בג"ץ: מנדלבליט לא יחויב לפרסם את חוות-הדעת של ניצן בתיקי נתניהו

בג"ץ דחה את עתירת התנועה לאיכות השלטון לפרסם את חוות-הדעת של פרקליט המדינה בתיקי 1000 ו-2000 בהם חשוד רה"מ • נזכיר כי בטרם העתירה פנו "גלובס", החתום על הכתבה והתנועה לחופש המידע למשרד המשפטים בבקשה לקבל את חוות-הדעת של עו"ד שי ניצן בתיקים אלה - וגם פנייתנו נתקלה בסירוב

רה"מ בנימין נתניהו והיועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
רה"מ בנימין נתניהו והיועמ"ש אביחי מנדלבליט / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

בג"ץ דחה היום (ב') את עתירת התנועה לאיכות השלטון לחייב את היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לפרסם את חוות-הדעת החולקת של פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, בתיקים 1000 ו-2000 שבהם חשוד ראש הממשלה בנימין נתניהו

השופטים עוזי פוגלמן, יוסף אלרון ויעל וילנר קבעו כי לרשויות התביעה יש שיקול-דעת באשר להיקף ההנמקה לעניין ההחלטה להגיש כתב אישום. על כך הוסיפו השופטים כי במקרה דנן, היועמ"ש הציע לנתניהו לקיים שימוע, ולאחר מכן ייתכן שיוגש כתב אישום לבית המשפט. לפי פסק הדין, "היועמ"ש ציין כי אין מקום לפירוט רחב יותר של נושאים ראייתיים שעשויים לעמוד במוקדו של ההליך הפלילי שטרם החל. בהינתן הנמקה זו, איננו מוצאים להתערב בשיקול-דעתו של היועמ"ש".

במסגרת חוות-הדעת המדוברת המליץ פרקליט המדינה ניצן ליועמ"ש מנדלבליט להעמיד את נתניהו לדין, בכפוף לשימוע, בגין עבירה של קבלת שוחד בכל שלושת התיקים - ולא רק בתיק 4000, כפי שקבע בסופו של דבר היועמ"ש. כזכור, מנדלבליט קבע כי בתיקים 1000 ו-2000 יואשם נתניהו, בכפוף לשימוע, בעבירה פחותה של מרמה והפרת אמונים.

בעתירת התנועה לאיכות השלטון נטען כי לא ברור כיצד הציבור אמור להכיר את עמדות פרקליט המדינה כשהן אינן מפורטות ומנומקות. "מסירת המלצת היועץ בהיעדר הנימוקים להחלטה דווקא מעוררת סימני שאלה רבים, שכן אין ביכולתו של הציבור להבין מדוע החליט היועמ"ש לדחות את המלצות פרקליט המדינה, שבחן את התיק לפני ולפנים עוד בטרם העביר אותו לידי היועמ"ש", נאמר בעתירה.

נתניהו טען בתגובה באמצעות בא-כוחו, עו"ד מיכאל ראבילו, כי "העתירה שבפנינו אינה אלא צעד נוסף, במטרה להכפיש את שמו ולפגוע במעמדו של המועמד לראשות הממשלה מטעם מפלגת הליכוד, בנימין נתניהו, וזאת בעיצומה של מערכת הבחירות, והכול באצטלה של זכות הציבור לדעת".

יצוין כי עוד קודם להגשת עתירה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, פנו "גלובס", החתום מעלה והתנועה לחופש המידע למשרד המשפטים בבקשה לקבל את חוות-הדעת של פרקליט המדינה בתיקים 1000 ו-2000. גם פנייתנו נתקלה בסירוב.

בתשובה השלילית שהעביר משרד המשפטים ל"גלובס" ב-23 ביוני נכתב כי "הואיל והיועמ"ש הציע לראש הממשלה לקיים שימוע ביחס לשלוש הפרשות, והואיל ולאחר מכן ייתכן שיוגש כתב אישום לבית המשפט, אין כל מקום לפירוט נרחב יותר של העמדות שהוצגו בדיונים הפנימיים, לרבות בנושאים ראייתיים שעשויים לעמוד במוקדו של הליך פלילי שטרם החל". 

איכות השלטון: "בג"ץ של היום הוא סופר שמרן" 

יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, מסר בתגובה: "ההחלטה שקיבל בג"ץ מבלי לשמוע את הצדדים מוכיחה פעם נוספת כי הדבר האחרון שניתן לומר על בית המשפט העליון זה שהוא אקטיביסט והוא זה שמנהל את המדינה".

לדברי שרגא, "בג"ץ של היום הוא סופר שמרן, ובהחלטתו הוא למעשה מנע מהציבור לדעת מדוע 'העלים' היועמ"ש את עבירות השוחד בתיק 1000 ו-2000, וזאת בניגוד גמור לעמדת המשטרה, עמדת הפרקליטות ועמדת פרקליט המדינה".

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ויתר החשודים בפרשות עודם בעיצומם. החשודים מכחישים את המיוחס להם, הם עומדים בפני הליכי שימוע שלפני הגשת כתב אישום, ועומדת לזכותם חזקת החפות.