מיסטר G | פיצ'ר

נוסעות עם הזרם: הדור הבא של המכוניות החשמליות

המכוניות החשמליות מהדור החדש כבר לא מיועדות רק ללקוחות מבוססים • הן זולות יותר וצפויות לכבוש את ציי הרכב ואת ההמונים • בקרוב הן ינחתו בישראל, וככל הנראה ישנו את פני התחבורה המקומית

פרויקט בטר פלייס קרס בתחילת העשור, אך לזכותו ייאמר שהוא שאף להפוך את המכונית החשמלית למוצר עממי, המוני ונגיש. גישה שונה בתכלית מהגישה הנוכחית של רוב יצרני הרכב החשמליים "נטו", שעד כה מיצבו את הדגמים החשמליים שלהם ככלי רכב אופנתיים ויקרים עבור לקוחות מבוססים-עד-עשירים עם אג'נדה ירוקה. אבל כיום, תקנות הפליטה החדשות והמחמירות שוב מאלצות את יצרני הרכב לתכנן דור חדש של מכוניות חשמליות זולות יחסית, שיימכרו במאסות לציים ולהמונים. הגל הזה יתחיל לנחות כאן בעוד כמה חודשים ועשוי לשנות את פני התחבורה בערים ובכרכים של ישראל.

פיז'ו e-208: צמחה בממדים ובטווח

בעשור האחרון ניצבה פיז'ו מהצד, בעוד רנו, המתחרה המושבעת, המשיכה לפתח במרץ את הסופר-מיני החשמלית "זואי". אבל בינתיים, לבעלות על קבוצת PSA נוספה ענקית סינית, שמציבה כיום את הפיתוח של כלי רכב חשמליים בעדיפות עליונה. התוצאה היא ה-e-208, גרסה חשמלית לגמרי של פיז'ו 208 החדשה, שתושק בעולם במקביל לגרסת הבנזין.

אנשי השיווק של פיז'ו מכנים את העיצוב של המכונית "עתידני וצעיר", אבל האמת היא שזה העיצוב הכי בוגר ו"מכובד" שהציגה אי פעם סדרת ה-2 לדורותיה. מתחת לכסות הגרמנית ניצבת פלטפורמה חדשה ומתוחכמת, שתוכננה מבראשית לקלוט מערכות הנעה מסוגים שונים - מבנזין ועד היברידי וחשמלי "נטו".

המכונית עצמה קלה יותר בכמה עשרות קילוגרמים מה-208 המכונית היוצאת, מה שאִפשר לקזז את משקל הסוללה הכבדה, ושלדתה קשיחה יותר לטובת הבטיחות והנוחות. הגרסה החשמלית נטו מצוידת במנוע נמרץ יחסית לקטגוריה, שמייצר 136 כ"ס ומומנט של 26 קג"מ שזמין כבר מעמידה. היא כוללת מערכות שונות לחיסכון באנרגיה, כמו אפשרות לבצע חימום/קירור מבוקר של התא מבעוד מועד ומחזור אנרגיית הבלימה בכמה דרגות.

עם 50 קילוואט-שעה, מארז הסוללות הוא אחד הגדולים בקטגוריה, וכך גם הטווח בין טעינות שעומד על כ-340 ק"מ על-פי תקן WLTP - שווה ערך לכ-450 ק"מ על-פי תקן NEDC היוצא. פיז'ו גם מעניקה אחריות של 8 שנים או 160 אלף ק"מ על הסוללה. הסוללה מותקנת בצורה שטוחה ומוגנת ברצפת התא, מה שאומר שנפח תא הנוסעים ותא המטען של הגרסה החשמלית זהה לזה של גרסת הבנזין.

טעינה מלאה מהרשת הביתית אומנם אורכת 16 שעות ארוכות, אבל מטען ביתי תלת-פאזי ייעודי, שמספקת פיז'ו, יכול לעשות את העבודה בחמש שעות ורבע. עמדת טעינה ציבורית תפחית את זמן הטעינה ל-30 דקות עבור 80% מהקיבולת. ניתן לבצע את הטעינה בשליטה מרחוק ויש גם אפליקציות להפחתת "חרדת הטווח" באמצעות סימולציה מוקדמת של מסלול הנסיעה וצריכת החשמל לאורכו.

טכנולוגיה מתוחכמת וסוללות גדולות אינן דבר זול, והמכונית אמורה לעלות באירופה כ-31 אלף אירו לפני הטבות מס - בערך כמו ניסאן ליף ויונדאי איוניק החשמליות. כל הפיצ'רים הללו יופיע גם באחות הכמעט-תאומה אופל קורסה החשמלית החדשה.

רנו ניסאן KZE: חשמלי זעיר וזול

רנו-ניסאן מכרה עד היום יותר כלי רכב חשמליים-עממיים מכל יצרן רכב אחר, וה-K-ZE ממחיש היטב את הניסיון הנצבר. זהו SUV עירוני ממוזער ואופנתי, שניצב על בסיס גלגלים של 2.42 מ' בלבד ונמתח לאורך 3.73 מ' - לא הרבה יותר מפיאט 500 - אבל באורח פלא, מצליח לדחוס את כל הסממנים האופנתיים של פלח הפנאי, כולל מרכב גבוה יחסית עם מרווח גחון של 15 ס"מ, בלי להתפשר בנושא השימושיות.

רנו טוענת כי יש לו חלל פנים מרווח דיו לארבעה נוסעים פלוס תא מטען בנפח 300 ליטר, הגדול בקטגוריה. החברה לא שחררה יותר מדי פרטים על מערכת ההנעה, למעט העובדה שהסוללה צנועה יחסית, כ-27 קילוואט-שעה. לפיכך, ניתן להסיק שמבחינת הטווח והביצועים, הרכב הסדרתי יהיה מיועד בעיקר לתנועה אורבנית, רצוי בלי יותר מדי עליות.

היתרון הוא משקל עצמי נמוך יחסית - כ-980 ק"ג בלבד - ובעיקר מחיר נגיש. מחיר היעד לאירופה הוא כ-14 אלף אירו לצרכן לפני סובסידיות, ואם וכאשר תגיע אלינו, זה אומר פחות מ-100 אלף שקל על הכביש. עם זאת, בשלב הראשון לפחות, רוב הייצור יתבצע בסין וגם מיועד לשוק הסיני הענק.

סיאט וסקודה: מכוניות המיני נוטשות את הבנזין

לקבוצת פולקסווגן אצה הדרך לחשמל את ליין הדגמים שלה כדי לעמוד בדרישות המתקרבות של האיחוד האירופי להפחית את פליטת ה-‏CO2, ואין כדאיות כלכלית להתחיל לפתח פלטפורמות חשמליות ייעודיות בכל הפלחים.

הפתרון? הסבה טוטאלית של סדרות קיימות לחשמל, ובמקרה זה מדובר באחיות סיאט MII, סקודה סיטיגו ופולקסווגן UP. מכוניות המיני העירוניות הכמעט זהות ישמרו על עיצובן החיצוני והפנימי, אבל החל מיולי 2019 ייפסק כליל ייצורן עם מנועי בעירה מקובלים והן יהפכו להיות חשמליות "נטו".

מטבע הדברים, הייעוד הוא שימוש עירוני. לפיכך, המנוע החשמלי שלהן יהיה בהספק צנוע יחסית של 83 כ"ס והן יצוידו בסוללה של 36.8 קילוואט-שעה. בהתחשב במשקלן הקל, הן יספקו עד כ-260 ק"מ בין טעינות על-פי תקן WLTP המחמיר. גם נתוני הביצועים צנועים: אפס ל-50 קמ"ש ב-3.9 שניות ומהירות מרבית מוגבלת ל-130 קמ"ש.

המכונית תציע כמה אופציות טעינה - החל מטעינה מהרשת הביתית ועד לטעינה מהירה בעמדות הטענה מסחריות שאמורה לטעון כ-80% מקיבולת הסוללה בתוך שעה. לוח המחוונים ועיצוב הפנים מקבילים לאלה של גרסאות הבנזין, למעט חיווי לטעינת הסוללה והטווח. למרות ה"חישמול", תא המטען מציע נפח מכובד לקטגוריה של כ-250 ליטר.

המחיר של חשמליות המיני אמור להיות דומה לזה של גרסאות הבנזין, וכאשר המכוניות הללו, או לפחות אחת מהן, יגיעו אלינו במחצית הראשונה של 2020, הן יצטרפו למועדון ייחודי של "חשמליות בפחות מ-100 אלף".

סמארט: עם הפנים לסין

המותג סמארט ידע הרבה תהפוכות בחייו, אבל החל מהשנה הבאה הוא ישנה את ייעודו כליל ויהפוך למותג "הממוסד" הראשון באירופה, שכל-כולו חשמלי נטו. מדובר בקריצה לשוק הסיני, אבל גם במענה לתחרות מכיוון פולקסווגן.

בניגוד לגרסה החשמלית הקיימת של הסמארט, הדור החדש יציע עיצוב ותכנון הנדסי חדש, שלא יתבסס על הפלטפורמה של רנו טווינגו, שמשותפת לסמארט הנוכחית.

המכונית החדשה, שתפותח בשיתוף עם GEELY הסינית, בעלת השליטה החדשה בחברה, תציע טווח גדול משמעותית מה-120 ק"מ של הסמארט הקיימת ותהיה זריזה יותר, במקביל לדיגיטציה מקיפה של הרכב, החל במערך הפיקוד וכלה ברמות גבוהות של שליטה מרחוק באמצעות אפליקציות. העיצוב יתבסס כנראה על גרסת הוויז'ן שהוצגה השנה והמחיר, אחרי סובסידיות, אמור להיות מקביל או זול מעט מזה של הסמארט FORTWO הנוכחית.

יונדאי איוניק חשמלית 2020: יותר מתוחכמת

הגרסה החשמלית של ה-IONIQ - זו שגרסתה ההיברידית היא המכונית הנמכרת ביותר בישראל - הייתה אחת החלוצות בגל החדש של חשמליות "נורמליות" כאשר הושקה בעולם ב-2017. אלינו היא הגיעה רק בתחילת 2019 ובכמויות קטנות מאוד, אבל נראה שהעיכוב היה לטובה.

יונדאי ניצלה את הזמן להפקת לקחים, אימצה סוללות מתקדמות יותר והשיקה גרסה חשמלית מחודשת שתגיע אלינו עם הרבה שדרוגים בסוף השנה. השדרוג המרכזי הוא קפיצה משמעותית בקיבולת הסוללה של הגרסה החשמלית - מ-28 ל-38.3 קילוואט-שעה. הסוללה מציעה גם דחיסות אנרגיה גבוהה יותר, מה שאומר שממדיה ומשקלה כמעט לא השתנו, וכל זה מתורגם לטווח בין טעינות של כ-291 ק"מ על-פי מבחני WLTP המחמירים, שהם כמעט 380 ק"מ על-פי מבחני NEDC, שבהם נבחן הטווח של המכונית היוצאת.

המנוע עצמו לא עבר שינוי מהותי בהספק, אבל הוא מצויד כעת במטען מובנה מדור חדש, שמאפשר טעינה מהירה יותר מרשת החשמל הביתי וטעינה של 80% מקיבולת הסוללה בתוך 54 דקות בעת חיבור למטען ציבורי מהיר של 100 קילוואט. פרט לכך, זכתה המכונית לכל השדרוגים שתעבור השנה סדרת האיוניק בכללותה, כולל חרטום מתוחכם יותר עם פנסי LED, תא נוסעים משופר ומערכת טלמטיקה מתוחכמת, שמקושרת לאפליקציה בטלפון ומאפשרת בין השאר התנעה/כיבוי בשלט רחוק, שליטה ותזמון מרחוק על תהליך הטעינה והעיתוי שלה, ועוד. לפחות על-פי הידוע כרגע, השיפורים לא אמורים לשנות מהותית את מחיר הרכב, שמתחיל כיום בארץ בכ-160 אלף שקל בהתאם לקיבולת הסוללה.