רוזן נגד מח"ש: מנעה משוטרת את הזכות לערער על סגירת התלונה שהגישה נגד מפקדה

קצינה זוטרה התלוננה במח"ש נגד מפקדה בטענה כי הורה לה לכתוב עבורו שתי עבודות אקדמיות על חשבון זמן עבודתה • במח"ש פתחו בחקירה וסגרו את התיק, אך ההודעה על כך נשלחה לכתובת לא נכונה ולא הגיעה למתלוננת, שהחמיצה את המועד להגשת ערר על סגירת תיק החקירה • מה קבע נציב התלונות דוד רוזן?

השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות / צילום: איל יצהר
השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות / צילום: איל יצהר

בזמן שבמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) עסוקים בחקירת נסיבות מותו של הנער סלומון טקה בעקבות ירי שביצע לעברו שוטר, מפרסם השופט בדימוס דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, החלטה בעניינה של מח"ש, ולא חוסך בביקורת קשה על התנהלותה.

בהחלטה שפרסם הבוקר (א') מותח רוזן ביקורת נוקבת על מח"ש, לאחר שמבדיקת תלונה שהגיעה לשולחנו עלה כי מח"ש הפקיעה מקצינה זוטרה את הזכות להגיש ערר על  סגירת תיק  החקירה שנפתח כתוצאה מתלונה שהגישה נגד קצין בכיר בדרגת סגן ניצב, בטענה כי עבר עבירות פליליות.

תחילתו של המקרה שהובא לפתחו של רוזן, בתלונה שהגישה למח"ש קצינה בדרגת רב-פקד נגד קצין בדרגת סגן ניצב. בתלונתה טענה הקצינה הזוטרה כי הקצין הבכיר הורה לה לכתוב עבורו עבודות סיכום של קורס פו"מ על חשבון ימי עבודה. שנה לאחר מכן, טענה הקצינה בתלונתה, הורה לה הקצין הבכיר גם לכתוב עבורו עבודת סמינר בה היה מחויב במסגרת לימודיו לקבלת תואר שני בחוג למשפטים באוניברסיטה. עבודה זו, כמו קודמתה, נכתבה על-ידה על חשבון ימי עבודה.

בכך, טענה הקצינה בתלונתה, קיבל הקצין הבכיר תעודת בוגר פו"מ ותואר אקדמי במרמה, באופן המעלה חשד כי ניצל את מעמדו את תפקידו לביצוע עבירות פליליות.

בעקבות הגשת התלונה פתחה מח"ש בחקירה, אך זו הסתיימה בהחלטה לסגור את התיק בעילת "היעדר התאמה לדין פלילי". עם זאת, מח"ש הורתה להעביר את התיק להמשך טיפול במחלקת המשמעת של משטרת ישראל.

שינוי עילת הסגירה ל"היעדר אשמה" וגניזת התלונה המשמעתית

בהמשך הגיש הקצין הבכיר ערר על-מנת להביא לשינוי עילת סגירת התיק נגדו. עררו התקבל, והתיק נסגר על-ידי מח"ש בעילה של "היעדר אשמה". במצב דברים זה החליט הגורם המוסמך במחלקת המשמעת להורות גם על סגירת התיק המשמעתי נגד הקצין הבכיר, בעילה של היעדר אשמה במישור המשמעתי.

בתלונה שהגישה לרוזן בעקבות התנהלות מח"ש, טענה הקצינה הזוטרה, באמצעות עו"ד פיני פישלר, כי לא קיבלה הודעה בכתב אודות גניזת התיק נגד הקצין הבכיר וכן לא קיבלה הודעה על החלטת מח"ש בבקשת הקצין הבכיר לשינוי עילת הסגירה נגדו, הואיל והודעות אלה נשלחו לקצינה לכתובת שאינה עדכנית.

לטענת הקצינה הזוטרה, היה על מח"ש לעדכן אותה בדבר שתי החלטותיה האמורות, על-מנת שתוכל לשקול האם לנקוט את האמצעים העומדים לרשותה לתקיפת ההחלטה האמורה, ובכלל זאת הגשת ערר על שינוי סיבת הסגירה.

רוזן ביקש את התייחסותה של מח"ש לתלונה שהגישה הקצינה הזוטרה, שמצידה טענה כי לא מוטלת חובה על-פי חוק לשלוח הודעת סגירה של תיק חקירה בדואר רשום; וכי לא קיימת חובה חוקית להודיע למתלונן על בקשה לשינוי עילת סגירה נגד הנילון; וכי בכל מקרה המחוקק לא העניק למתלונן זכות ערר על החלטה לשנות את עילת הסגירה.

אלא שרוזן דחה מכל וכל את טענותיה של מח"ש וקבע כי התלונה שהוגשה בגין התנהלותה היא מוצדקת. בהחלטתו ציין רוזן כי החוק מחייב את מח"ש לשלוח את הודעת סגירת התיק בדואר רשום. ואולם מח"ש שלחה את הודעת הסגירה, שלא בדואר רשום, לכתובתה של הקצינה שהייתה ברשותה. "לו מח"ש הייתה נוהגת על-פי חוק ושולחת ההודעה בכתב באמצעות דואר רשום, ניתן להניח כי המכתב היה מוחזר למשרדי מח"ש, וכתובתה הנכונה של הקצינה, כפי שרשומה במשרד הפנים, הייתה נגלית למח"ש", ציין רוזן, שקבע כי התנהלותה של מח"ש מנעה למעשה מהקצינה את זכות ערר הנתונה לה על-פי החוק.

רוזן דחה את טענות מח"ש גם בנוגע ליידוע הקצינה הזוטרה על שינוי עילת סגירת התיק. בהחלטתו קבע רוזן כי היה על מח"ש להודיע לקצינה על שינוי עילת הסגירה נגד הקצין הבכיר ולאפשר לה לממש זכותה להגשת ערר: "נכון היה להודיע על שינוי עילת הסגירה לקצינה בהודעה בכתב שתישלח בדואר רשום, על-מנת שתוכל לשקול צעדיה בהתאם", ציין רוזן, והוסיף: "סגירת התיק והעברתו לבחינת מחלקת המשמעת, אינה דומה, כל עיקר, לסגירת התיק בעילה של 'היעדר אשמה'. טיפול על-ידי מחלקת משמעת בעניינו של קצין בכיר - שעל פני הדברים ולפי התלונה סרח בעת מילוי תפקידו משניצל מעמדו כלפי פקודתו למעשה מרמה חמור - אינו דומה בשום פנים ואופן לסגירת התיק בלא כלום".

בהחלטתו הוסיף רוזן כי ברור שגם במח"ש היו מודעים לחובתם זו שהופרה, כפי שניתן ללמוד, למשל, מהמכתב שנשלח לקצינה, בו הודיעו לה על שינוי עילת הסגירה. במכתב זה מח"ש הודיעה לקצינה כי עילת הסגירה של הקצין הבכיר שונתה, וכי היא רשאית לערור על החלטה זו בפני היועץ המשפטי לממשלה, תוך 30 יום ממועד קבלת ההודעה. אלא שכאמור, ההודעה של מח"ש, שבה צוין שינוי עילת הסגירה והודע לקצינה על זכות הערר הנתונה לה, נשלחה שלא בדואר רשום ולכתובת שגויה.

רוזן למנהלת מח"ש: מנעו הישנות המקרה בעתיק

בעקבות התלונה על התנהלות מח"ש והבדיקה שערך רוזן, העביר רוזן מספר המלצות לפרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן. רוזן המליץ לפרקליט המדינה לציין בהנחיות פרקליט המדינה הנוגעות לאופן סגירת תיקים, כי הודעה בכתב למתלונן, כמו גם לחשוד, יש לשלוח בדואר רשום; וכן המליץ לפרקליט המדינה לשקול תיקון הנחיות פרקליט המדינה, כך שבנסיבות שיוגדרו בהנחיות תישלח הודעה על-ידי הגורם המוסמך על שינוי עילת הסגירה למתלונן, כמו גם לחשוד.

בנוסף, רוזן פנה למנהלת מח"ש, קרן בר-מנחם, והמליץ לה ללמוד מקרה זה ולהפיק את הלקחים הנדרשים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד. בנוסף, רוזן קרא למנהלת מח"ש לוודא כי המחלקה מעבירה את כל חומר החקירה למתלונן באופן מיידי, על-מנת שניתן יהיה להגיש ערר ללא עיכובים נוספים.