קיצוצים? קודם כל תפסיקו לשקר לציבור על "כלכלה חזקה"

האם הממשלה בכלל מקשיבה לאזרחי המדינה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר

במשך כל שנות שלטון בנימין נתניהו מספרים לנו על כלכלת ישראל החזקה, ששרדה בגבורה את המשבר הכלכלי של 2008 בלי להגדיל את הגירעון, וכל זאת בזכות המדיניות של שר האוצר נתניהו, שבתחילת שנות ה-2000 הכניס את המשק הישראלי ל"התייעלות", שבישראל פירושה שחיקת מערכת הביטחון הסוציאלי ופגיעה במי שגם כך מתקיימים על קצבאות בלי יכולת להתפרנס.

והנה, מה שלא הצליח לעשות משבר האשראי העולמי, הצליחה כנראה לעשות מערכת בחירות אחת והתנהלות חסרת אחריות של אותו נתניהו, שביחד עם חייליו הנאמנים הזדרזו לפזר את הכנסת רק כי הם משוכנעים שאם לא נתניהו - אז אף אדם בישראל לא יכול להיות ראש ממשלה.

פיזור הכנסת יעלה לקופת המדינה (שזה אומר הקופה הפרטית שלנו) כמעט שני מיליארד שקל, חלקם הגדול מהם יגיע כמובן ממשרדי הממשלה, שייאלצו לחתוך בבשר החי ולהמציא יש מאין עוד מקומות בהם אפשר יהיה לקצץ כדי לממן את "החגיגה הדמוקרטית".

על חשבוננו כמובן.

אחד הגופים שנדרש להירתם למאמץ ולהעביר לאוצר עודפי תקציב בסך 150 מיליון שקל הוא מפעל הפיס. אבל יו"ר חברת ההימורים, אביגדור יצחקי, כבר הספיק לעמוד על הרגליים האחוריות ולעשות את מה שהוא יודע הכי טוב - משחקי כוח. הוא הזדרז להכין רשימת דרישות כתנאי לדיון על העברת הכסף והודיע ש"בלי חתימה שלנו - הכסף לא יעבור".

זהו אותו יצחקי שכראש מטה הדיור הלאומי שלח אותנו לישון על הרצפה בשק שינה ליד העבודה מיום ראשון עד יום חמישי, ושהיה שותף בכיר למדיניות דיור ובינוי שהביאה את ישראל לסף התהום התכננוני. אותו יצחקי, שהיה לו חלק בהסכם של משרד האוצר עם מפעל הפיס, עת כיהן בתפקיד בכיר במשרד. כעת הוא מפר את אותו ההסכם בדיוק, אחרי שזכה בפיס וקיבל את התפקיד הנחשק של יו"ר המפעל.

ומאיפה יבוא הכסף החסר? כמו תמיד, מתקציב משרדי הממשלה, כאשר הקיצוץ הקשה ביותר מושת, גם כן כמו תמיד, על תקציבי הרווחה.

וכדי להדגיש את מסע השקרים והסילופים, הופיע בחודש שעבר נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, בפני הממשלה הזמנית והודיע שאמנם קיצוצים זה טוב ויפה, אבל התמונה הרבה יותר קשה מזו המוצגת לציבור, והחריגה מיעד הגירעון היא כמעט כפולה ממה שדווח.

כי מי זה בכלל הציבור? נמשיך למכור לו סיפורים על "משק יציב" ו"כלכלה חזקה", בזמן שבפועל המשק נכנס לסחרור, הגירעון גדל וגם הקיצוץ המבוקש הוא בגדר פלסטר, שלא יעזור בטווח הארוך לחזור ליעד הגירעון המקורי.

שפיות כלכלית? לא במשמרת שלנו. כאן צריך לנצח בחירות.

וכמעט בלי לשים לב, שוב חבורה של פוליטיקאים ועסקנים מחליטים איך ייראו החיים שלנו, כמה הכסף שלנו שווה ומה נוכל לקבל (או לא לקבל) תמורתו. שוב חשיבה לטווח קצר, משחקי כוח ושררה, מינויים לא מקצועיים, מצגות צבעוניות ומספרים מפוצצים, והכול מרגיש כמו מכונית שדוהרת ב-150 קמ"ש בלי להתחשב בתנאי הדרך ובלי חגורות בטיחות לנוסעים, בזמן ששליש מהילדים בישראל חושבים בכלל על ארוחת הבוקר של מחר.

לקראת הבחירות הקרובות, שהן כנראה המיותרות בתולדות המדינה, כדאי שנחליף דיסקט ונבחר במי שבאמת חושב על החיים שלנו כאן, לפני שהשיטה תבלע גם אותם ולא יישארו כאלה לבחור בהם. 

הכותבת היא מומחית לקיימות, יו"ר ועדת הביקורת וחברה בוועדת הכספים של הביטוח הלאומי