הכירו את הפלטפורמה החדשה למימון הליכים משפטיים באמצעות גיוס המונים

אתר headstart, שהוקם כדי לסייע ליזמים באמצעות מימון המונים, מגיע לזירה המשפטית • המייסדים השיקו אתר ייחודי בשם "beactive", שנועד לגייס כספים להליכים משפטיים בעלי אופי ציבורי-חברתי - החל מעתירה לשלול את התואר "רב" ממוטי אלון וכלה בגיוס כספים למאבק "לוחמי הקישון" • מנהלי האתר: "נאפשר גיוס רק למאבק בעל זווית ציבורית ושאינו שולל את ישראל כמדינה ציונית ודמוקרטית"

עו"ד אופיר סמו ויוסי מאירי / צילום: איל יצהר
עו"ד אופיר סמו ויוסי מאירי / צילום: איל יצהר

אם שכולה שבתה הפעוטה נפטרה כתוצאה מהזנחה במעון היום, קמה מהשכול כשמפעמת בה תחושה חזקה, שהיא חייבת לצאת למאבק ציבורי ומשפטי שתכליתו להגביר את הפיקוח על מעונות היום וגני הילדים. פעילה חברתית שמיררה בבכי אל מול העדויות הקשות שעלו בפרשת "עושק הקשישים", והחליטה לצאת למאבק משפטי להחזרת הכספים שנגבו ממבוגרים חסרי ישע, ונאלצת להתגונן אל מול תביעת השתקה אגרסיבית שהוגשה נגדה.

חמש נשים חרדיות שספגו התעללות מינית מרב בעל מעמד, ומבקשות להשיב במעט את כבודן באמצעות הגשת תביעה נזיקית נגד מי שמירר את חייהן. אלה הן רק שלוש דוגמאות, מתוך 25, לקמפיינים שעלו באתר "beactive", אתר מימון ההמונים להליכים משפטיים הראשון בישראל.

הזירה המשפטית היא אכסניה שמכילה בתוכה הרבה מעבר למשפטים פליליים, מאבקים משפחתיים או סכסוכים מסחריים. חלק מהמאבקים החברתיים והציבוריים החשובים ביותר בשנים האחרונות, בארץ ובעולם, החלו או הסתיימו בבית המשפט. כך, למשל, מאבקה של אליס מילר על הזכות לשרת כטייסת בחיל האוויר, הוביל לפתיחת השערים לשירות נשים במגוון רחב של תפקידי לחימה. וכך גם הייתה השפעתו מרחיקת הלכת של פסק הדין המפורסם מארה"ב בעניין "בראון" שניתן בשנת 1954, שבעקבותיו בוטלה ההפרדה בבתי הספר על רקע גזעי.

אולם מערכת המשפט ידועה לעתים גם באכזריותה. המערכת המסורבלת לא תמיד מצליחה לעשות צדק. קיימות סיבות רבות ומגוונות לכישלון של מאבקים משפטיים מוצדקים, אך נדמה שהעיקרית שבהן היא - כסף או יותר נכון, היעדרו. בעולם המשפט המשוכלל של היום, בייחוד במדינות כמו ישראל וארה"ב, שבהן נהוגה שיטת משפט אדוורסרית המעניקה לצדדים מרחב חופשי לטעון בלי התערבות של השופט, שחקנים חלשים ונטולי אמצעים מוצאים עצמם פעמים רבות מול שוקת שבורה.

לפער הקרדינלי הזה מבקשים להיכנס יוסי מאירי, מייסד ומנכ"ל קבוצת אתרי מימון ההמונים "headstart", ועו"ד אופיר סמו, מייסד ומנכ"ל אתר "beactive". באמצעות המיזם האינטרנטי "beactive" מבקשים מאירי וסמו, "לגייס את ההמונים לתמיכה במאבקים משפטיים, ציבוריים וחקיקתיים שיעשו שינוי אמיתי".

לדברי השניים, "אנחנו מפגישים, לראשונה, בין מובילים המעוניינים לקדם מאבק משפטי, לבין ההמונים שרוצים להירתם ולתמוך במאבק מתוך אמונה וחיבור אמיתי למטרה. באמצעות מימון מאבקים משפטיים, ההמונים יסייעו לכוון את מערכות המשפט והחקיקה בצורה הנכונה ביותר - תמיכה במאבק, תוך ידיעה שהכסף המגויס מיועד אך ורק למען המאבק המשפטי שהוגדר".

נכון להיום, יוני 2019, פועלים ופעלו באתר 25 פרויקטים. באמצעות הפלטפורמה שפיתחו ב-"headstart" והידע המקצועי שצברו בניהול קמפיינים למימון המונים, מסייעים באתר "beactive" לגייס מימון לטובת הליכים משפטיים חברתיים שונים: החל מקמפיין בהיקף של 50 אלף שקל, למימון עתירה לבג"ץ בדרישה לשלול את התואר "רב" ממוטי אלון, שהורשע בביצוע מעשה מגונה בצעיר; דרך קמפיין של תושבי הוד-השרון שנחלו הצלחה במאבקם לשנות את תוכנית המתאר של העיר; וכלה ב-400 אלף שקל, שגייסו "לוחמי נחל הקישון", שחלו, כדי לסייע להם במאבקם להשיג הכרה כנכי צה"ל, בגלל האימונים בנחל, ובמשפחות הלוחמים שהלכו לעולמם, כמשפחות שכולות.

דוד מול גוליית

ליוסי מאירי, שהיה אחד ממייסדי אתר מימון ההמונים "headstart" ב-2011, חשוב להדגיש שכל הפעילות של הקבוצה, שכיום מונה כבר ארבעה אתרים, "נעשית מתוך אג'נדה. הקבוצה ממשיכה לגדול אך ורק מתוך אג'נדה, ולא רק מתוך ראייה כלכלית. אנחנו מתמקדים בשאלה ‘איזה שינוי אנחנו יכולים לעשות', ולא בשורת הרווח". למאירי יש גם catchphrase (מוטו/אמרת כנף) שמסביר את האג'נדה של אתרי הקבוצה: "מימון המונים זה לא רק כסף, לא רק המונים, ולא רק קהילה. זה קהילה, שמייצרת שינוי, באמצעות כסף".

אתר "headstart" הוקם בראש ובראשונה כדי לסייע ליוצרים, דוגמת סופרים או מוזיקאים, להגשים את חלומם. בהמשך, הצטרף למשפחה גם האתר "fundit", המשמש כפלטפורמת ההשקעות לגיוס הון לחברות ולמיזמים עסקיים.

ב-2017 הבינו בקבוצה שפרויקטים רבים, חברתיים במהותם, שיכולים לקום ומתאימים לאג'נדה שלהם, לא מצליחים להתרומם בשל מחסור בפלטפורמה מתאימה. לכן, הקימה הקבוצה את האתר השלישי שלה, "giveback", המגדיר את עצמו כאתר התומך ביזמות חברתית, בהיותו משמש כפלטפורמת מימון המונים מבוססת תרומות. אחרי שמספר מאבקים משפטיים יצאו אל הפועל באמצעות האתרים הקיימים, בהם מימון הגנתו המשפטית של אלאור אזריה שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל בחברון. כעת מצטרף לקבוצת headstart האתר "beactive", שתכליתו היא - לסייע לגייס מימון לטובת הליכים ציבוריים ומשפטיים.

אופיר סמו, עו"ד שהחל את הקריירה המשפטית שלו בשניים ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, מגדיר את עצמו כ"יזם חברתי משפטי". לשיטתו, "שינוי חברתי בישראל מתחיל קודם כל בבית משפט או ברשות המחוקקת. זה נכון שצריך להפגין, אבל הפגנה בלי מהלך משלים היא בעיניי פספוס אדיר".

עו"ד סמו מדגיש כי העניין הוא שכדי להצליח בזירה המשפטית נדרשים משאבים כלכליים לא מבוטלים. אם לא די בכך, והגם שסמו לא בהכרח מסכים לכך, נדמה כי במרבית המקרים מאבקים חברתיים בעלי פן משפטי הם נחלתם של מחוסרי האמצעים.

סמו: "חשבתי איך מסייעים לדוד במאבק שלו מול גוליית. איך מגשרים על הפער? זה אולי קצת עצוב, אבל עובדה שכסף הוא דבר שמשנה בעולם המשפט. זו הדרך לגשר על הפערים. כסף משמעותו עורך דין טוב ולא בינוני, מומחים טובים יותר, האפשרות לשלם אגרה ולהגיש ערעורים במידה הנדרשת. אז נכון שאדם יכול לגשת לבית המשפט, להגיש עתירה, ולשרוד גם בסכום נמוך. אבל אם אותו אדם, באמצעות פלטפורמה נכונה יפנה להמונים - הוא יכול לגייס מספיק משאבים, והסיכויים שלו לחולל שינוי חברתי יגדלו משמעותית".

מבחינתו של סמו, "beactive" הוא עוד כלי בארגז הכלים של פעילים וארגונים חברתיים, שמעוניינים לחולל שינוי חברתי. לדבריו, "האתר מאפשר אכיפה אזרחית. אם בעבר היה תורם האזרח ל'תנועה לאיכות השלטון', והיה סומך עליה שתחליט איזה בג"ץ להגיש בשמו, בימינו יש טכנולוגיה שמאפשרת לאזרחים לתמוך במאבקים ספציפיים שאליהם הם מתחברים. ההמונים מתחברים למובילי המאבקים, ומסייעים להם לגייס את עורכי הדין הטובים בישראל. הכסף של ההמונים מביא לייצוג טוב".

נאמנות עיוורת

אחד ההבדלים הבולטים בין המיזמים שמגייסים כספים בשאר אתרי הקבוצה לבין הפלטפורמה שמציע "beactive", הוא שהכסף שמגייסים מי שמבקשים לנהל את מאבקם באמצעות מימון ההמונים שמציע "beactive", אינו מגיע לכיסם הפרטי.

"beactive" מציע למשתמשים בו מנגנון של נאמנות עיוורת. סמו מסביר את משמעותה: "הכסף נשאר בחשבון נאמנות מיוחד על-שם המגייס, ומשוחרר אך ורק למען המטרה. כך נוצר מצב שהכסף מיועד למאבק בלבד. זה כמובן שונה ממה שקורה בעולם גיוס ההמונים - כשבדרך-כלל הכסף עובר למי שגייס".

סמו טוען כי הסיבה למנגנון הייחודי הזה נובעת מהאג'נדה שמאחורי האתר. "היה לי חשוב, בגלל האג'נדה, להבהיר שהכסף הוא לא של מי שרוצה לתבוע את מי שהטריד אותה מינית, או של התושבים שנאבקים בתוכנית העירייה - הכסף הוא של המאבק שלהם. המגייס יכול לבקש ממני לשמור על הכסף בנאמנות, ואם נשארת יתרה בסוף הפרויקט, היא חוזרת להמונים בזיכוי יחסי, או לקרן מיוחדת שהוקמה והוגדרה מראש, כמו למשל במקרה של מאבק של אישה שהוטרדה מינית, שם הגדרנו שהכסף ילך לקרן לטובת נשים שנפגעו מינית, ושצריכות מימון לחוות-דעת פסיכולוגיות".

לדברי סמו, המנגנון הזה "מסייע מאוד למי שמגייס, כי בזכותו הוא יכול לומר להמונים שהכסף הוא לא שלו, ושהכסף אינו תרומה אישית - אלא נטילת חלק במאבק".

עמלה של 9%

לאורך כל הראיון איתם, הדגישו סמו ומאירי כי אצלם "האג'נדה היא לפני הביזנס". ובכל זאת, הרי הם וגם כ-30 עובדי החברות שבקבוצת "headstart" צריכים לדאוג לפרנסתם. המודל העסקי של אתרי הקבוצה מתבסס על גביית 9% מכל פרויקט שצלח, כשב-"beactive" מתווסף לכך 1% נוסף, ככל שהמגייס מעוניין בשירותי הנאמנות העיוורת.

נכון למאי 2019, גויסו באמצעות האתרים של קבוצת "headstart", במרוצת השנים יותר מ-400 מיליון שקל, על-ידי כ-700 אלף משתמשים שמימנו כ-5,000 מיזמים שונים. עוד נכון למאי 2019, עומד שיעור הפרויקטים שצלחו ב-"headstart" על כ-60%, בעוד הנתונים של "beactive" שרק הוקם, נמוכים קצת יותר - כ-40%.

לדברי מאירי, "קיימים אתרי מימון המונים נוספים שלוקחים עמלה תמיד, אבל אנחנו עושים זאת רק למי שהצליחו לגייס. אנחנו באותה סירה עם המגייסים, ואנחנו משקיעים את אותם משאבים ואנרגיות בכל פרויקט, גם באלה שלא מצליחים בסוף, אבל עליהם אנחנו לא מרוויחים. אנחנו לא נגיד ‘לא' לפרויקט שעמד בתקנון, רק מפני שאנחנו חושבים שהוא לא יצליח. יש ניתוק מוחלט בנושא הזה. זה המודל העסקי".

מאירי וסמו מקפידים, לדבריהם, ללוות את כל הפרויקטים שעולים באתרים שלהם. סמו: "האדפטציה שונה בין גיוס לגיוס, אנחנו כבר יודעים איך לייעץ - מתי להתחיל, מתי לסיים, איך לדייק את המסר". ומאירי מוסיף כי "זה שונה בין יזם ליזם, בין מאבק למאבק. יש לנו טכנולוגיה ברמה מאוד גבוהה לצד כיוונון פרסונאלי ואישי. זה שילוב טוב".

ניחוח ציבורי

האתר "beactive", האח הצעיר במשפחת "headstart", מאלץ את מאירי וסמו לחשוב היטב על המדיניות שלהם, ועל הקווים האדומים שהם מתכוונים להציב באתר. הוא גם מכריח אותם להתמודד עם טענות אפשריות, שמא האג'נדה האישית שלהם והשקפותיהם החברתיות או הפוליטיות, ימלאו תפקיד מרכזי בהחלטה לדחות או לקדם פרויקט מסוים.

שניהם מדגישים שמבחינתם מה שחשוב הוא שהמאבק "ירגיש נכון", ושהם לא מכניסים את דעותיהם האישיות למיזמים שעולים באתרים. עם זאת, מודה סמו, "יש מאבקים שאנו בעדם, כמו מאבק של נפגעות תקופה מינית".

 עושה רושם שהמדיניות של "beactive" עושה רושם קצת עמומה. מעשית, איפה עוברים הקווים האדומים שלכם?

סמו: "קיימים שלושה מעגלים של קווים אדומים: הראשון, נוגע למאבקים שאין בהם זווית ציבורית - אלה לא ימצאו מקום ב-'beactive'. להמונים אין אינטרס לתמוך בדבר כזה, ואנחנו לא רוצים להיות שם.

"למשל, אני לא אתן מקום למאבקי ירושה ולעניינים בדיני משפחה. להבדיל, בדיון נוסף בעליון ב'בג"ץ הבוגדת' (הפסיקה של בג"ץ שמנעה מאישה לקבל את חלקה בבית המשותף, בין היתר בשל בגידתה בבעלה, מ' ב') שגייסו אצלנו - כן אתמוך, כי יש בזה ניחוח ציבורי, זה משהו עקרוני.

"הקו האדום השני הוא מה שאני מכנה ‘ידידי המחלקה'. אני לא אתן יד למאבקים נגדם (נגד הידידים). למשל, אם אלון קסטיאל (המרצה מאסר לאחר שהורשע בעבירות מין בארבע נשים, מ' ב') היה פותח אצלי דף, ומבקש לגייס מימון להגנתו המשפטית - הייתי מסרב. הוא היה מוזמן לתבוע אותי בעניין.

"המאבק של ‘me too', מאבק החיסונים והמאבק לזכויות בעלי חיים - אלה מאבקים שלא אתן לפגוע בהם. אז כן, יש מאבקים שאנחנו בעדם, ואני לא אתן למי שהוא במובהק סדין אדום לגופים האלה מקום באתר.

"המחסום השלישי הוא, שלא ניתן לגופים שנוגדים את מגילת העצמאות או את היותה של ישראל ציונית ודמוקרטית, לגייס כספים באתר. לא הייתי נותן לגופים שהם אנטי-ציוניים להעלות אצלי קמפיין, לא ימין קיצוני ולא שמאל קיצוני. רק דברים שהם בתוך השיח.

"מקרה מובהק שלא נאשר קמפיין הוא גיוס כספים לטובת תשלום קנס, הוצאות או פיצוי שפסק בית משפט בהליך פלילי. בעבר כבר היו מקרים שפנו וביקשו לפתוח קמפיין לטובת מטרה מסוג זה. אך אנחנו לא נסכים ולא נאשר קמפיין כזה. מעבר לעובדה שזה מנוגד לחוק העונשין, נתנגד לזה גם מכיוון שבניגוד למימון הוצאות משפט במהלך ההליך המשפטי, מדובר בקנס או בהוצאות שנפסקו לאחר סיום הליך משפטי פלילי לעבריין מורשע.

"אני לא רואה אינטרס ציבורי-אזרחי במימון המונים לתשלום קנס או הוצאות לעבריין מורשע. כמובן, אם הכסף מיועד לצורך המשך ההליכים המשפטיים, זה עניין שונה לחלוטין, וזהה למצב שאדם מגייס כספים בתחילת ההליך המשפטי".

הקווים האדומים של האתר: נתניהו ומייסד טלגראס - כן; משה קצב ואלון קסטיאל - לא

בניסיון לברר מה הם הקווים האדומים של אתר "beactive" ולאילו מאבקים משפטיים האתר יסרב לסייע, בדקנו עם היזמים יוסי מאירי ועו"ד אופיר סמו כמה דוגמאות קונקרטיות - ממאבקו המשפטי של רה"מ, בנימין נתניהו, ועד מאבקו המשפטי של מייסד טלגראס, עמוס דב סילבר.

בעבר העלה פעיל ליכוד קמפיין באחד האתרים שלכם, לגיוס מיליון שקל לטובת ההגנה המשפטית של רה"מ, בנימין נתניהו. הקמפיין גייס 100 אלף שקל תוך יום, ונעצר, אחרי שנודע שרה"מ לא מעוניין בו. האם מבחינתכם זה נחשב למאבק חברתי שראוי לעלות  באתר?

סמו: "אני לא הייתי נותן מקום למאבק פלילי 'הארד קור', אם אין לו משהו שחורג מהאלמנט הפלילי, ואין לו חשיבות ציבורית. אבל יש מקרים שאדם מתגונן, ובעצם ההגנה יש אלמנט חברתי ציבורי, כמו למשל במקרה של נתניהו. הטענה של רה"מ היא, שהוא עומד לדין בגלל תפקידו, בגלל שהוא חלק מהליכוד. זה לא משנה אם אני מסכים לזה או לא, הטענה שלו חורגת מ'לא גנבתי' או 'לא לקחתי שוחד'. זו טענה חברתית". 

"כנ"ל גם לגבי הקמפיין שרץ עכשיו באתר להגנתו המשפטית של מייסד טלגראס, דב סילבר, ואנשיו. טוענים נגדם שהם ארגון פשע, והם בתגובה אומרים שהקימו מנגנון שעוזר לאנשים נורמטיביים כי הגראס לא חוקי. אלה טענות משפטיות עם ניחוח חברתי וציבורי. והטענות הלאה -אני לא שופט אותן, לא יודע אם זה נכון או לא, אבל אתן לטוענים מקום שיביעו את העמדה הזאת. אני רוצה שדברים, אם יש בהם אלמנט ציבורי או חברתי, יגיעו לבית המשפט ברמה גבוהה". 

איך אתם מתמודדים עם זה שמייסד טלגראס שמגייס (באמצעות רעייתו) כספים באתר שלכם, מואשם במכירת סמים לקטינים, הפעיל רשת שבה 250 סוחרים קטינים, ולפי האישום נוסף לקנאביס שאולי נחשב קצת יותר בקונצנזוס, התעסק גם עם סמים פסיכדליים וקוקאין? האם מספיק שאדם אומר שעשה זאת ממקום חברתי, כדי להיכנס לאתר? במה זה שונה מהמקרה של אלון קסטיאל, שלגביו אמרתם שלא הייתם מאפשרים לו לגייס כספים באתר?

מאירי: "יש מקום גם לטענות מהצד השני. אם יבוא מאבק של הורים שרוצים לתבוע את מייסד טלגראס על הנזק שעשה לילדים, גם לזה יהיה מקום. כל עוד האדם לא מגייס למשהו שהוא לא בלתי חוקי, לא מגייס בשביל לפתוח קזינו, או למשהו אחר לא חוקי במהותו - אני לא שופט, ואני לא יכול להגיד אם זה נכון או לא. אתן לו את חזקת החפות ואת המינימום שצריך להגנה משפטית".

סמו: "הייתי רוצה שהטענות של מייסד טלגראס ייטענו בבית המשפט ברמה הגבוהה ביותר. יושבים שופטים במחוזי ואחרי זה בעליון, והם יחליטו. אם הנאשם לא יצליח לגייס כסף, ולא ישכור עורכי דין מספיק טובים, הוא יפסיד כמעט בוודאות. בהנחה שאני רוצה שיומו יינתן לו בדרך מלאה - אני רוצה שיהיו לו עורכי דין טובים במאבק מול הפרקליטות, שבטוח שתביא את התותחים הכבדים שלה".

נחזור כמה שנים לאחור - נניח שבזמן שבו הועמד לדין נשיא המדינה לשעבר, האנס המורשע, משה קצב, כבר היה "beactive". קצב טען שרודפים אותו, כי הוא מזרחי ומצליח. זה דומה לטענות של נתניהו שמחפשים אותו. איך הייתם מתייחסים לקצב - כמו היחס לקסטיאל, או כמו שאתם מתייחסים לנתניהו? הרי כל אדם שטוען לחפותו יכול להציג ערך חברתי.

סמו: "אני לא מתבייש להגיד, שאם קצב היה מעלה פרויקט, הייתי מתנגד. אנחנו חלק מקהילה של העולם הפמיניסטי".

אז בסוף זו החלטה שלכם. יש לכם יכולת לכוון אילו מאבקים יקבלו מימון ואילו לא, לפי דעותיכם.

מאירי: "לא בדיוק. הגיע אלינו בעבר המאבק המשפטי של אלאור אזריה, שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל בחברון. הם רצו כסף כדי להתמודד עם הפרקליטות הצבאית, ואני באופן אישי לא הסכמתי עם המאבק הזה, שגם ברור שהוא בראש ובראשונה מאבק פוליטי. אבל בסוף בא אדם, וזה לא משנה מה דעותיי הפוליטיות או האישיות על המקרה - וביקש להתגונן, כי אין לו את הכסף. עשינו על כך דיון, שהסתכם בשאלה אם הבחור עושה משהו לא חוקי. התשובה היא לא, ולכן לא מנענו זאת.

"אגב, השמחה הגדולה שלי מהגיוס הזה היא, שבאותו זמן הפרויקטים הכי פופולריים באתר היו: הגיוס של אזריה מצד ימין, גיוס של ארגון 'שוברים שתיקה' מצד שמאל, ובתווך גיוס לסרט של במאי צעיר, שמדבר על הפילוג בעם בין ימין לשמאל".

סמו: "במקרה של אזריה, חשוב לזכור שגויס עורך דין בכיר מאוד על-ידי הפרקליטות, נדב ויסמן. אני יושב על הגדר ומסתכל, ואני רוצה שהדיון בעניינו של אזריה יתנהל ברמה הגבוהה ביותר. הפרקליטות גייסה תותחים. זה דומה לטענות של נתניהו. אני רוצה שאזריה לא יגיע נכה וצולע לבית המשפט. אני מאמין בעולם המשפט, ואני רוצה שגם אזריה יגיע מצויד בתותחים. אם להמונים יש גם רצון כזה - הם יתמכו בו, ואם לא, הם לא יתמכו בו".

אחד הגיוסים שעברו באתרכם היה לטובת בנצי גופשטיין, מייסד ארגון להב"ה. הוא יצא למאבק בפייסבוק שחסמו אותו בגלל התבטאויות פוגעניות. יש פסיקה ענפה על כך שהתבטאויות גזעניות הן פגיעה בערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, פגיעה שאתם מצהירים שאתם מתנגדים לה. איך זה מסתדר?

סמו: "גופשטיין הגיש תביעה נגד פייסבוק על פגיעה בחופש הביטוי שלו. כמו אזריה, שמחתי שבזכות הכסף שגופשטיין גייס הוא שכר את שירותיו של עו"ד גיא אופיר, אחד מהמובילים בדיני אינטרנט. פייסבוק, זה ברור, ישקיעו כמה שצריך בהליך. אני יזם משפטי - אני רוצה שאנשים יגיעו לבית המשפט במצב הכי טוב שיכולים, גם אם אני לא מאמין במאבק שלהם. בוא ניתן לבית המשפט להחליט. אם הוא היה מבקש לגייס כסף לחקיקה לא דמוקרטית, לא היינו מאשרים זאת". 

עוד מיזם: קרן למימון תביעות ייצוגיות עם תשואה אישית

מיזם נוסף שהקימה קבוצת "headstart" השנה הוא קרן להשקעה בתובענות ייצוגיות, הראשונה מסוגה בישראל. כספי הקרן גויסו באמצעות fuudit, קרן הגיוס למיזמים עסקיים של הקבוצה.

לדברי עו"ד אופיר סמו, מייסד ומנכ"ל "beactive", שהוא גם הרוח החיה מאחורי "קרן הייצוגיות" החדשה של הקבוצה, "תחום הייצוגיות הוא אחד מהתחומים המתפתחים ביותר במשפט הישראלי. מדובר בתחום שנעשה ליקר יותר ויותר - גם בגלל האגרות שהחלו לגבות, וגם בגלל עלויות המומחים וחוות-הדעת. התובע הייצוגי שהולך נגד כיל, בנק, או חברת ביטוח - ירצה לחסוך, ולשלם רק 10,000 שקל לחוות-דעת מומחה, אבל נכון יותר יהיה להשקיע בזה 80 אלף. לכן, הוא צריך ללכת עם גב מאחוריו".

להשקפתו של עו"ד סמו, מבחינה מהותית מדובר באחד מהענפים המתאימים ל-"beactive". לדבריו, "עולם הייצוגיות הוא במהותו עולם חברתי. כשתובע ייצוגי מנצח, גם אם הוא מקבל גמול - הוא בפירוש מביא איזושהי תועלת לחברה".

הקרן, שגייסה 3.2 מיליון שקל באמצעות fundit, מורכבת ממשקיעים פרטיים, אך לדברי סמו "השאיפה היא שבעתיד זה יהיה במימון המונים - המונים שישקיעו בקרן שיושבים בה אנשים טובים בתחום, שבוחרים את התביעות הייצוגיות הטובות ביותר, וככה עוזרים לכל עם ישראל, וגם מביאים תשואה למי שהשקיעו בקרן. זה החזון שלנו. תיק ייצוגית טוב דורש מ-60-70-80 אלף שקל ועד ל-200 אלף שקל בתיקים מסוימים. הקרן הראשונה שלנו אמורה להשקיע בכ-20 תביעות ייצוגיות. זו קרן קטנה, היא פיילוט".

סמו מקווה כי הקרן תניב תשואה יפה למשקיעים: "המשקיעים הפרטיים יקבלו אחוז תשואה אישי יפה. לאחר מכן, הקרן שהיא שותפות מוגבלת, תקבל אחוז מסוים, ואם נגיע למדרגה מסוימת, יש גם אחוזי חלוקה שהם כמעט שוויוניים".

המנהל המקצועי של הקרן הוא עו"ד אלעד מן, ונמצאים בה גם שני מנהלי תחום - עורכי הדין יואב גרוס ומאור ברדיצ'בסקי. בוועדה המייעצת של הקרן, שתפקידה להכריע אילו נושאים יטופלו על-ידה, חברים בכירים מעולם המשפט: פרופ' רונן אברהם, השופטת בדימוס נורית אחיטוב, פרופ' דויד גילה, השופט בדימוס עודד מודריק, השופטת בדימוס ד"ר דפנה אבניאלי, ופרופ' אסף חמדני.

מה התפקיד של הקרן אחרי הגשת הבקשה לתביעה ייצוגית?
סמו: "אנחנו משקיעים בתביעה, לא מתערבים בכלל בתיק, ואפילו ממליצים לעורכי הדין ולתובע הייצוגי להודיע לבית המשפט כי מי שמממן את ההליך זה הקרן. אנחנו יושבים על הספסל, ומחכים שתיגמר התביעה".

כיצד גובה הקרן את חלקה?
"אם התובע הפסיד - גם הקרן הפסידה. אנחנו מממנים את ההוצאות עד לתקרה מסוימת שעליה החלטנו מראש. אם התיק מצליח - אנחנו מתחלקים עם התובע בגמול שלו, וממליצים לו מראש לסדר את ענייניו הכספיים גם מול עורך הדין.

"התובע יכול להשקיע 10,000 שקל במומחה או 100 אלף שקל. אם הוא ישקיע 100 אלף, יש לו יותר סיכויים להצליח. הפסד בתיק ייצוגי יכול להיות אסון גדול - זה מגדיל את הסיכוי שעוד גופים ימתחו את הגבולות שלהם; ולכן יש כאן גם אינטרס חברתי שניתן גב כלכלי לתובע".

"ניצחון הנשים שנפגעו מראש הישיבה בצפת, עזרא שיינברג, הוא אינטרס ציבורי"

בשבוע שעבר עלה באתר "beactive" פרויקט מימון המונים שכבר עורר גלים בקרב חלקים נרחבים בציבור. ביולי 2017, הורשע עזרא שיינברג, ראש הישיבה הישיבה הגבוהה "אורות האר"י" בצפת והמייסד שלה, בעבירות של תקיפה מינית בשמונה נשים, ונידון לשבע וחצי שנות מאסר, במסגרת הסדר טיעון.

חמש מתוך שמונה הנשים המופיעות בכתב האישום שהוגש נגד הרב שיינברג, שהתנגדו להסדר הטיעון המרוכך, שלטענתן נחתם עימו, הגישו תביעות אזרחיות נגדו. כעת הן פונות יחד להמונים, ומבקשות תמיכה כדי להמשיך במאבקן המשפטי האזרחי עד סופו.

לדברי עו"ד אופיר סמו, מייסד ומנכ"ל "beactive", "תמיכה במאבק שלהן תסייע להן לנהל אותו טוב יותר, בדרך מקיפה יותר, ואם נדרש, לאורך זמן ארוך יותר. ניצחון שלהן הוא אינטרס ציבורי,  ואמירה ברורה שלא מוותרים במאבקים מסוג זה. לכן, ניצחון שלהן במאבק המשפטי, הלכאורה פרטי שלהן, הוא ניצחון של ציבור שלם.

"יש כאן נשים מובילות של מאבק משפטי, שפונות להמונים ומבקשות תמיכה לא כמסכנות, אלא כדי לנהל את מאבקן באופן הטוב ביותר. זהו גם אינטרס של הציבור שתומך בהן ובמאבקן, שהמאבק ינוהל בצורה הטובה ביותר. הכסף שמגויס נשמר בנאמנות אך ורק למען מאבקן המשפטי".

סמו מציין כי "הקמפיין הזה מרגש אותנו מאוד, כי מי שמנהלת אותו היא עירד מרציאנו-צייגר, הצעירה שחשפה את 'פרשת אלון קסטיאל', שכבר גייסה בעבר סכום שישמש אותה לנהל מאבק משפטי שלם, מלא ומקיף נגדו. כעת היא חזרה בכובע חדש, ומסייעת ל'נפגעות עזרא שיינברג' לקדם את הקמפיין שלהן. זו אכיפה אזרחית במובן הנקי והטהור ביותר של המונח".