פייבר זינקה לשווי מיליארד דולר, והמניות של יונתן קולבר שוות 130 מיליון דולר

מניית פייבר זינקה ב-50% בשני ימי המסחר הראשונים לשווי של קרוב למיליארד דולר • המרוויח הבולט מהזינוק - יונתן קולבר, בעבר מנכ"ל כור, שהיה מהמשקיעים הראשונים בחברה

יונתן קולבר / צילום: יונתן בלום
יונתן קולבר / צילום: יונתן בלום

בכניסה לבורסת ניו יורק הוצבו השבוע מיצגים של חמישה שוורים, מעשה ידיהם של פרילנסרים שמציעים את שירותיהם במרקטפלייס שפיתחה פייבר . הם הכינו את השוורים לרגל הנפקת החברה הישראלית ובחרו בסמל שהכי מזוהה עם וול סטריט - השור, שמסמל את העליות בשוק ההון (בניגוד לדוב, שמסמן ירידות). ואכן, השור היה פעלתן ביום חמישי, ומניית פייבר   זינקה ב-90% ביום המסחר הראשון שלה. ביום השני איבדה פייבר 21% ובסופו של דבר עלתה ב-50% ביומיים - ממחיר של 21 דולר למחיר של 31.5 דולר.

בעלי המניות שהרוויחו מהזינוק היו כמובן בעלי המניות מהציבור, שרק נכנסו להשקעה בחברה וכבר ראו את שווי האחזקות שלהם מזנק. אולם אי אפשר להתעלם מכך שזינוק כל כך חד במניה מעלה שאלות לגבי התמחור שנקבע, כלומר האם היה צריך לקבוע מחיר גבוה יותר.

מי שאחראי לייעץ לחברה בנושאים האלו הם החתמים המנוסים, אך אלו כנראה כשלו בזיהוי של עוצמת הסנטימנט החיובי (או שבחברה לא אימצו את ההמלצה שלהם). לשם השוואה, אם היו מנפיקים במחיר של 26 דולר (אמצע הדרך בין מחיר ההנפקה למחיר לאחר יומיים), אז בעלי המניות הנוכחיים היו מחזיקים ב-76% מהחברה, במקום ב-73.5% - לא מאוד משמעותי, אבל עדיין כסף שהיה יכול להגיע לכיסים של המשקיעים מהשוק הפרטי.

עדיין, הקרנות והמשקיעים שהשקיעו בחברה בשוק הפרטי יכולים להיות מרוצים. בעלי המניות הגדולים בפייבר הם המייסדים קאופמן ו-וינינגר שמחזיקים ב-7.7% ו-5.7% לאחר ההנפקה (בשווי של 75 ו-56 מיליון דולר בהתאמה); קרן בסמר שמחזיקה לאחר ההנפקה ב-12.4% מהמניות (ששוויין עומד על 121 מיליון דולר); אקסל שמחזיקה ב-10% (98 מיליון דולר), סקוור פג עם 9.1% (92 מיליון דולר) וקומרה עם 5.8% (מיליון דולר). האנג'ל גיא גמזו יחזיק ב-4.3% מהמניות (4.2 מיליון דולר).

אולם מעל כולם בולט יונתן קולבר, שהשקיע בחברה לראשונה לפני תשע שנים - בשלב הסיד - ומחזיק לאחר ההנפקה בכ-13% ממניותיה, ששווות כעת כ-130 מיליון דולר. קולבר השתתף מאז בכל סבבי הגיוס.

קולבר (57) הוא ילד קנדה, בנו של סנטור לשעבר ואיש עסקים מוביל בקנדה. הוא הגיע לישראל לפני 30 שנה כנציג של איש העסקים צ'ארלס ברונפמן, שותפו של אביו בקנדה, והחליט להישאר בישראל. הוא מילא מספר תפקידים בקבוצת ברונפמן, ביניהם מנכ"ל כור בתקופה שהייתה החברה בשליטתו של ברונפמן.

קולבר העביר את כור ממיקוד בתעשיות מסורתיות למיקוד בתעשיית ההייטק, ואולם בעקבות המשבר בתחילת שנות ה-2000 סבלה החברה מהפסדים כבדים, בעיקר עקב הפסדי ECI. קולבר שימש כמנכ"ל כור עד 2006, אז נמכרה לחברת אי.די.בי, שהייתה בשליטתו של נוחי דנקנר. קולבר מכר את מניותיו לאי.די.בי תמורת 236 מיליון שקל.

כיום קולבר שותף בקרן ההשקעות הישראלית ויולה, יחד עם שלמה דברת, אבי זאבי והראל בית און. ויולה מתמחה בהשקעה בחברות תעשייה והייטק, כולל חברות מתחום הביומד. באחרונה הצטרף קולבר לחברת הקנאביס פנאקסיה (שעומדת להתמזג לתוך הרודיום הציבורית) כיו"ר החברה. פנאקסיה היא בעלת מפעל לייצור קנאביס בישראל העומד בתקני הרפורמה החדשה ובתקנים הדרושים ליצוא.

המשקיעים מתעניינים בזיקה לשוק העבודה העתידי

פייבר הוקמה ב-2010 על-ידי המנכ"ל מיכה קאופמן ושי וינינגר (שעזב ב-2014 והקים את חברת הביטוח הדיגיטלית למונייד, והיה עד לאחרונה בדירקטוריון החברה). החברה פיתחה זירת מסחר שמאפשרת לפרילנסרים להציע שירותים ביותר מ-200 קטגוריות במסגרת Gig Economy, שמכונה בעברית "כלכלת החלטורה". בין הקטגוריות יש עיצוב גרפי, שיווק ופרסום, קריינות, כתיבה, תרגום, קופירייטינג ופיתוח תוכנה. גלי ארנון, סמנכ"לית השיווק של החברה, אמרה ל"גלובס" כי המשקיעים התעניינו במודל העסקי הייחודי של החברה, שכולל רכישה של שירות כמו שרוכשים מוצר באינטרנט, וכן מהעובדה כי החברה מתאימה לשוק העבודה העתידי - שכולל יותר פרילנסרים.

מהתשקיף עולה כי החברה צומחת ביותר מ-40%. ברבעון הראשון של 2019 הסתכמו הכנסות החברה ב-24 מיליון דולר - עלייה של 42% לעומת הרבעון המקביל. בשנה שעברה צמחו הכנסות החברה ב-45% והן הסתכמו ב-75.5 מיליון דולר.

החברה לא רווחית - ב-2018 היא הפסידה 36 מיליון דולר, כמעט פי שניים לעומת ההפסד ב-2017. ברבעון הראשון של 2019 היה ה-EBITDA המתואם של פייבר שלילי, ועמד על מינוס 5.4 מיליון דולר. בשנה שעברה הוא עמד על מינוס 21 מיליון דולר (EBITDA מתואם - במקרה של פייבר, מדובר ברווח לפני הוצאות ריבית, מיסוי, פחת, הפחתות, תגמול מבוסס מניות והוצאות הקשורות לרכישות).