שר המשפטים אוחנה: "אני מאמין שהיעד שלנו צריך להיות להשיב את מערכת המשפט לימי הזוהר שלה"

"כשר משפטים, הגעתי לפסגה אליה שואף להגיע כל משפטן הנכנס לחיים הציבוריים. אני ממונה היום על מערכת שלא תמיד הצטיינה בחוש ביקורת עצמית מפותח. אחד הדברים שאני שואף לחזק זה את הביקורת. הביקורת, והשינויים שהיא מביאה איתה יחזקו את אמון הציבור במערכות השונות של עולם המשפט, בתי המשפט, הפרקליטות ומח"ש" - כך אמר הבוקר (ד') שר המשפטים אמיר אוחנה בכנס לשכת רואי החשבון באילת.

אוחנה התייחס למחאות של הקהילה האתיופית בימים האחרונים ואמר: "מכל עבר שמענו בימים אלה בעיית אמון קשה במח"ש. אלה לא רק יוצאי אתיופיה, זו בעיה חוצת מגזרים. אין זה אומר שהביקורת מוצדקת, ייתכן שהיא נובעת מסיבות לא ענייניות - אך אם לא נבצע בדיקה יסודית, איך נדע לאתר את שורש בעיית אי-האמון? איך נדע לטפל בה?".

עוד הבהיר שר המשפטים כי בכוונתו להקים ועדה שתחקור את האירועים האחרונים סביב מותו של הצעיר האתיופי סלומון טקה. לדבריו, "אני שוקל להורות על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט, כדי לאתר את שורש הבעיה ולקבל החלטות. כבר שמעתי שיש מי שדעתם לא נוחה מוועדה כזאת, אבל הנוחות פה היא פקטור משני".

עוד אמר אוחנה כי ככל שהליכוד ינצח בבחירות, הוא מעריך שהוא יישאר בתפקיד שר המשפטים. "אני מעריך שאם ננצח בבחירות האלה - וזו לא הנחה בלתי סבירה - אמשיך בתפקיד שר המשפטים", אמר והבהיר מה המטרה המרכזית שלו אם יישאר בתפקיד: "אני רואה לנגד עיניי מטרה אחת, עיקרית וחשובה: המטרה היא לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט. אני מאמין שהיעד שלנו צריך להיות להשיב את מערכת המשפט לימי הזוהר שלה. אני מאמין שהדרך לעשות זאת איננה מגננת יתר על המערכת, מגננה המונעת כל שינוי ושיפור. הדרך היא לפעול, בכבוד ובדרך ארץ, כדי לבנות - לא כדי להרוס. וכך אעשה". 

 נשיאת לשכת רוה"ח איריס שטרק ושר המשפטים אמיר אוחנה / צילום: שלומי יוסף

ליברליזם כלכלי

אוחנה התייחס גם למהפכה בלימודי ראיית החשבון, עליה הכריז החודש משרד המשפטים. "בדרך-כלל אני לא אוהב להשתמש במילים גדולות, אבל בתחום המעבר של סטודנטים מהאקדמיה אל עולם הפרקטיקה, התוכנית הזו היא לא פחות ממהפכנית".

בין היתר, במסגרת המהפכה בלימודי החשבונאות תבוטל שנת ההשלמה שנדרשה בעבר מכל סטודנט, בתוכניות הלימודים יופחת משקלה של החשבונאות הפיננסית, ויושם דגש על תחום המסים ועל טכנולוגיה חדשה. בהתאם לשינויים האלה, שתי בחינות הסיום החיצוניות קוצרו בחצי, ונוספה בחינה שלישית במסים. 

לדברי אוחנה, "כל השינויים האלה מעדכנים את כל תחום ראיית החשבון בישראל, עדכון נדרש ומבורך עד מאוד שישפיע לטובה להבנתנו גם על הביקוש למקצוע, תוך עידוד ויצירת תנאים נוחים למצטרפים החדשים".

עוד הוסיף אוחנה כי לא רק שהמהפכה מקלה ומפשטת את הכניסה לשוק העבודה של סטודנטים צעירים בישראל, "אלא היא מייצגת משהו גדול יותר: ליברליזם כלכלי".

עודף רגולציה וחסמי שוק

כנס לשכת רואי החשבון, שנערך השבוע באילת, היה בסימן עידוד צמיחה והסרת חסמים במשק הישראלי. אוחנה התייחס לטייטל של הכנס, תוך שהוא אומר כי עצם כריכת עידוד הצמיחה עם הסרת החסמים זה ניצחון קטן. לדבריו, "המשק הישראלי משגשג ומצליח. על-פי מדדים בינלאומיים רבים, הכלכלה הישראלית היא אחת הכלכלות היציבות, הצומחות והמבטיחות ביותר בעולם. השקל הוא מהמטבעות החזקים בעולם. האבטלה - בשפל. יחד עם זאת, אחת המחלות שמהן עדיין סובלת הכלכלה הישראלית היא עודף רגולציה וחסמי שוק מיותרים.

"מוזר ומטריד לראות את מדינת ישראל מככבת במקומות מכובדים בראש טבלאות כלכליות בינלאומיות, צולחת את המשבר הכלכלי החמור ביותר שהעולם ידע מאז 1929 לא באיזון - בצמיחה. באותה התקופה צפיתי מדי פעם בערוצים הכלכליים ושמעתי איך מדברים על ישראל כ-The envy of Europe, קנאתה של אירופה. אבל במדד קלות עשיית העסקים, ישראל נמצאת במקום ה-49. לא מספיק טוב".

עוד הוסיף השר כי "רגולציה היא רע הכרחי, ובמקרים מסוימים רגולציה חיונית להתנהלות תקינה ואחראית של משק כלכלי. רגולציה גוררת איתה ביורוקרטיה, וגם אותה אנו מקבלים בהבנה בתור כורח חיוני. אבל כדאי לשים לב מתי הרגולציה מפסיקה לשרת את הציבור ומתחילה לשרת את המנגנון. מתי הפיקוח הופך לפיקוח יתר, והביורוקרטיה מידרדרת משמירה על הסדר לכדי עונש המושת על האזרח".

לכן, אמר אוחנה, "להשקפתי, צמצום רגולציה מיותרת והסרת חסמי שוק הם יעדים ראשונים וחשובים בדרך לכלכלת שוק חופשית ומשגשגת, והם חובתו של משרת ציבור כלפי האזרחים אותם הוא משרת. יותר מאשר אני מצפה מהמדינה לעשות - אני מצפה ממנה לא להפריע".

עוד התייחס השר גם לבחירות הקרבות ואמר כי "שתי תפיסות תעמודנה לבחירה של אזרחי ישראל בעוד חודשיים - האם אנחנו רוצים מדינה שמנהלת את המשק, שקונה שליטה על עוד ועוד גופים בחברה מתוך תפיסה שהיא יודעת לעשות הכל טוב יותר; או מדינה שמאפשרת למשק להתנהל ביעילות כפי שרק כיס פרטי יודע, מתערבת כמה שפחות ברגולציה וביורוקרטיה ומעודדת צמיחה ויזמות?".

אוחנה הוסיף כי תחת הנהגת הליכוד המדינה זינקה מהמקומות האחרונים בין המדינות המפותחות במדד ה-PMR, PRODUCT MARKET REGULATION INDEX - מהמקום ה-34 בשנת 2013 (כשרק טורקיה אחרינו) אל המקום ה-18 במדד הבא שהתפרסם (ב-2018).

"ב-2018 ביצענו זינוק נחשוני, מהמקום הלפני אחרון למקום ה-18. בתוך חמש שנים הפכנו מהאחרונים בטבלה, למקום טוב יותר, לא טוב באמצע - כשאנחנו עוקפים מדינות כמו בלגיה, צרפת, שווייץ, קנדה, אוסטריה, איסלנד, יפן ופינלנד", אמר והוסיף כי "אזרחי ישראל יצטרכו לבחור, בין יתר הדברים, איפה אנחנו רוצים להיות במדד הבא, שיתפרסם ב-2023".

לדבריו, "ישראל שוברת בעשור האחרון שיאים בביטחון, בכלכלה, ביחסי החוץ, בתיירות. כל זה לא מובטח. אני יודע איפה אנחנו שואפים להיות: בצמרת. זה ידרוש שינויים, וזה ידרוש המשך עשייה לצמצום הרגולציה".

רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, התייחסה לכוונתו של אוחנה להגביר את הביקורת על גורמי האכיפה והחקירה, ואמרה כי "תפיסת העולם של הביקורת היא נדבך מרכזי במקצוע ראיית החשבון, והגישה הביקורתית שמביא איתו שר המשפטים אמיר אוחנה היא כלי לבדיקה וטיוב קבלת החלטות וניהול תהליכים במגזר הציבורי והעסקי".