נציגי 15 משרדי ממשלה בישראל יגיעו היום לארה"ב לסדנה על בינה מלאכותית

משרד הביטחון לא הוזמן • הנציגים הישראלים ייפגשו עם בכירים ממשרדי החוץ, הבריאות והמדע בוושינגטון, נציגים של מכוני מחקר ונציגי חברות טכנולוגיה גדולות • ערן ניצן, הציר הכלכלי: "ישראל עשויה ליהפך לחלוצה עולמית בפיתוח כלכלה דיגיטלית ובינה מלאכותית"

בינה מלאכותית / צילום: shutterstock
בינה מלאכותית / צילום: shutterstock

נציגים של 15 משרדי ממשלה בישראל מגיעים היום (א') לוושינגטון לסדנה על כלכלה דיגיטלית ובינה מלאכותית. הם ייפגשו עם בכירים במשרדי החוץ, הבריאות והמדע של הממשל האמריקאי ועם נציגים של מכוני מחקר ושל חברות טכנולוגיה גדולות.

ככל הידוע, זו אחת מהקבוצות הגדולות ביותר של פקידי ממשלה ישראליים שיצאו להשתתף בסדנה לימודית מחוץ לגבולות ישראל.

הפרויקט הוא פרי יוזמה של הנציגות הכלכלית של משרד האוצר בוושינגטון, בראשות הציר הכלכלי ערן ניצן.

"סמינר כלכלת המידע בוושינגטון לבכירים ישראליים הוא סימן נוסף לחיזוק השיח הכלכלי-אזרחי בין הממשלים של ארה"ב וישראל", אמר ניצן בראיון ל"גלובס". "בצד השותפות האסטרטגית-ביטחונית בין שתי המדינות, הולכות ומתחזקות באחרונה גם השותפויות האזרחיות-כלכליות". 

ערן ניצן
 ערן ניצן

ניצן ציין כי שום נציג של משרד הביטחון לא ישתתף בסדנה: "זה אינו מקרה אלא החלטה מחושבת. למשרד הביטחון מקורות מידע וקשרים משלו בתחומים אלה בארה"ב. כשנציגי משרד הביטחון משתתפים באירוע כלשהו מוסט מרכז הכובד לסוגיות ביטחוניות ואסטרטגיות. הכוונה שלנו היא לשים דגש בהיבטים אזרחיים של כלכלת המידע ובינה מלאכותית".

הציר הכלכלי הוסיף: "אנו סבורים כי ישראל, המוכרת כסטארט-אפ ניישן, שטיפחה טכנולוגיה עילית מהמתקדמות בעולם, תוכל להפוך גם לחלוצה עולמית בתחום המדיניות הציבורית שמעודדת את התפתחות הכלכלה הדיגיטלית והבינה המלאכותית".

"המפגשים בוושינגטון יאפשרו לנציגי 15 המשרדים הממשלתיים להרחיב את הבנתם בתחומים אלה ולטפח את קשריהם המקצועיים עם הממשל האמריקאי באופן שיחזק את יכולתם להפיק את המלצות המדיניות שיהפכו את ישראל למובילה בתחומים אלה", אמר ניצן.

בסדנה ישתתפו נציגים מהמל"ל, משרד ראש הממשלה, משרדי המשפטים, החוץ, הבריאות, התחבורה, התקשורת, הכלכלה והאוצר, רשות ניירות ערך, בנק ישראל, רשות התחרות, רשות החדשנות, רשות המסים והמועצה הלאומית לכלכלה.

"כלכלת המידע פורצת בשנים האחרונות לחיינו ומביאה עמה סוגיות כלכליות וחברתיות שמחייבות מענה", ציין ניצן. "כבר כיום משמשת הבינה המלאכותית כלי מרכזי בארגון מידע ושימוש בו. מגמה זו מכתיבה את חיינו. מתן משכנתאות, סקירת קורות-חיים לקבלת משרה נחשקת, חלוקת משאבי אכיפה משטרתית, ניהול תיקים רפואיים - כל אלה כבר נשלטים בכלכלות המפותחות על-ידי אלגוריתמים, ונדמה שבכל יום שעובר נכנסים תחומים נוספים לשליטה זו".

"מי יעמוד מאחורי כתיבת הקודים הממוחשבים האלה?", הוא שואל. "אלה החלטות חברתיות מונצחות בקודים ומה מקומו של הרגולטור בכלים שמכתיבים החלטות הרות-גורל מבחינתו של כל אחד?". 

"עם התפתחות כלי רכב אוטונומיים והתעצמות האחיזה הדיגיטלית בכל היבט של חיינו יצטרכו ממשלות ומחוקקים בכל העולם להחליט האם הם מעוניינים להפיק מדיניות שתעודד טכנולוגית כאלה או מדיניות רגולטורית שתקשה עליהן", מוסיף ניצן. "החלטות אלה יכתיבו איזו כלכלה תפרח בעתיד ואיזו כלכלה תדון את אזרחיה לניוון או להתדרדרות כלכלית".

לדבריו, גם מדינות תומכת טכנולוגיה תחייב את הרגולטור לייצר את האיזונים והבלמים שנדרשים בסוגיות פרטיות, אלימות דיגיטלית וכדומה.