הרשעות ראשונות בפרשת קליניקה און: נציגי הבעלים ברומניה הודו באשמה

הרשעות ראשונות בפרשת רשת המרפאות "קליניקה און": מירון נאמן ומשה רחמות, ששימשו כנציגי הבעלים של רשת "קליניקה און" ברומניה ובמזרח אירופה, הורשעו על-פי הודאתם, במסגרת הסדרי טיעון, כי סייעו לבעלי הרשת להעביר לתוך ישראל, כל אחד לפי חלקו, 37.5 מיליון שקל במזומנים. בהתאם להודאתם, הם ביצעו את העברת הכספים לפי בקשתם של בעלי הרשת - בוריס ויסמן ז"ל ובנו אבישר ויסמן - ובלי למסור על כך דיווח כנדרש לרשויות.

על-פי כתב האישום, שעל בסיסו הורשעו השניים, נאמן העביר לפחות 29.5 מיליון שקל למספר גורמים כדי שיעבירו אותם לישראל, על אף שידע כי הכספים יגיעו לישראל ללא דיווח כמתחייב בחוק.

רחמות, המתגורר בחו"ל, העמיד לבעלי הרשת רווחים במזומנים על סך של כ-8 מיליון שקל, באמצעות שתי דרכים מרכזיות. רחמות הודה כי פיצל את הכספים שהתקבלו כהכנסות במרפאות לסכומים נמוכים מסך הדיווח הנדרש ביציאה מרומניה; ובכך גם מנע מהרשויות בישראל לקבל מידע על הסכומים שהועברו לארץ. בנוסף הודה רחמות כי נטל חלק במנגנון במסגרתו הועמדו כספים בישראל לטובת בעלי הרשת בשיטת "back to back", באופן הבא: קבוצות מאורגנות של ישראלים, שיצאו להמר ברומניה, העבירו מראש את "כספי ההימורים" לבעלי הרשת וקיבלו סכום זהה ברומניה, שמקורו בהכנסות רשת המרפאות.

בנוסף דאגו בוריס ואבישר ויסמן להעביר לישראל מזומנים על סך של 1.7 מיליון שקל.

לפי האישום, שבפרטיו הודה רחמות, את הפעולות הללו הוא עשה, כשהוא יודע כי העמדת הרווחים והעברת הכסף בדרכים אלה ימנעו דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון בישראל, כמתחייב.

בהתאם להודאתם, הורשעו נאמן ורחמות בעבירה של "ביצוע פעולה ברכוש למטרה שלא יהיה דיווח", לפי חוק איסור הלבנת הון. באותה תקופה שבה בוצעו העבירות, חייב החוק כל אדם שנכנס לישראל, המחזיק בכספים מזומנים בסכום של יותר מ-80 אלף שקל, לדווח על כך לרשויות. זאת, בעוד החוק ברומניה הגביל את הסכום במזומנים שאדם יכול להעביר החוצה מהמדינה, ל-10,000 דולר בלבד.

 הסכומים והעונשים

העונש על אי-דיווח: עבודות שירות

לפי ההסכמות שאליהן הגיעה הפרקליטות עם הנאשמים, בתום הליך גישור שניהל שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בני שגיא - על נאמן ייגזרו תשעה חודשי עבודות שירות, ויישמע טיעון פתוח לגבי גובה הקנס שיידרש לשלם; ורחמות יישלח לשישה חודשי עבודות שירות וישלם קנס בסך 50 אלף שקל, וכן יחולט לו רכוש בסך 350 אלף שקל.

הבשורה המשמחת מבחינתם של רחמות ונאמן, בעקבות הסדרי הטיעון האלה, היא שהפרקליטות הסכימה למחוק את האישום שייחס לשניים סיוע לבעלי הרשת להעלים מס, והסתפקה בהרשעתם בעבירת אי הדיווח על-פי החוק לאיסור הלבנת הון; עבירה שהיא פחותה בחומרתה לעומת עבירות המס החמורות שיוחסו להם בכתב האישום המקורי.

גם הפרקליטות, מנגד, יכולה לזקוף לעצמה שני הישגים מרכזיים בעקבות הסדרי טיעון. נוסף לכך שהודאתם של השניים מחזקת את האישום נגד בוריס ואבישר ויסמן, ביחס לאישום שלפיו הם נהגו להכניס לישראל כספים במזומנים בלי לדווח על כך מתוך כוונה להסתיר את הכנסותיהם - כעת יכולים אנשי הפרקליטות להתמקד במאבק המשפטי המרכזי שניצב לפתחם: הסדרי הטיעון נוגעים לעניינם של שני נאשמים הנחשבים לזוטרים יחסית, בפרשה המוגדרת כאחת מהפרשות החמורות ביותר בתחום עבירות המס בישראל.

במסגרת הפרשה הואשמו בוריס ויסמן - בעלי הרשת שהלך לעולמו בתחילת השנה - ובנו אבישר ויסמן, בביצוע עבירות מס והלבנת הון בסכום-עתק של 750 מיליון שקל. שלב ההוכחות במשפט - שנסוב בעיקר סביב עניינו של מי שמוגדר לאחר פטירת אביו כנאשם המרכזי בפרשה, אבישר ויסמן - צפוי להמשיך ולהתנהל כמתוכנן.

 כך הוכנסו עשרות מיליוני שקלים ללא דיווח

הסתרת ההעברות

על-פי האישום המתוקן שבו הודו רחמות ונאמן, האב ובנו (הויסמנים) עשו שימוש רב במזומנים בעסקיהם, דבר אשר הקל את העלמת ההכנסות והלבנת הכספים לכאורה. באישום נטען כי בכל אחת משנות המס מ-2007 עד שנת 2014 קיבלו בוריס ואבישר ויסמן במזומנים חלק מהכנסות המרפאות, כשהכספים הועברו אליהם באמצעות עובדים של רשת המרפאות ואנשים אחרים, ובהם גם נאמן ורחמות.

עוד נטען באישום המתוקן כי בוריס ז"ל ואבישר היו אלה שיזמו והנהיגו את השיטה - וכן את אופן ההעברה - שלפיה חלק מהכנסות הרשת יועברו אליהם במזומנים. לאחר קבלת הכספים במזומנים ברומניה דאג נאמן לגורם שיעביר את הכספים לישראל ודיווח לויסמנים מה הסכומים שהועברו. באישום נכתב כי בשנים אלה העביר להם נאמן לפחות כ-29.5 מיליון שקל.

בין השנים 2011-2013 שימש רחמות כאחראי על העברות הכספים מרומניה, והוא העביר לויסמנים בשנים אלה לא פחות מ-8 מיליון שקל.

עוד על-פי האישום, בחלק מן המקרים העבירו נאמן ורחמות את כספי המזומנים באמצעות אריק ישראלי, שכעת נותר הנאשם היחיד בפרשה לצד אבישר ויסמן. בכתב האישום נטען כי ישראלי היה מעורב בארגון הימורים בקזינו ברומניה בו שימש כמנהל באותן שנים, ודאג לכך שישראלים שביקשו להמר בקזינו, יעבירו את הכספים שבהם ביקשו להמר לבוריס ולאבישר בישראל; ומנגד, הועמדו לרשותם ברומניה כספים או אשראי בסכום זהה, לצורך ביצוע ההימורים. תמורת העמדת הכספים או האשראי למהמרים, קיבל ישראלי מנציגי הבעלים ברומניה כספים בסכום זהה שמקורם ברווחי הקליניקות ברומניה.

עורכי הדין דרור מתתיהו, עומר אבירם ודנה שול, המייצגים את משה רחמות, מסרו בתגובה: "הסדר הטיעון בין הצדדים הושג רק לאחר שפרקליטות המדינה נאותה למחוק מכתב האישום המקורי את האישום המרכזי, אשר עסק בעבירות מס, ולהותיר בו אישום אחד בלבד, העוסק בדיווח על כספים לגיטימיים וכשרים לחלוטין שנכנסו לישראל. מדובר בהסדר טיעון מאוזן וראוי, אשר הולם את כלל נסיבות המקרה".

נגזרת של פרשת UBS שווייץ: עשרות ישראלים חשודים בהעלמות מס באמצעות החזקת חשבונות סודיים בשווייץ

פרשת "קליניקה און" היא כנראה הפרשה הגדולה ביותר שנולדה בעקבות פרשת UBS שווייץ, שבמסגרתה נעצרו ונחקרו עשרות ישראלים, חלקם אנשי עסקים בכירים, החשודים בהעלמות מס באמצעות החזקת חשבונות סודיים בבנק השווייצרי.

העצור הראשון בפרשה היה רוני אליאס, יועץ השקעות בבנק UBS השווייצרי, שנעצר בסיומה של פגישה עם לקוחות שנערכה במלון פאר בתל-אביב. הפגישה התנהלה תחת עינם הפקוחה והסמויה של חוקרי רשות המסים. אליאס נהג לגייס בישראל לקוחות עבור הבנק השווייצרי, באופן דיסקרטי וללא תיעוד. בחיפושים שנערכו בחדר המלון של אליאס נמצאו רשימות של מאות ישראלים המחזיקים בחשבונות בנק בלתי מדווחים בשווייץ, שהוא היה אחראי ישירות על הטיפול בהם.

שניים מהחשודים הנוספים בפרשה, שנעצרו בבית המלון עם אליאס, היו בוריס ויסמן ובנו אבישר, שניהלו את רשת מרפאות "קליניקה און" בארץ. הודות לרשימות שתפסה רשות המסים, הוגש נגד השניים ביוני 2016 כתב אישום המייחס להם העלמת הכנסות בהיקף של 750 מיליון שקל. זאת, בין היתר, באמצעות חברות-קש בפנמה ובאיי הבתולה, אנשי קשר להעברת כספים במזומנים ומלביני כספים בבתי קזינו ברומניה.

לפי כתב האישום, בשנות ה-90 הקים וניהל בוריס ויסמן את רשת מרפאות "קליניקה און" בישראל. בהמשך הצטרף אליו לניהול הרשת בנו אבישר. בתחילת שנות האלפיים פתחו הויסמנים חברה באיים האנטילים בהולנד והרחיבו את פעילות הרשת לארצות שונות במזרח אירופה. עם השנים הרשת התרחבה עד להפעלת 60 מרפאות בחו"ל, כאשר ההחזקה במרפאות נעשתה באמצעות החברה תושבת האיים האנטילים ההולנדיים (האנטילים ההולנדיים הם שישה איים, שהם חלק מהאנטילים הקטנים שבים הקריבי, והם מחוז אוטונומי של ממלכת ארצות השפלה).

לפי האישום, המרפאות ברשת התאגדו באמצעות חברות מקומיות במדינות הפעילות השונות, שהוחזקו בעקיפין או במישרין על-ידי בוריס ויסמן; ויסמן האב פתח חברה גם בישראל, שממנה רוכזה פעילות המרפאות בחו"ל.

בהתאם לדיני המס, החל משנת 2003 היו בוריס ואבישר ויסמן מחויבים לדווח על הכנסתם בכל מקום בעולם. אולם לפי האישום, האב ובנו הסתירו את העובדה שהם שולטים בחברה תושבת חוץ, ובאמצעותה ברשת המרפאות, ומסרו דיווחים כוזבים לפקיד השומה בישראל.

לטענת הפרקליטות, בנוס, הקימו בוריס ואבישר ויסמן מספר חברות-קש, תושבות איי הבתולה ופנמה, שהחזיקו בחשבונות בבנק UBS בשווייץ, והכנסות המרפאות הועברו לחשבונות אלה. עוד לפי כתב האישום, וכפי שעולה גם מהסדרי הטיעון עם נאמן ורחמות, הויסמנים קיבלו לידיהם חלק מרווחי המרפאות במזומנים בישראל.

מירון נאמן יוצג בהליך באמצעות עו"ד ירון קוסטליץ; משה רחמות יוצג על-ידי עו"ד דרור מתתיהו; את המדינה מייצגים עורכי הדין ירון גולומב, אלעד פנחס ונגה בליקשטיין-שחורי מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). 

*** חזקת החפות: אבישר ויסמן ואריק ישראלי לא הורשעו בכל עבירה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. בשלב זה של ההליך נשמעים עדי התביעה, טרם נשמעה הגנתם של הנאשמים, ולא ידוע כיצד ההליכים הפליליים יסתיימו. יש לזכור כי נאשמים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.