שופט כמבקר מדינה? לא אצלנו

מבקר המדינה הנכנס, רו"ח מתניהו אנגלמן, נבחר לתפקיד, בין השאר, בעקבות ההחלטה בצמרת הליכוד לא לפנות לשופט בכיר בדימוס.

נזכיר כי חלק לא מבוטל מהפרשיות הפליליות של אישי ציבור שהסעירו את המדינה, התחילו את הדרך למשטרה בדוחות של מבקר המדינה. למשל, חלק מפרשת אריה דרעי, מרכז ההשקעות בעניין אהוד אולמרט, ובימים אלה ממש מדובר על הסדר טיעון בפרשת המעונות, שבמסגרתו מודה אשת ראש הממשלה שרה נתניהו בעבירה פלילית.

מדובר בסעיף 14-ג' בחוק מבקר המדינה, וזו לשונו המחייבת: "העלתה הביקורת חשש למעשה פלילי, יביא המבקר את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה".

מבקר מדינה שמעביר חומר כזה ליועץ המשפטי, לוקח על עצמו אחריות אישית כבדה. בדיונים במסגרות משפטיות על סעיף 14-ג' הודגש כי מבקר המדינה צריך להיות בטוח שהחומר מבוסס, ושיש בו ללא ספק אספקט פלילי. משפטן מנוסה ובכיר, עם כישורים של שופט בית המשפט העליון, יכול לבחון את החומר ולהחליט עד כמה הוא פלילי. מי שאין לו כישורים משפטיים, עשוי להסס ולהימנע מהאחריות.

אולי בגלל זה לא הוצע שופט בדימוס לתפקיד מבקר המדינה.