פיטנגו משיקה את הקרן הייעודית הראשונה שלה למדעי החיים

הקרן מתכננת לגייס 150 מיליון דולר; ההשקעה הראשונה – Variantyx • איתי הראל, שותף מדעי החיים בפיטנגו: "סקטור מדעי החיים בישראל סוף סוך למד להקים חברות גדולות"

איתי הראל ודר גיא איזיקיאל / צילום: יורם רשף
איתי הראל ודר גיא איזיקיאל / צילום: יורם רשף

קרן הון הסיכון פיטנגו, מודיעה על סגירה ראשונה של קרן ייעודית לתחום מדעי החיים. עד היום פעלה הקרן בתחום הכללי של השקעות הייטק, ואמנם מאז הקמתה הקצתה גם סכום נאה מן הקרן שלה לתחום מדעי החיים, העסיקה שותפים יעודים לתחום וגם קצרה הצלחות, אולם זו הפעם הראשונה שהכסף מגויס ספציפית למטרה זו.

הקרן צפויה להגיע לגודל של 150 מיליון דולר. בינתיים בוצעה סגירה ראשונה, של "חלק משמעותי מן הסכום", כך לדברי איתי הראל, שותף לתחום מדעי החיים בפיטנגו. הקרן תנוהל על ידי הראל יחד עם שותף מדעי החיים השני של הקרן, ד"ר גיא איזיקיאל, ולצוות יצטרף גם סת' רודניק, לשעבר משקיע בקרן הון הסיכון קיינן, כשותף יועץ.

בשיחה עם "גלובס" הסביר הראל כי: "הקרן תשקיע במכשור רפואי, בריאות דיגיטלית, פיתוח תרופות וגם אגטק (טכנולוגיה חקלאית) ופודטק (חדשנות במזון). בעבר מיקדנו את רוב מאמצינו בתחום מדעי החיים במכשור רפואי קלאסי. בשנים האחרונות התחום הזה נהנה מפחות רכישות על רקע קונסולידציה בין החברות הגדולות, ומפחות פתיחות של שוקי ההון העולמיים, אולם היום מצבו נראה כמשתפר. אנחנו דווקא רשמנו הצלחות גם בתקופה הפחות נוחה לתחום. אנחנו מעריכים כי בקרן הייעודית, מכשור רפואי ובריאות דיגיטלית יהוו כמחצית מן הקרן או יותר מכך, אולם זו עדיין לא החלטה סופית". 

מה הוביל להקמת קרן ייעודית לביומד דווקא עכשיו?

הראל: "אני מכוון לכך מול השותפים האחרים בפיטנגו כבר כמה שנים. ההזדמנות הייחודית הוא בעיקר במהפיכה הדיגיטלית שמגיעה לעולם הרפואה. עבור תעשיות אחרות המהפכה הדיגיטלית הביאה להזדמנויות מדהימות. תחום הרפואי קצת מאחר לכך, אבל עכשיו מתחילה המהפכה גם אצלנו, וזו תעשייה של 7 טריליון דולר.

"לישראל בכל ולפיטנגו בפרט ישנו ידע משולב בתחומי הדיגיטל ומדעי החיים, שאפשר לנצל כדי להנות מן המגמה הזו".

הראל מציין כי: "אמנם בתחום המכשור הרפואי ירד מספר הרוכשות הפוטנציאליות אבל בתחומי הבריאות הדיגיטלית ישנן המון רוכשות, גם שחקניות ה-Tech הקלאסיות נכנסו לתחום. כמו כן השוק נעשה גלובאלי והיום אפשר למצוא רוכשות ביפן, בסין, באוסטרליה, באירופה, ולא רק בארה"ב".

לגבי תחום הביומד בישראל אומר הראל: "עד לפני שלוש שנים, התקרה לאקזיט של חברת ביומד הייתה סביב 350 מיליון דולר, אולי הייתה יוצאת דופן אחת - גיוון אימג'ינג. פתאום אנחנו רואים חברות בוגרות יותר עם אקזיטים גדולים יותר (הכוונה למזור (1.6 מיליארד דולר) , נוירודרם (1.1 מיליארד דולר), וולטק (340 + 650 נוספים פוטנציאליים באבני דרך) וגם חברות שמגייסות בבורסה עשרות מיליוני דולרים (למשל נובוקיור שכבר נסחרת ב-5.2 מיליארד דולר). נראה כי התעשיה סוף סוף פיתחה יכולת לגידול חברות מעבר לשלב הראשוני".

ממשבר 2007-2008 ועד לפני מספר שנים, הייתם אחד הגופים היחידים שהשקיע בארץ סכומים משמעותיים במכשור רפואי. האם ניצלתם הזדמנויות בתקופה הזו, שבה פעלתם כמעט לבד?

"כן, פעלנו כאן עם מעט מאוד קרנות שותפות. היה מחסור אמיתי של כסף לתחום לעומת הכישרון והיכולות שיש כאן. וכן, ניצלנו הזדמנויות וזו הייתה גם תקופה של התנסות ולמידה".

לאילו חברות כדאי לשים לב בפורטפוליו הקיים שלכם?

"ארליסנס (בתחום אבחון התדרדרות מטופלים בבתי החולים באופן לא פולשני) הם חברה חזקה ומצויינת, היום הן אחת החברות הבולטות מבחינת הצמיחה המסחרית והפוטנציאל. מג'נטה (לטיפול באי ספיקת לב) נמצאת על קווים מאוד מבטיחים. מדיסייף (ניהול מתן תרופות על ידי המטופל באמצעות הטלפון הסלולרי) רשמה צמיחה משמעותית, ואפשר לציין גם את דומתוק (שיטה לשפר את מתיקות הסוכר), קלו (אלגוריתם לאבחון ומניעת התדרדרות של מטופלים בבתי חולים), סייבר MDX (אבטחת סייבר לרפואה) ועוד".

האם קרן של 150 מיליון דולר לתחום הביומד בישראל היא גדולה מספיק? היום הגיוסים בתחום הם לרוב גדולים יותר מבעבר, וקרן aMoon , למשל, גייסה כ-600 מיליון דולר

הראל : "אם היינו מגייסים סכום כזה בארה"ב לתחום הפארמה הייתי אומר - זה באמת יספיק רק להשקעות ארלי סטייג'. בישראל, בקרן שמדגישה מד טק ודיגיטל, ומשקיעה בשלבים מוקדמים לצד מאוחרים - זה בדיוק מה שצריך. בחרנו בהיקף הגיוס הזה אחרי מחשבה רבה".

ההשקעה הראשונה של הקרן תהיה בחברה בשם ווריאנטיקס. "הם פיתחו מנעו אלגוריתמי לחקר הגנום השלם, כדי לאתר טעויות בגנום שיכולות לגרום למחלות. החברה כבר רושמת הכנסות בארה,ב וכבר הושקע בה סכום לא מבוטל. כעת אנחנו מובילים בה השקעה ל 7 מיליון דולר".

פיטנגו - תעודת זהות

שנת הקמה: 1997 (הקומה ב-1993 כ'פולריס')

מייסדים: חמי פרס ורמי קאליש

קרנות: תשע קרנות בסכום כולל של כ-2 מיליארד דולר

הצלחות בתחום מדעי החיים (סכום האקזיט במיליוני דולרים): וונטור (325), אופתונול (300), סופרדיימנשן (300), DB Motion (235), Cadent (190)

שותפים נוספים בקרן: צחי הלל, אהרון מנקובסקי, זאב בינמן, אייל ניב, איל איצקוביץ

צרו איתנו קשר *5988