רמות העוני ואי השוויון ירדו בשנים האחרונות - אך לא באופן מספק

רמות העוני ואי השוויון ירדו בשנים האחרונות וההשקעה החברתית עלתה, אך ישראל עדיין רחוקה מהיעד שהציבה הוועדה למלחמה בעוני. כך עולה מדוח מרכז טאוב, "תמונת מצב המדינה 2019", שפורסם היום (ד').

לפי הדוח, העלייה בקצבת הבטחת ההכנסה לא הדביקה את העלייה בקו העוני ובשכר הממוצע, והפער ביניהם גדֵל זה יותר מעשור. סכום הבטחת ההכנסה וקצבת הילדים בעבור זוג עם ילד עמדה בשנת 2000 על כ-70% מקו העוני, ובשנת 2017 - על 40%. כמו כן, שיעור המשפחות המקבלות את הקצבה ירד ביותר ממחצית ב-20 השנים האחרונות, ואילו תחולת העוני ירדה בכ-10% בלבד.

עוד מצביע הדוח על כך שישראל היא בין השיאניות בקושי להיחלץ מעוני: ממשק בית בעשירון התחתון שמבקש לעלות אל מעל לקו העוני יידרשו שעות עבודה רבות יותר בהשוואה למדינות ה-OECD, ויש פער גדול בין הכנסת משק בית בעשירון העני ביותר להכנסה החציונית, שקו העוני מחושב לפיה.

מדיניות חלקית של השקעה חברתית: הממשלה מקדמת השקעה חברתית באמצעות פיתוח ההון האנושי, אולם לא ננקטו צעדים לשיפור התוכניות להגנה על אלו שנפלטו זמנית משוק העבודה - דמי אבטלה והבטחת הכנסה.

הדוח גם מראה, שההוצאה על בניית מעונות יום ומשפחתונים חדשים גדלה מאוד בשנים 2017-2011, מ-2 מיליון שקלים לכ-260 מיליון שקלים, במסגרת אימוץ המלצות ועדת טרכטנברג ולשם עידוד התעסוקה. עם זאת, ישראל לא משקיעה מספיק בתוכניות לשילוב מיטבי של מיגוון אוכלוסיות בשוק העבודה (הכשרות מקצועיות, מימון מרכזי תעסוקה ותוכניות לשילוב בעלי מוגבלויות בשוק העבודה), והוצאותיה בתחום הזה הן מהנמוכות בקרב מדינות OECD.

הדוח גם מתריע כי האוכלוסיות החלשות בישראל מצויות בסכנת קריסה בשל חובות גדולים: בקרב משקי בית בעשירון התחתון השקועים בחובות, היחס הממוצע בין החוב להכנסה מתקרב ל-8.0 - כלומר, חובם עולה במידה בלתי סבירה על הכנסתם השנתית, וספק אם יוכלו לעמוד בהחזר.