היסטוריה עגומה: זה הקמפיין הכי יקר שהוביל לכנסת הכי קצרה

הליכוד הוציא על הקמפיין שלו במערכת הבחירות סכום שמוערך ב-83 מיליון שקל • לראשונה: כנסת ישראל תשמש בתור "הבנק" של המפלגות • בנוסף, מדוע מפלגות כמו הימין החדש שלא עברו את אחוז החסימה, עלולים להיכנס לפלונטר כלכלי אם ייכשלו שוב בבחירות לכנסת ה-22

שלט חוצות הליכוד / צילום: הליכוד
שלט חוצות הליכוד / צילום: הליכוד

מערכת בחירות שלישית במהלך שנה אחת הופכת את 2019 לשנה של שבר כספי, תדמיתי וכלכלי. תוך 12 חודשים ייערכו בישראל שלוש מערכות בחירות - אחת לרשויות המקומיות ושתיים לכנסת.

הבחירות לרשויות המקומיות קוימו במועד, אך מערכת הבחירות הכללית ב-9 באפריל הוקדמה בחצי שנה ביחס למועד הקובע בחוק שעמד על נובמבר 2019. הכנסת ה-21 פוזרה תוך זמן שיא, שלושים יום בלבד מרגע ההשבעה.

המפלגות יקבלו במערכת הבחירות הקרובה שני תקציבים - תקציב מימון מפלגות ומימון ועדת הבחירות. ביאן ותד, נציגת משרד האוצר, העריכה כי העלות הכוללת של המהלך תעמוד על כ-500 מיליון שקל. היא הוסיפה כי לאוצר אין מקורות מימון למהלך ולכן יהיה צורך בקיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה לקראת סוף שנת הכספים 2019. אז כמה זה יעלה לנו? הרבה מאוד.

כמה עולה השבתון?

רוב העלות למשק נובעת מיום השבתון, השלישי בשנה קלנדרית אחת. הבחירות לרשויות המקומיות נערכו, בפעם הראשונה, במסגרת יום שבתון. לאור שיעורי ההשתתפות הנמוכים שהיו בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013, החליטה הכנסת לתקן את החוק ולקבוע יום שבתון גם עבור הבחירות הללו. ההחלטה הזו הוכיחה את עצמה. ב-2013 השתתפו בבחירות רק 51% מבעלי זכות ההצבעה ואילו ב-2018% הנתון זינק לכמעט 60%.

כמה עולה למשק יום שבתון? קשה להשיב על השאלה הזאת בצורה מדויקת, אך ההערכה היא שמדובר ב-2 עד 2.5 מיליארד שקל. מדובר במחיר ההשבתה של מפעלים, עסקים והמגזר היצרני. העלות כוללת גם תשלום שכר גבוה לשכירים שעובדים ביום השבתון. עם זאת, לפי נתוני לשכת המסחר בישראל, עלות הפדיון בקניונים מטפסת בימים האלה בכ-5%.

למרות יום החופש, לא כל האזרחים מגיעים להצביע. שיעור ההשתתפות בבחירות לכנסת ה-21 עמד על 68%, ירידה בהשוואה ל-72% בבחירות לכנסת ה-20.

כמה אנשים יגיעו להצביע בישראל בפעם השלישית ב-2019? קשה לדעת. גורמים במערכת הפוליטית מצפים לכך שחלק מאזרחי המדינה יצביעו ברגליים ופשוט לא יגיעו לקלפי.

כמה כסף הוציאו המפלגות?

כל המפלגות בישראל מסיימות את שנת הבחירות בגירעון גדול. התופעה הזו ותיקה והיא מאפיינת את כל הקשת הפוליטית. ה"שיאניות" בתחום הזה בחמש השנים האחרונות הן הבית היהודי ומפלגת בל"ד, שננזפו שוב ושוב על ידי מבקר המדינה ביחס להתנהלות הכספית שלהן.

הכסף הגדול מרוכז דווקא במרכז המפה הפוליטית ולא בקצוות (ראו אינפוגרפיקה). כשבוע אחרי הבחירות, לפני חג הפסח ולפני השבעת הכנסת ה-21, הגישו מספר מפלגות בקשת הלוואה לחשב הכנסת. מי שביקשו הלוואות גדולות יחסית הן הליכוד עם 36 מיליון שקל ומרצ שביקשה הלוואה בגובה 7.5 מיליון שקל.

למעשה, למעט כחול לבן, ש"ס, חד"ש-תע"ל וכולנו - כל המפלגות בישראל ביקשו מהכנסת להלוות להן כסף. נסייג ונוסיף כי גם המפלגות שטרם ביקשו הלוואה, עדיין יכולות לעשות זאת.

נדגיש שכל הבקשות להלוואות יצאו לדרך עוד לפני השבעת הכנסת ולבטח הרבה לפני שהזירה הפוליטית הבינה שעומדת להתרחש מערכת בחירות חריגה - יקרה וחדשה.

למה הכנסת הפכה לבנק?

עד לשנת 2014, המפלגות נשענו רק על כספי מימון בחירות, שהגיעו מתקציב המדינה), אך הכסף מעולם לא הספיק. הפוליטיקאים רצו יותר, הרבה יותר, ממה שתקציב המדינה מאפשר. לכן, המפלגות היו פונות לבנקים המסחריים בבקשות הלוואות. במרבית המקרים, מאז קום המדינה, בנק הפועלים היה זה שהעניק את ההלוואות. בנק המזרחי עבד עם המפד"ל, לימים הבית היהודי.

ההנחה הייתה שמפלגה אשר נבחרת לכנסת הבאה, תזכה למימון שוטף ותחזיר את ההלוואה לבנק. למפלגות ותיקות, כמו העבודה והליכוד, יש נכסי נדל"ן ברחבי המדינה ולכן ההלוואות שלהן לא היו מסוכנות יחסית.

המקרה של מפלגת קדימה, לשעבר מפלגת שלטון שהתפרקה, יצר שבר גדול. קדימה בראשות ציפי לבני יצאה מהכנסת 18 עם 28 מנדטים ונכנסה לכנסת ה-19, בראשות שאול מופז עם 2 מושבים בלבד ובלי יכולת להחזיר את ההלוואות הגדולות וחובות שנצברו גם בתקופתה של לבני.

לבנק הפועלים נמאס מהסידור הזה. במקביל, בכלי התקשורת נמתחה ביקורת רבה על הקשר שנוצר בין הפוליטיקאים לבין הבנקים. כתוצאה מכך, בשנת 2014 תוקן חוק מימון הבחירות ונקבע שהלוואות מהסוג הזה יילקחו על ידי המפלגות, הישר מן הכנסת ולא מהבנקים המסחריים.

הנתונים שפרסם חשב הכנסת אבידר, מאפשרים לנו - בפעם הראשונה - להבין מהו הסכום שלו נזקקה כל מפלגה כדי לסגור את החובות של מערכת הבחירות הקודמת, אחרי שכבר קיבלה מימון מפלגות מן המדינה.

עד עתה, בגלל סודיות בנקאית, לא ניתן היה לדעת מה הם סכומי ההלוואות שביקשו המפלגות. הסכומים פורסמו בדוחות מבקר המדינה, באיחור של 12 עד 15 חודשים.

המפלגות בישראל מנהלות תקציבים שנשענים בעיקר (כ-95%) על הקופה הציבורית. דמי החבר של המפלגות הדמוקרטיות (הליכוד, העבודה, מרצ ועד לאחרונה הבית היהודי), מכניסים להן סכומים נמוכים מאוד, לעיתים בשיעור הפחות מ 4%. כל בזבוזי הקמפיינים שאנחנו רואים אל מול עיננו, הם כספים של הציבור, לא של המפלגות באופן פרטי.

מה קרה בליכוד?
מן הנתונים המפורטים לעיל, עולה שמפלגת הליכוד הוציאה במהלך הבחירות הראשונות ב-2019, סכום עתק של 83 מיליון שקל. לשם השוואה, בשנת 2013, עלה קמפיין הליכוד כ-71 מיליון שקל והניב להם 31 מושבים, מתוכם 11 לישראל ביתנו. אחרי מערכת הבחירות ההיא נשאר הליכוד גירעון ענק של 20 מיליון שקל.

דוח מבקר המדינה האחרון, שהתייחס לשנת 2017, ציין שהליכוד סיים את אותה שנה עם עודף תקציבי של 7.5 מיליון שקל. הסכום הזה, בתוספת מימון מפלגות חודשי, אמור היה להספיק לליכוד כדי לממן את מערכת הבחירות המקומית.

איך הדברים התנהלו בכחול לבן, שהוקמה על בסיס של שלוש מפלגות שונות? ליש עתיד, הוענק סכום מימון בחירות של כ-14 מיליון שקל. חוסן, בראשות בני גנץ נטלה ערבויות ממלווים בסך 17.5 מיליון שקל, ביניהם אלפרד אקירוב, דב בהרב, טובה סגול, שלמה דברת, צבי נטע, שמואל חרל"פ, שלי כצמן, סמדר אונגר ויונתן קובלר.

מפלגת תל"ם של משה יעלון תרמה לשידוך הזה כ-1.8 מיליון שקל מכספי ערבויות ותרומות שגייס משה יעלון אחרי שפרש מתפקיד שר הביטחון.

איך מחזירים את הכסף?
חוק מימון המפלגות קבע שמפלגה אשר נוטלת הלוואות, אחרי מערכת בחירות, משלמת אותן בקיזוז מתוך מימון המפלגות השוטף שמסתכם ב-80 אלף שקל לחודש לכל חבר כנסת.

מרכז החשבות של הכנסת בראשות רו"ח חיים אבידר, שקיבל עוד לפני הפסח בקשות להלוואות, התכוון לקזז את הסכומים של ההלוואות, חודש בחודשו, במשך 36 החודשים הבאים.

עם זאת, פיזור הכנסת בשלב כה מוקדם, כאשר המפלגות רוצות עכשיו סכומי כסף נוספים למימון מערכת הבחירות ה-22 - מחייב את החשבות של הכנסת לדחות את פריסת החובות הללו, לכנסת ה-22, ולפרוש אותם על פני 54 תשלומים.

מעבר לכך, אם אחת המפלגות בכנסת ה-21, תקבל הלוואה ולא תעבור את אחוז החסימה בכנסת ה-22, לא תהיה לאותה מפלגה דרך להחזיר את הכסף.

נוסיף כי מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, לא זכאיות למימון מתקציב המדינה. בסבב האחרון מדובר בימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד, זהות של משה פייגלין וגשר של אורלי לוי-אבקסיס. שלוש המפלגות נכנסו בעקבות מערכת הבחירות לחובות גדולים. החובות של הימין החדש מוערכים ב-5 עד 8 מיליון שקל, בזהות מדובר על קרוב לשני מיליון שקל ובגשר מדובר על כמיליון שקל. משה פייגלין ניסה לגייס כסף באמצעות המונים אולם לא הגיע ליעד. 

עלות העתק של הקמפיינים

הליכוד

הלוואה: 36 מיליון שקל
מימון בחירות :47 מיליון שקל
סה"כ: 83 מיליון שקל

כחול לבן

מימון בחירות: 47 מיליון שקל
סה"כ: 47 מיליון שקל*

העבודה

הלוואה: 2 מיליון שקל
מימון בחירות: 18.6 מיליון שקל
סה"כ: 20.6 מיליון שקל

ישראל ביתנו

הלוואה: 2.3 מיליון שקל
מימון בחירות: 9 מיליון שקל
סה"כ: 11.3 מיליון שקל

הבית היהודי

הלוואה: 2.95 מיליון שקל
סה"כ: 2.95 מיליון שקל*

אגודת ישראל ודגל התורה

הלוואות: 9 מיליון שקל
מימון בחירות: 10.3 מיליון שקל
סה"כ: 19.3 מיליון שקל

מרצ

הלוואה: 7.5 מיליון שקל
מימון בחירות: 7.6 מיליון שקל
סה"כ: 15.1 מיליון שקל

ש"ס

הלוואות: אפס
מימון בחירות: 11.7 מיליון שקל
סה"כ: 11.7 מיליון שקל

* המפלגות כחול לבן, ש"ס, כולנו וחד"ש תע"ל לא ביקשו הלוואות בפתח הכנסת ה-21

הנוסחה שמזרימה כסף ציבורי למפלגות

רגע אחרי שהכנסת פיזרה את עצמה, שלפו חשבי המפלגות את המחשבונים כדי להבין כמה כסף הם אמורים לקבל מהמדינה במסגרת חוק מימון מפלגות. הסכום שיקבלו כל סיעות הכנסת מוערך ב-300 מיליון שקל, נתון שלא כולל את ההוצאות על הבחירות ואת עלות יום השבתון.

הסכום שמקבלת כל מפלגה מחושב לפי יחידת מימון ששווה כ-1.4 מיליון שקל. איך זה עובד? כל מפלגה מקבלת מימון לפי מספר המנדטים שלה בשתי הכנסות האחרונות בממוצע ועוד אחד. מרצ זכתה בכנסת ה-20 בחמישה מנדטים ובכנסת ה-21 בארבעה. המפלגה תקבל 5.5 יחידות מימון, ממוצע של 4.5 ועוד 1 - כלומר כ-7.7 מיליון שקל.

המפלגות מקבלות גם תשלום חודשי שוטף של 6% מיחידת מימון, לפי מספר המנדטים הנוכחי, ועוד אחד. אם נחזור לדוגמה של מרצ, המפלגה תקבל מדי חודש עד הבחירות כ-420 אלף שקל (4 ועוד 1, כפול 6% מיחידות מימון השווה 1.4 מיליון שקל). אם מכפילים את הסכום בחמישה חודשי כהונה מגיעים ל-2.1 מיליון שקל. כאשר מוסיפים את הסכום שמגיע ממימון המפלגות מגיעים ל-9.8 מיליון שקל.

בהתאם לחישוב הזה הליכוד יקבל 59.2 מיליון שקל ולסכום הזה יש להוסיף את הכסף שמגיע לכולנו - 11.5 מיליון שקל. כחול לבן, שמתבססת על יש עתיד, תקבל 48.6 מיליון שקל. המפלגות שמגיעות מהמגזר הערבי יקבלו סכום כולל של כ-23 מיליון שקל. לפי הסיכום בין המפלגות, הכסף יחולק לכל מפלגה בהתאם לגודלה כעת וכל אחת מהן תנהל תקציב נפרד בבחירות.

העבודה תקבל 23.5 מיליון ואיחוד עם מרצ יספק לשתיהן תקציב נאה של יותר משלושים מיליון שקל לניהול קמפיין הבחירות.

באיחוד מפלגות הימין הסיפור מורכב יותר על רקע חובות העבר. האיחוד אמור לקבל 12.6 מיליון שקל למימון הקמפיין הקרוב, ולזה נוסיף את שני המיליונים שמביא עימו אלי בן דהן מהליכוד.

לש"ס מגיע תקציב של יותר מ-15 מיליון שקל והיא סיימה את הבחירות האחרונות במצב מאוזן. יהדות התורה דווקא הוציאה יותר מהצפוי ושתי המפלגות שמרכיבות אותה, דגל התורה ואגודת ישראל, ביקשו הלוואות של 9 מיליון שקל לכיסוי החובות. התקציב שיגיע אליהן לבחירות הקרבות, מעבר להלוואות הללו, יגיע ליותר מ-14 מיליון.

ישראל ביתנו של ליברמן ביקשה 2.3 מיליון שקל לכיסוי חובות הקמפיין ובבחירות הקרובות היא תהיה זכאית ל-11 מיליון שקל. 

נותני הערבויות הבולטים של כחול לבן

ערבות של מיליון שקל כל אחד:
צבי נטע
שמואל חרל"פ
טובה סגול
שלמה דברת
דב בהרב

ערבויות לתל"ם

חצי מיליון שקל כל אחד:
גילה זילבר
משה יעלון
אבינועם גפני