קריסת באליגם: הציבור מחזיק קופונים פתוחים בשווי 3.4 מיליון שקל

עוד עולה מהדיון בביהמ"ש כי החוב העיקרי של באליגם הוא לספקי תיירות - כ-6 מיליון שקל • השופט איתן אורנשטיין: "כדי שהחברה תוכל להימכר כעסק חי, יש להמשיך ולהפעיל אותה למשך 30 ימים"

"כדי שהחברה תוכל להימכר כעסק חי, יש להמשיך ולהפעיל אותה למשך 30 ימים" - כך אמר היום (א') השופט איתן אורנשטיין, נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בדיון על עתידו של אתר באליגם, שמופעל על-ידי חברת סיטי לייף סטייל. 

הדיון נערך בעקבות בקשה לכינוס נכנסים שהוגשה בשבוע שעבר נגד חברת סיטי לייף סטייל, שצברה חוב של 23 מיליון שקל, כ-10 מיליון מתוכם לקוגיטו קפיטל והיתרה לספקים, לנותרי שירותים ולאחרים.

מהדיון עולה כי מבין הספקים החוב העיקרי הוא מול ספקי תיירות - בהיקף המוערך ב-6 מיליון שקל. עוד עלה כי הציבור מחזיק בידיו שוברים בהיקף כולל של 3.4 מיליון שקל למימוש, שתמורתם לא שולמה לנותני השירותים - רובם מוצרי תיירות.

בין הספקים העיקריים שנפגעו מבאליגם: חברת קשרי תעופה, שמציינת כי החוב אליה נאמד במיליון שקל על עסקאות שמומשו ובעוד 1.5 מיליון שקל על עסקאות עתידיות; וחברת השטיח המעופף. נציגי שתי החברות השתתפו בדיון שנערך הבוקר.

השופט אורנשטיין מצפה שהספקים והנושה המובטח (חברת קוגיטו קפיטל שהגישה את הבקשה לכינוס נכסים, מ.ר.ח) יסייעו להפעלת החברה, בכך שהם יצטרכו לשאת בנזקים ולמצער בחלקם. "התמורה הצפויה עשויה להיטיב עם כל אלה ככל שהעסק ימשיך בפעילות... ככל שכך ייעשה, הדבר יאפשר לציבור הרחב אשר מחזיק בשוברים - בין אם התקבלו כבר כרטיסי טיסה או שוברים לבית מלון או בין אם רק שוברים של החברה - לממש את השוברים".

אורנשטיין התייחס לעובדה שרבים מהשוברים מיועדים למימוש בחופשת הקיץ הקרובה. "מצופה שהספקים, הנושה המובטח, נותני השירותים ואחרים יתגייסו באופן שהציבור יוכל לנצל את השוברים", אמר.

עוד התייחס השופט לכך שהמשך הפעלת החברה תאפשר את המשך העסקת העובדים (שמספרם 20), "וגם בכך יש טעם להיעתר לבקשה".

ב-30 הימים הקרובים עו"ד אהוד גינדס ורו"ח שלמה פילבה, שמונו לכונסי נכסים, יפעילו את החברה, ינהלו את המשא-ומתן מול הספקים ויתנהלו מול העובדים, שחלקם גם עלולים לאבד את מקום עבודתם, "בהתאם לצרכים".

כאמור, הציבור מחזיק ביד שוברים לקבלת מוצרים או שירותים בשווי של 3.4 מיליון שקל - תמורתם לא שולמה לנותני השירותים. השופט אורנשטיין ציין כי לא ניתן להכריע כעת האם חובת הספקים לתת את השירותים או לא, היות שיש לבדוק את המקרים באופן פרטני, אולם הוא שואף לכך שבמסגרת שיתוף-פעולה של כל הגורמים יחד ניתן יהיה למזער את הנזק לצרכנים.

עו"ד אהוד גינדס נדרש לספק תשובה כיצד הגיע החברה לחובות של 23 מיליון שקל. לדבריו, "לחברה יש אתר סחר, והיא נמצאת בעולם של שחקנים כמו עזריאלי קום, גרופון, וואלה שופס, ואלה שחקנים שנמצאים בידיים יציבות וחזקות. החברה הייתה במבנה של סטארט-אפ מבחינת הבעלות שלה. היא הוקמה לפני 9 שנים. מחזור העסקאות של כלל העסקאות שלה בממוצע הוא כ-50 מיליון שקל לשנה. אם היא מקבלת שוטף + 60, זה כבר 7-8 מליון שקל אשראי ספקים (נותני השירותים) ועוד החזר שנצבר".

לשאלה איך החברה מפסידה, השיב עו"ד גינדס: "יש תקופה ראשונית שהם לא הרוויחו כסף וצברו חוב".

לשאלה על דפוס הקנייה של הצרכנים, השיב עו"ד גינדס כי הלקוח רוכש שובר מבאליגם ומשלם לה. השובר מפנה אותו למימוש העסקה מול הספק, למשל אשת טורס או קשרי תעופה. באליגם גובה את התשלום ומעבירה אותו לספק בניכוי העמלה שלה, בהתאם לתנאי האשראי שנקבעו ביניהם, שהם "יותר טובים מתנאי האשראי שהיא מקבלת מהלקוח".

רו"ח שלמה פיליבה הסביר כי החברה מפסידה כ-2 מיליון שקל בשנה, וכי היא מתנהלת במצב שבו ההוצאות התפעוליות גבוהות יותר מהרווח. הוצאות התפעול החודשיות שלה נאמדות ב-550 אלף שקל. לדבריו, "הרווחיות הגולמית של החברה היא 10% מהסליקה.

עוד הוא ציין כי יש לחברה הוצאות גבוהות, לרבות שכר לכ-20 עובדים והוצאות תפעול מול הסוחרים. "זו חברה שבזמנו הוקמה יחד עם גרופון העולמית, בעוד שגרופון העולמית הזרימה לגרופון שהייתה פה. החברה הזו הזרימה מהוון שלה סכומים מסוימים (המוערכים במיליון שקל), וכשזה נגמר, התחיל אשראי הספקים לממן את זה; וכשזה נגמר, התחילו הלוואות לממן את זה. החברה כאמור מפסידה 2 מיליון שקל בשנה, ולכן במשך 9 שנים היא הגיע לסכום החוב הנטען (23 מיליון שקל)".

הנתיב שאליו הציע עו"ד גינדס להוביל את החברה הוא למכירה שצריכה להיעשות בהקדם האפשרי, היות שערך הנכס פוחת, והמוניטין שלו נפגע.

בקופת החברה יש 950 אלף שקל המשועבדים. עוד אמר עו"ד גינדס כי "60% מהפניות לשירות לקוחות כיום זה בעניין למה לא הצלחתי לבצע את ההזמנה, ולא למה לא קיבלתי את החולצה במידה הנכונה". עיקר הפניות הן של חבילות תיירות.

לדבריו, "אנשים התכוונו לנסוע לחו"ל השבוע או בשבוע הבא. מדובר בסכומים גדולים, חלקם לא יכולים לעשות עסקה חלופית, וזה פוגע בהם בצורה משמעותית. אם יש ספקים בהיקף של 11 מיליון שקל, מתוכם 6.5 מיליון שקל זה סיטונאי תיירות, ובערך חצי מזה - בגין טיסות או חבילות שטרם הגיע מועדן, וכאן נוצרת בעיה לשני הצדדים. מצד אחד, ספק התיירות מבין שהוא לא יקבל את כספ, והלקוח שכועס מאוד שהוא לא יכול לממש".

עוד הוא ציין כי בחלק מהמקרים, דוגמת טיסות המיועדות לשבוע הבא, הכרטיסים כבר כורטסו. לטיסות לחודש אוגוסט - הכרטיסים לא כורטסו.

הפתרון שמציע עו"ד גינדס כולל ספיגה של החוב גם מצד סוכני הנסיעות. "אם הלקוח לא ביטל את הטיסה, הספק מבקש ממני 50% וסופג חלק. הלקוח נוסע, וכתוצאה מכך שנינו סופגים פחות פגיעה במוניטין, וכל אחד קונה את הסיכון מול הלקוח. כשאנחנו מדברים על 3.5 מיליון, זה בערך 500-600 כרטיסי טיסה. 400 משפחות, שעם חלקן הגיעו להסדר, וחלקן צובאות על שירות הלקוחות שלהם ושלנו". לדבריו, הם מצויים במשאים-ומתנים מול הספקים - מתוכם 10 ספקים הם ספקים גדולים.

עו"ד ליזה חדש, שייצגה בדיון את חברת קשרי תעופה שפועלת מזה שנים מול באליגם, ציינה כי לחברה יש חוב כלפי קשרי תעופה בהיקף של מיליון שקל עבור הזמנות שמומשו וחוב של מיליון וחצי שקל עבור הזמנות קדימה, "שלא קיבלנו שקל".

לטענתה, באליגם נהנתה מאשראי ספקים, "שהוא רחוק משמעותית מיום קבלת התשלום בגין אותו מוצר שהם מכרו. הם קיבלו את הכסף מהלקוח או בתשלומים, ולספק הם שילמו חודשים ארוכים רק אחרי שניתן השירות".

עוד היא טוענת כי לקשרי תעופה הוצג מצג לפיו באליגם פועלת ברווחיות ולא בגירעון מתמשך מיום הקמתה לפני 9 שנים. היא חידדה כי ההתקשרות מול הלקוח הייתה של באליגם, לרבות המצאת חשבוניות או החזרת כספים או כל התחשבנות אחרת. "יתרה מכך", לדבריה, "כאשר נמכר השובר ללקוח, והלקוח לא מימש את השובר מסיבה כזו או אחרת, היחידה שנהנתה מאותם כספים זו באליגם, ולא קשרי תעופה".

באשר למתווה שהציעו כונסי הנכסים, לפי הספקים יחלקו את החוב, טוענת עו"ד חדש כי זהו מתווה שאין בו טיפה של הגינות. לדבריה, "הם מדברים על הפעלה גירעונית על סך 3.4 מיליון שקל בגין הזמנות פתוחות אל מול 3 מיליון שצפויים להיכנס - מדובר ב-89%. מדוע הם מציעים 50%? הנזק הוא נזק עצום לקשרי תעופה ולשאר הספקים. אנו עומדים על שיעור של כמעט 50% מההזמנות העתידיות".

כאמור, עו"ד חדש שללה הסכמה של המתווה והזכירה כי קשרי תעופה היא חברה ציבורית. "לצפות שחברה כזו תישא בנזק עתידי של 1.5 מיליון שקל? זה לא הגיוני", אמרה.

עוד היא טוענת כי מיום שניתנה הסכמה של החברה לכינוס, והוגש מכתב לצורך אכיפת שיעבודים ב-11 ביוני, החברה המשיכה לבצע הזמנות ולהעביר לקשרי תעופה הזמנות בסכומים ניכרים.

בתגובה לדבריה אמרה עו"ד שמרת מילמן, שייצגה את באליגם בדיון, כי מ-13 ביוני, המועד שבו נשלח המכתב לנושה המובטח, האתר אינו פעיל.

עו"ד משה כהן, שייצג בדיון את חברת השטיח המעופף, התייחס לחלק של חברות האשראי בתסבוכת הזו. "דומני שהפתרון מצוי בחברות האשראי. אם ייאכף עליהן ביטול העסקאות, הלקוחות הסופיים יוכלו ליהנות", אמר. 

בנוסף השתתפה בדיון הדס סרנס, שהוריה הם צרכנים שנפגעו מבאליגם. הוריה אמורים לנסוע מחר, והם רכשו שובר ממבאליגם למימוש באשת טורס. היא הלינה על כך שרק באותיות הקטנות בהסכם צוין כי העסקה לא תכובד במקרה שלא יועבר תשלום לספקית (כלומר לאשת טורס). בשורה תחתונה נאמר לה כי כדי לממש את העסקה, הוריה יצטרכו לשלם שוב.