה, חברת ההשקעות Neuberger Berman, שדורשת למנות דירקטורים מטעמה, בעוד שהחברה מתנגדת לדרישה.

אחת הטענות של ספרוס היא שהרכישות שהחברה מבצעת עוזרות לה להציג ביצועים פיננסיים שעוקפים את תחזיות השוק ולהסתיר את הקיפאון ואף הירידה בצמיחה האורגנית שלה. להערכת ספרוס, העלייה האחרונה במניה (בין היתר בזכות מאבק פרוקסי שמנהלת בעלת מניות מיעוט המבקשת לרענן את הדירקטוריון) אינה בת קיימא, בין היתר משום שוורינט נמצאת בפיגור של שנים מול המתחרות בעולם הענן.

בספרוס טוענים שהרכישות שעשתה החברה הן מאיכות נמוכה. "מאז 2015 ורינט הוציאה כמיליארד דולר על רכישות. הרכישה הגדולה ביותר שלה, KANA, נכשלה באופן מרהיב לדעתנו, כשהצמיחה בהכנסות הפכה לשלילית", נכתב שם. ורינט ביצעה עוד כמה רכישות קטנות, ולדעת אנשי ספרוס, כשלוקחים בחשבון מהלכי רכישות, שערי חליפין והשפעת תקן חשבונאי, הצמיחה האורגנית של ורינט הסתכמה ב-2.5% בשנת הכספים 2018 והייתה שלילית בשיעור של 1.8% בשנת הכספים 2019 (שנת הכספים של ורינט מסתיימת בינואר).

טענות לבכירים מפוקפקים, גם התגמולים

טענה נוספת נוגעת ל"שיטות חשבונאיות אגרסיביות" שנועדו, לטענת ספרוס, להשפיע על תגמולי הבכירים. לדבריהם, אימוץ התקן החשבונאי ASC 606 הגדיל את הכנסות החברה ב-47 מיליון דולר ואת הרווח הנקי ב-51 מיליון דולר - בעוד שאצל המתחרה נייס ההכנסות הושפעו לרעה מאימוץ התקן.
הם מזכירים גם "בכירים עם עבר מפוקפק" כהגדרתם, ובהקשר זה כוונתם למנכ"ל הוותיק דן בודנר שניהל את החברה גם בימי שערוריית החשבונאות שהתגלתה בחברה האם (באותם ימים) קומברס. בכירי קומברס היו אז בדירקטוריון ורינט יחד עם בודנר, שלטענתם גם הוביל "שיטות עסקיות אגרסיביות להפחית את התנודתיות בהכנסות".

בדוח של ספרוס מוזכרת גם Neuberger Berman שמנהלת מאבק פרוקסי נגד ורינט. אחת מההצעות שעליהן רמזה חברת ההשקעות הייתה לפצל את עסקי ורינט לתחום ביטחוני ותחום אזרחי. בספרוס מצטטים מדיווח של נויברגר ברמן לפיו מנכ"ל ורינט דן בודנר אמר לאנשי נויברגר ברמן כי פיצול לא ייצור ערך נוסף, משום שלקוחות ורינט לא מעוניינים לעבור לענן. מנגד, בשיחת הוועידה האחרונה שערכה ורינט, בודנר אמר: "לקוחות עסקיים מתעניינים במעבר לענן והאימוץ של הענן הואץ". בספרוס מסכמים את הנושא בשאלה: "האם אתה באמת מרגיש בנוח להשקיע בחברה שההנהלה שלה אומרת משהו אחד למשקיע גדול, ומשהו אחר לשאר המשקיעים?".

בניגוד לחברות אחרות, ורינט לא חיכתה הרבה ומיהרה להגיב לטענות ספרוס כבר באותו היום. בדיווח שפרסמה נכתב שהחברה "דוחה בתוקף את הטענות המטעות". לדברי החברה, השורטיסט פועל לטובת עצמו והדוח שפרסם אינו מדויק ומטעה בכוונה, במטרה להרוס את הערך לבעלי המניות. "ורינט היא מובילת שוק עם מומנטום עסקי חזק בזכות ביצוע מוצלח של האסטרטגיה הממוקדת בצרכן, שמביאה להרחבת סל המוצרים, הרחבת בסיס הלקוחות וביצועים פיננסיים חזקים", נכתב בהודעת ורינט. "אנו עומדים מאחורי כל דיווח שפרסמנו וניתן לביצועים שלנו לדבר בעד עצמם בדוחות שנפרסם ב-29 במאי".