להתאים את אסדרת שוק העבודה לכלכלת החלטורה

בעשורים האחרונים "כלכלת המידע" מקבלת מעמד בכורה ויוצרת מגוון של אינטראקציות חברתיות ותעסוקתיות, במרחבים פיזיים ודיגיטליים, ועמן נקרות בפנינו הזדמנויות חדשות. אלה משנות כליל גם את עולם העבודה, בו נדמה כי כבר הסתגלנו לשינויים שהטכנולוגיה מאפשרת - כמו הסדרי "עבודה מהבית", המובילים לטשטוש בין עבודה לפנאי ובין יום ללילה.

אחת התופעות המעניינות ביותר, שהולכת ותופסת תאוצה, היא "כלכלת החלטורה" (Gig Economy). לאחרונה תופעה זו קיבלה ביטוי משמעותי עם הנפקתה של חברת "Fiverr" הישראלית. Fiverr פיתחה זירת מסחר מקוונת, המאפשרת לעובדים עצמאיים להציע שירותים בכ-200 קטגוריות תעסוקתיות שונות (דוגמת עיצוב, שיווק ופרסום, כתיבה ותרגום). בדרך זו, זירת המסחר שפותחה יוצרת שידוך תעסוקתי זמני, בזירה הבינלאומית והמקומית.

במסגרת כלכלת החלטורה, בקרוב מאוד, מרבית האוכלוסייה הכשירה להימנות עם שוק העבודה המודרני, תקיים שוק שברובו מושתת על עובדים זמניים, עובדים במשרה חלקית או עצמאיים.

עובדי כלכלת החלטורה יעניקו שירותים בעבודות עתיות, שבחלקן הארי מהוות אך רכיב מתוך פרויקט זמני או מטרה שיתופית. ניצנים ראשונים לכך היו פלטפורמות דוגמת uber, היוצרות תחבורה חכמה ושיתופית, או אפליקציות דומות. ניתן לראות את השינוי והשפעתו על עולם העבודה גם בפלטפורמות להטענת קורקינטים חשמליים שיתופיים (bird); בהשכרה קצרת מועד של נכסים (Airbnb); ובשליחויות של מוצרים ומזון באמצעות שירותים מקוונים (wolt).

כלכלת החלטורה מלווה ביתרונות ובחסרונות כבירים - היא מבטאת, במלוא עוזה, את יתרונות שוק העבודה המודרני, כמו עצמאות, גמישות ואפשרות בחירה. ניתן להרחיק לכת ולומר, כי באלה טמון אפקט ממכר, בהיבט הנגישות, הפשטות והתחושה כי מושג כסף "קל".

בצד יתרונות אלה, קיימים חסרונות מעוררי דאגה של ממש - חוסר ביטחון תעסוקתי וכלכלי, תבניות העסקה שמונעות יישום ואכיפה של חוקי המגן, פגיעה בחסכונות פנסיוניים ובזכויות סוציאליות - כל אלה משנים כליל את יחסי העבודה המסורתיים.

כיום, כאשר נדרשים עובדים לדאוג לעצמם, יותר מתמיד, עננה כבדה ביותר רובצת מעל הסיכוי שלהם לקיום בכבוד בעתיד. כך, רבים עובדים כנותני שירותים ואחרים עובדים בעבודות מזדמנות היוצרות כרסום בגובה וברצף ההפרשה לפנסיה ולפיצויים, ופוגעות בזכויות תעסוקתיות, כמו ימי מחלה או חופשה (ובזכויות המושתתות על ותק תעסוקתי).

כרסום זה מבטא את הגישה הישראלית לפיה "יהיה בסדר" - העובד נהנה מהשתכרות נוכחית נאה, כתוצאה מחלטורות תעסוקתיות, המספקות את צרכיו בהווה, אולם מסכנות את השתכרותו העתידית.

באופן זה, מתגבש חשש ממשי ליכולת התקיימותם בכבוד של עובדים אלה, בין השאר, בשל העובדה שמדובר בדור עובדים שמעוניין בהגשמת צרכים בהווה, תוך שהוא מתקשה להתחייב לעיסוק אחד מתמשך, בצד היעדר מודעות והבנה למשמעויות הפנסיוניות והסוציאליות.

התעצמות מגמה זו מלווה בשאלות מגוונות על אודות נושאים שנותרו בלתי פתורים, לאור המרחק הפיזי והקרבה הטכנולוגית - כך, למשל, עד כמה יכולים משתמשים ארעיים לממש את זכות ההתארגנות? האם יש להתיר פיטורים בהיעדר הליך שימוע, כשניתן לנתק את משתמש הקצה מהפלטפורמה? האם ניתן להכיר בהתנכלות תעסוקתית דיגיטלית? ומה אשר לשעות עבודה ומנוחה, לאכיפת חוקי המגן ולהיבטי מיסוי במסגרתה?

נדמה כי הרחבת שוק החלטורה חותרת תחת משפט העבודה המגן, שהתהווה במרוצת השנים בישראל ובעולם, ועלולה לסכן בטווח הארוך את שוק התעסוקה והביטחון הסוציאלי, במיוחד כשבצד מגמה זו צפוי צמצום דרמטי של משרות.

כלכלת החלטורה עשויה גם לגרום לערעור סט ערכים בסיסי הנוגע להתהוות קשרי ויחסי עבודה, ולהשתייכות לארגון מסוים, שמעניקים מוטיבציה ומשמעות לעבודה בחיינו. כמו כן, היא פוגמת במודל התעסוקה המסורתי, לפיו היינו מתקדמים בשרשרת תפקידים בארגון וכך משיגים הגשמה ארגונית ורווחה כלכלית.

בשנים הקרובות תידרש הסדרת היבטים חדשים הנמצאים בפתח המרחב התעסוקתי, על-ידי המחוקק, הרשויות, וגם של המועסקים ומעסיקיהם - אסדרה שתותאם ליחסי עבודה "דור 3", שתעניק ביטוי הולם לשינויים המתקרבים בשוק העבודה, כדי להגשים את הסיסמה שאכן "יהיה בסדר" - תעסוקתית, כלכלית ואישית - בהווה ובעתיד. 

הכותב הוא עו"ד במחלקת דיני עבודה במשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות'