שקד: יועץ משפטי טוב הוא אחד שאומר כן ויודע להסביר איך עושים זאת במסגרת החוק

את הדברים אמרה שרת המשפטים היוצאת בכנס השנתי של איגוד היועצים המשפטיים ה-ACC בישראל • שקד: "אני בקשר עם אביחי מנדלבליט, ואני לא מקנאה בו"

איילת שקד בכנס השנתי של איגוד היועצים המשפטיים
איילת שקד בכנס השנתי של איגוד היועצים המשפטיים

"יועץ משפטי טוב הוא אחד שאומר כן ויודע להסביר איך עושים את הדבר במסגרת החוק... יועצים משפטיים רעים הם כאלה שמערימים קשיים על הבוסים שלהם" - את הדברים הללו אמרה שרת המשפטים היוצאת איילת שקד בנאום שנשאה היום (ג') בכנס השנתי לאיגוד היועצים המשפטיים ה-ACC בישראל.

לשאלת מנחה הכנס, העיתונאי בן כספית, האם לא מדובר בגישה "מסוכנת" שעלולה להוביל ל"מדרון חלקלק", השיבה שקד בשלילה והוסיפה: "היועץ המשפטי צריך לשרת את הבוס שלו במסגרת החוק. זאת אומרת שאם הבוס שלו מבקש משהו שהוא לא חוקי, היועץ המשפטי צריך להגיד לבוס שלו שזה לא חוקי".

שקד הדגישה כי במהלך כהונתה "זה קרה פעם בלבד, בעניין חוק ההסדרה".

השרה לשעבר - שנפרדה רק לפני כשבוע מתפקידה במסיבת עיתונאים חגיגית בהשתתפות כל הצמרת המשפטית במשרד המשפטים - התרכזה בנאומה בתפקיד היועץ המשפטי במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי, תוך שהיא מתייחסת למצב המדינה ביחס לעולם.

לדברי שקד, משנות ה-70 של המאה הקודמת יש גידול משמעותי במספר היועצים המשפטיים במגזר הציבורי והפרטי. גידול זה נובע לדעתה משלוש סיבות: 1. מדינת ישראל חולה במחלקת "החקקת"; 2. כמות עורכי הדין לנפש בישראל; 3. הקביעה שהכול שפיט והכול "בגיץ".

בנוגע לסיבה הראשונה ציינה שקד כי לצד זה שכנסת ישראל מחוקקת הכי הרבה חוקים בשנה (לעומת פרלמנטים אחרים בעולם), היא הצליחה לצמצם את כמות החקיקה הפרטית בעשרות אחוזים. למרות זאת, בדבריה הודתה שקד כי "לחצים פוליטיים" הובילו אותה כיו"רית ועדת שרים לחקיקה לחוקק חוקים "לא טובים".

לדבריה, העודף ברגולציה הוא זה שגם הביא, לגישתה של שקד, לגידול בייעוץ המשפטי הפרטי שניתן.

בנוגע לסיבה השנייה הוסיפה שקד כי היא ניסתה לקדם ועדה בראשות השופט בדימוס דוד חשין, "שמטרתה לבחון מבחנים בסוף שנה א' ללימודי משפטים, שמי מהסטודנטים שעובר אותם ימשיך לתואר בעריכת דין, ומי שלא יעבור יעשה תואר BA כללי". "זה היה רעיון שעוד לא סיימתי, ואני מקווה שבקדנציה הבאה יהיה אפשר להתקדם בזה", אמרה שקד.

"לא מקנאה במנדלבליט"

בנאומה התייחסה שקד גם לרצון שלה (שלא התממש) לשנות את הדרך שבה ממונים היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. "ניסיתי לשנות את הדרך שבה ממונים היועצים המשפטיים מדרך של מכרז לוועדות איתור. כשרת משפטים ניסיתי להביא גם אנשים מהמגזר הפרטי שישתלבו בתפקידי מפתחי. כאשר נבחרים בוועדת איתור, אז עובדים מהמגזר הפרטי יכולים להשתתף, בעוד שבדרך של מכרז רק עובדי מדינה יכולים".

לדבריה, "תפקיד היועץ המשפטי הוא תפקיד חשוב, הוא תפקיד שמטרתו לעזור לגוף שבו הוא עובד. במשרדי ממשלה אין מחלוקת שהתפקיד של הייעוץ ליישם את מדיניות השר במסגרת החוק, ומניסיוני במגזר הציבורי רוב היוע"משים באמת עושים ככה".

שקד ציינה כי בנושא תפקיד היועמ"ש יש שתי אסכולות. הראשונה והפחות מקובלת לדעתה היא "יועמ"שים שקובעים מדיניות". השנייה וזו שמקובלת לטענתה גם על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, היא "יועמ"שים שצריכים ליישם את מדיניות הנבחר".

שקד נשאלה על-ידי בן כספית גם על יחסיה העכשוויים עם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, והשיבה: "אני בקשר עם אביחי מנדלבליט, ואני לא מקנאה בו". 

שקד התייחסה גם לבחירות הקרובות והבהירה כי בכוונתה לשוב כבר בבחירות הקרובות לזירה הציבורית.