העליון: אור ירוק לתוכנית אפולוניה לבניית 2,687 יח"ד בהרצליה

ביהמ"ש העליון ביטל ברוב דעות את החלטת ביהמ"ש לעניינים מינהליים, שהורה על ביטול החלטת הותמ"ל להפקיד ולאשר את התוכנית ועל החזרתהּ לדיון בפני הותמ"ל, על-מנת שזו תבחן מחדש אם להפקידהּ לאחר שתקבל לידיה סקר סיכונים מלא

הדמיית הבנייה המתוכננת באזור אפולוניה / הדמיה: רשות מקרקעי ישראל
הדמיית הבנייה המתוכננת באזור אפולוניה / הדמיה: רשות מקרקעי ישראל

תוכנית אפולוניה, לבניית 2,687 יחידות דיור באפולוניה שבמערב הרצליה, לצד מבני ציבור ובתי מלון - קיבלה אור ירוק מבית המשפט העליון.

בית המשפט העליון ביטל, ברוב דעות, את החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב, שהורה על ביטול החלטת הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים (הותמ"ל) להפקיד ולאשר את התוכנית ועל החזרתהּ לדיון בפני הותמ"ל, על-מנת שזו תבחן מחדש אם להפקידהּ לאחר שתקבל לידיה סקר סיכונים מלא.

העליון קבע כי הותמ"ל לא צריך לדון בתוכנית מחדש. השופטים יוסף אלרון ויעל וילנר - בדעת רוב נגד דעתו החולקת של השופט יצחק עמית - קבעו כי יש לקבל את ערעור המדינה ולהותיר את החלטת הותמ"ל לאשר את התוכנית על כנה.

במוקד המחלוקת בין הצדדים ניצבת תמ"ל 1004/א, המכונה תוכנית אפולוניה, המתייחסת למתחם הממוקם צפונית לשכונת נוף ים בהרצליה, דרומית לשטחי רשפון וגעש, בין כביש 2 במזרח לחוף הים התיכון במערב. התוכנית מבוססת על תוכנית ישנה יותר, שקודמה בראשית הדרך על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה ובהמשך על-ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל-אביב. אלא שהליכי התכנון לא הושלמו, ובספטמבר 2014 הוכרז המתחם כמתחם המועדף לדיור על-פי סעיף 3 לחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור.

אחד הקשיים המרכזיים בתוכנית הוא העובדה שחלק מהקרקעות ומי התהום המצויים במתחם מזוהמים כתוצאה מפעילות של מפעל תע"ש שפעל במתחם בעבר. בדצמבר 2014, כשלושה חודשים לאחר ההכרזה על המתחם כמתחם מועדף, התקיימה ישיבת "שולחן עגול" בהשתתפות שורה של גורמים, וכעבור חודש התקיים דיון שני בנושא, לאחר שהופצו בקרב חברי הותמ"ל חווֹת-דעת של מתכננת הוועדה והיועצים המקצועיים.

בתום הישיבה הוחלט לאמץ את התוכנית ולהפקידהּ, בכפוף למספר תיקונים. בין היתר נקבע כי יש לקבוע מהן הקרקעות החשודות כמזוהמות, וכי מתן היתרי בנייה בקרקעות אלה יותנה בעריכת סקר קרקע וסקר סיכונים ובהצגת תוכנית לטיפול במי התהום. עוד נקבע כי יוקם צוות מלווה שיקבע את סל הפתרונות בכל הקשור לשלביוּת הפיתוח והתשתיות; וכי יש לערוך תכנון מפורט בנוגע לפתרון התחבורתי המוצע בדמות מחלף בכביש 2.

בנובמבר 2015 פורסמה התוכנית להפקדה, ובהמשך לכך הוגשו עשרות התנגדויות על-ידי שורה ארוכה של גורמים, בכללם רשויות ממשלה, רשויות שלטון מקומי, שומרי הטבע והסביבה, בעלי חלקות שביקשו להזיז את הקו הכחול של התוכנית, מתנגדי הקמת המחלף על כביש 2 ו"שכנים" של המתחם. בין היתר נטען כי התוכנית יוצרת כשלים תחבורתיים ובעיות ניקוז; אינה מתמודדת עם זיהום הקרקע; לא כוללת פתרון לאספקת מים לשכונה החדשה; פוגעת בערכי טבע; נעדרת תשתית עובדתית; ואינה מתאימה לתכנון במסגרת הותמ"ל.

חוקר שמונה לצורך שמיעת ההתנגדויות דחה את מרבית טענות המתנגדים, בכללן הטענה כי חסר סקר סיכונים ותוכנית לטיפול בזיהום הקרקע, כי התוכנית אינה מתאימה לתכנון בותמ"ל, וכי סמכויות הועברו לצוות המלווה שלא כדין. מנגד, חלק מטענות המתנגדים אומצו על-ידי החוקר, בין היתר בנוגע להקמת המחלף. כן הומלץ כי מתן היתר בנייה יותנה באישור האגף לקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה.

התנגדותה של רשות המים התקבלה גם כן, והומלץ כי תנאי למתן היתר בנייה או חפירה בקרקע יהא ביצוע סקר איתור מוקדי זיהום במי התהום וקבלת אישור רשות המים על השלמת החקירה והערכת היקף הזיהום, לצד הכנה, ביצוע והפעלה של תוכנית לטיפול במי התהום ובגזים העולים מהם בהתאם לצורך. עוד המליץ החוקר כי הקרקע המזוהמת לא תשונע בתחומיה הבנויים של העיר הרצליה.

בדיון נוסף שנערך ב-2016 בוועדת משנה של הותמ"ל הוחלט לאשר את התוכנית תוך אימוץ חלק מהמלצות החוקר. ההמלצה לאמץ את עמדתה האמורה של רשות המים, נדחתה. עם זאת, נקבע כי תנאי למתן היתר בנייה או חפירה יהא אישור סקר סיכונים על-ידי המשרד להגנת הסביבה; כי שטח שלגביו יימצא, על-פי סקר הסיכונים, שיש צורך בטיפול בקרקע, יידרש אישור המשרד להגנת הסביבה בהתייעצות עם רשות המים כי אין בזיהום סכנה לשימוש המוצע בהיתר; וכי מקום בו מתוכננות חפירה ובניית מרתפים, יידרש איטום נגד חדירת גזי קרקע במידת הצורך, אלא אם יתקבל אישור המשרד להגנת הסביבה כי אין צורך בכך.

בסופו של דבר הותמ"ל אישרה את המלצות ועדת המשנה להתנגדויות בכפוף לאי-אלו שינויים, והתוכנית המאושרת פורסמה.

על החלטה זו של הותמ"ל הוגשו ארבע עתירות לבית משפט לעניינים מינהליים, על-ידי תושבי שכונות סמוכות ועמותת אדם טבע ודין; בעליהן של חלקות מקרקעין הנמצאות בתחומי התוכנית, שייעודן שונה ל"דרך" לצורך הקמת המחלף; הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה ועיריית הרצליה. הדיון בארבע העתירות אוחד. 

בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל את הערעורים וקבע כי אישור תוכנית אפולוניה יבוטל, וכי התוכנית תשוב לשולחן הוועדה. על החלטה הוגשו הערעורים לבית המשפט העליון, שאישר כאמור את התוכנית.

ראש עיריית הרצליה, משה פדלון, קיבל בצער את החלטת העליון בעניין אפולוניה. לדבריו, "מדובר בהחלטה שמכחידה במודע שטח טבע פראי, המהווה בית גידול לעשרות זנים של בעלי חיים וצמחים שנמצאים בסכנת הכחדה. לעיריית הרצליה יש תוכנית להפוך את המקום לפארק אקולוגי-ארכיאולוגי, שיהווה אטרקציית תיירות בינלאומית".

פדלון הוסיף: "עוד לא נאמרה המילה האחרונה במאבק. אנחנו נפנה לממשלת ישראל ולשר האוצר משה כחלון, שתמך במאבקינו, להתערב מיד בנושא כל עוד לא מאוחר מדי". 

עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של אדם טבע ודין, שייצג את הארגון בהליך המשפטי: "למרבה הצער, פסיקתו זו של בית המשפט העליון מהווה הכשר לתכנון גרוע ושרירותי שמתעלם מתשתית מידע הכרחית; אך מעבר לכך, היא גם יוצרת סיכון של ממש לבריאות הציבור. יש לקוות שבדיון הנוסף הפסיקה תתהפך".