האם יעלון פיצח את השיטה איך לגרום לבני ישיבות להתגייס?

שר הביטחון לשעבר יעלון טוען שדווקא הוא, בדרכי נועם, שכנע בני ישיבות לעמוד במכסות הגיוס • בדקנו מה באמת קרה בשערי הבקו"ם • המשרוקית של גלובס

משה (בוגי) יעלון  / צילום: תמר מצפי
משה (בוגי) יעלון / צילום: תמר מצפי

את החרדים יש לשלב בעבודה ובצבא בדרכי נועם במקום "בדרך של שיח מתלהם", הכריז לאחרונה משה (בוגי) יעלון בראיון ל-103FM. זו, לדבריו, הגישה של רשימת כחול לבן. "אז אתם יורדים מחוק הגיוס?" - תהה המראיין בן כספית. "מה פתאום? חוק הגיוס מעוגן גם בחקיקה, בפסיקת בג"ץ" ענה יעלון. "למה אצלי בג"ץ לא התערב כשר הביטחון? כי אצלי החרדים עמדו ביעד".

יעלון טוען, אם אנחנו מבינים נכון, שבתקופתו מספר החרדים שהתגייסו לצה"ל התאים למכסות שקבעה הממשלה, ולכן בג"ץ לא פסל אז את החוק. שני חלקי הטענה הזאת שגויים.

כהונתו של יעלון במשרד הביטחון נפרשה על שתי ממשלות: נתניהו-לפיד, מתחילת 2013 עד תחילת 2015; ונתניהו והמפלגות החרדיות, מתחילת 2015 עד התפטרות יעלון במאי 2016. הראשונה חוקקה במרץ 2014 חוק גיוס מחמיר-יחסית; השנייה החליפה אותו בנובמבר 2015 בנוסח שהקל יותר עם הציבור החרדי. כל אותה עת ריחף באוויר מתווה הדרגתי לגיוס חרדים שהחליטה עליו הממשלה - החל ב-2,000 מתגייסים לצה"ל ב-2013, וכלה ב-3,200 מתגייסים ב-2016.

קרוב אבל לא מספיק - גיוס חרדים
 קרוב אבל לא מספיק - גיוס חרדים

האם המכסות התמלאו? את התשובה מסרה לפני שנה לשכת הרמטכ"ל למרכז המחקר והמידע של הכנסת: ב-2013 התגייסו לצה"ל 1,972 חרדים, אחוז וחצי מתחת ליעד. ככל שעלו המכסות כך ירדו שיעורי הביצוע, וב-2016 חסרו 350 מגויסים - 11% מתחת ליעד.

אשר לבג"ץ, הוא בהחלט התערב. בקדנציה הראשונה של יעלון הוגשו שלוש עתירות נגד חוק הגיוס של יש עתיד; בקדנציה בשנייה הוגשה עתירה נגד הנוסח המרוכך. כיוון שטחנות הצדק טוחנות לאט, בג"ץ פסק נגד החוק רק בספטמבר 2017, כשיעלון כבר לא היה שר.

בשורה התחתונה: דברי יעלון לא נכונים. בימיו כשר הביטחון דן בג"ץ בארבע עתירות על חוק הגיוס, אף שפסק בהן אחרי התפטרות יעלון. בשום שנה משנות כהונתו לא עמד הציבור החרדי במכסות הגיוס שהיו בתוקף.