● הירח שימש לספירת מעבר הזמן ברבות מן התרבויות העתיקות
● במיתולוגיה הסינית, אם הירח הולידה 12 ירחים, אשר כל אחד מהם עושה את מסעו לרוחב השמיים במשך חודש אחד בשנה
● מצבי הירח קושרו מקדמת דנא למצבים נפשיים ובעיקר לשיגעון ("מחלת ירח"), אולם הקשרים הללו לא תוקפו מעולם במדע
● הפילוסוף היווני אנכסגורס שחי סביב השנים 500-428 לפני הספירה, היה הראשון שהציע את האפשרות כי הירח בהיר משום שהוא מחזיר את אור השמש. הוא גם היה האדם הראשון המתועד שנתן הסבר כמעט נכון לתופעות ליקוי החמה והשמש. מאידך, הוא היה משוכנע כי הירח מאוכלס בחייזרים וכי כדור הארץ שטוח. בסופו של דבר, הוא נשפט על דעותיו החריגות, אך לאו דווקא הלא נכונות מביניהן
● האסטרונום הפרסי חבש אל-חסיב אל-מארווזי ערך כמה תצפיות במצפה הכוכבים אל-סאמיסיה בבגדד בין 825 ל-835 לספירה. בעזרת תצפיות אלו, הוא העריך כי קוטר הירח הוא 3,037 ק"מ וכי המרחק בין כדור הארץ לירח הוא כ-363,345 ק"מ. יחסית, הוא לא היה רחוק: קוטר הירח הוא 3,476 ק"מ והמרחק בינו לבין כדור הארץ הוא בין 363,000 ל-405,700 ק"מ
● המרחק של הירח מכדור הארץ משתנה משום שהמסלול של הירח סביבו הוא לא לגמרי עגול. הוא דומה יותר לאליפסה
● הנקודה הרחוקה ביותר של הירח מכדור הארץ נקראת אפוגיאה והקרובה יותר נקראת פריגיאה. היום השמות הללו נפוצים לגבי המסלול של כל לוויין סביב כל גוף, ולא רק של הירח סביב כדור הארץ
● כשהירח נמצא בפריגיאה הוא נקרא "ירח-על". אם זה קורה באמצע חודש, הירח נראה בהיר וקרוב מן הרגיל. ירח מלא בעת ירח-על גדול יותר בקוטר בכ-14% (ובכ-30% בשטח) ומאיר 30% חזק יותר מהירח המלא הקטן ביותר. בשל השפעת הירח על הגאות והשפל, בעבר היה נהוג לחשוב שאירועי פריגיאה משפיעים גם על הסיכון לרעידות אדמה או התפרצויות געשיות, אך הדבר לא הוכח
● המינוח של המצב ההפוך, שבו הירח נמצא באפוגיאה, כלומר במקום הרחוק ביותר מכדור הארץ, נקרא "מיקרו ירח"
● הירח הולך ומתרחק מכדור הארץ. קצב ההתרחקות הוא 3.8 ס"מ בשנה. ההסבר לכך הוא די מסובך, אבל ננסה: כאשר כדור הארץ מסתובב סביב צירו, והירח מושך אליו את מי הים, המשיכה הנגדית מאיטה את תנועת כדור הארץ. במערכות סגורות מתקיים חוק שימור האנרגיה, ולכן כאשר כדור הארץ מסתובב פחות מהר, הדבר משפיע על הירח להתרחק
● צד אחד של הירח תמיד פונה לכדור הארץ. המצב הזה נקרא "נעילת ירח", והוא אופייני לירחים של כוכבי לכת רבים. הירח כנראה לא תמיד היה "נעול" סביב כדור הארץ, אך היות שמלכתחילה הוא לא היה עיגול מושלם, הרי שכדור הארץ משך חלק מן הירח אליו חזק יותר, וגרם למעין בליטה בירח. בכל פעם שהירח סבב על צירו, שוב נמשכה ממנו בליטה לכיוון כדור הארץ, והוא התעוות ושוב נהיה אליפטי מעט. התהליך הזה האט את סיבוב הירח. התהליך הסתיים לבסוף בכך שהירח אינו מסתובב עוד סביב צירו והוא מפנה רק צד אחד לכיוון כדור הארץ
● חקר הירח תפס תאוצה בעקבות המצאת הטלסקופ במאה ה-17. גלילאו גליליי היה הראשון שהראה כי הירח אינו חלק אלא מאופיין במכתשים
● בשנת 1651 צוירה מפה של הירח הכוללת את המכתשים העיקריים הנראים מבעד לטלסקופ. שמות המכתשים שניתנו במפה ההיא מלווים אותנו עד היום
● עד המאה ה-19, היו לא מעט אסטרונומים רציניים שהאמינו כי הירח מכוסה בצמחייה
● הירח מאז ומתמיד היה מקור לא אכזב לפייק ניוז. "מתיחת הירח הגדולה" הייתה סדרה של שישה מאמרים שהופיעו בעיתון "ניו יורק סאן" החל ב-25 באוגוסט 1835 וטענו למציאת חיים על הירח. המאמרים יוחסו לסר ג'ון הרשל, האסטרונום הידוע ביותר באותה תקופה (שלא כתב אותם). המאמרים תיארו חיות פנטסטיות על הירח, בהן חדי-קרן, בונים דו-רגליים ועטלפים דמויי אדם שבונים מקדשים. התרמית התגלתה כעבור כמה שבועות, אך העיתון מעולם לא פרסם תיקון למאמרים הללו. הרשל עצמו היה משועשע בתחילה, אך עם הזמן התרגז כאשר לא הצליח לשכנע את הציבור לא לקחת את הסיפור ברצינות
● בסוף המאה ה-20 עלתה אפשרות כי הירח מכיל מים במצב קפוא. תנאי האקלים על הירח לא יאפשרו למים נוזלים לשרוד באזור המואר שלו, אולם ישנה אפשרות כי אזורי הקטבים מכילים מים שקפאו בעבר
● ב-2009 הודיעה נאס"א על מציאת מימן על הירח, אולם שאלת הימצאות של מים ממש עדיין שנויה במחלוקת
● ההתרגשות מהאפשרות של מציאת מים על הירח נובעת בעיקר מההערכה כי הימצאות מים תקל על הקמת התיישבות אנושית על הירח. כמו כן, אם ניתן יהיה להשתמש במימן מהירח כדי לייצר דלק לחלליות על הירח, ניתן להוזיל ולהקל על מסעות לירח על-ידי חיסכון בחלק מהמטען שיש להעמיס למסע בכיוון הלוך. כמו כן, ניתן במקרה כזה להשתמש בירח כבסיס למסעות ממנו והלאה. אולם אז עולה השאלות - למי שייכים המים או המימן הללו, והאם כל מי שמגיע אליהם חופשי להשתמש בהם?
● אם קיימים מים על הירח, הרי שאפשר לייצר בו גם חמצן
● דוח משותף של נאס"א, משפטני חלל, תעשיית החלל ומדענים, חישב כי כלכלת כריית המים על הירח (אחרי שיאומת שאכן אלה מים שם בקטבים) יכולה להניב לגורמים שישתלטו עליה כ-2.4 מיליארד דולר בשנה
● חומרים נוספים שאפשר לכרות מהירח הם למשל הליום 3 - חומר נדיר המשמש לתעשייה הגרעינית, וכן יסודות נדירים כגון צריום, דיספרוסיום, הולמיום, לנתן, תוליום וגדוליניום. חומרים אלה חיוניים בייצור מוצרי טכנולוגיה מודרנית כמו מחשבים ניידים, מגנטים ולייזרים. הכרייה שלהם היום מבוצעת בעיקר בסין, וישנו חשש בעולם המערבי ממחסור ביסודות הללו ומלחץ כלכלי אפשרי של סין, כמי ששולטת על החומרים החיוניים הללו
● חברת ArianeGroup האירופית הודיעה בתחילת השנה כי יצאה במיזם משותף עם סוכנות החלל האירופית ומדענים אירופים לכרות לראשונה מהירח חומר עבור תעשיית האנרגיה האטומית. היא מאמינה כי תוכל לעשות זאת עד 2025. הכרייה תיעשה באמצעות כלים לא מאוישים. גם בארה"ב יש כמה חברות המעוניינות בכריית הירח
● עד היום, רק שלוש מדינות הנחיתו רכבי חלל על הירח מבלי לרסק אותם - ארה"ב, רוסיה וסין
● עוד כמה מדינות ריסקו עצמים על הירח - יפן, הודו, גינאה הצרפתית וישראל באמצעות החללית "בראשית" של עמותת SpaceIL. "בראשית" הייתה המיזם הלא ממשלתי היחיד שהגיע לירח עד היום
● ה"מרוץ לחלל" יצא לדרך ב-1957, כאשר ברית המועצות השיקה את הלוויין הראשון שסבב את כדור הארץ והיה יכול לשמש גם לצורכי מודיעין ומלחמה. הלוויין עבר כל שעה וחצי ונראה לעין ממגוון מדינות, והדגים לעולם את הטכנולוגיה העדיפה של ברית המועצות באותו הזמן, סמל לעדיפות של השיטה הפוליטית שלה. ארה"ב הרגישה שרק הישג מרהיב בחלל יחזיר את כושר ההרתעה שלה. לכן הוקצו כל המשאבים האפשריים לתוכנית הנחיתה על הירח. הישגי המרוץ לחלל למעשה השאירו את המלחמה הקרה מאוזנת, ולכן - קרה
● בינואר 1966, הרוסים נחתו ראשונים על הירח בלי להתרסק. האמריקאים עשו זאת כמה חודשים מאוחר יותר
● ביולי 1969 הנחיתו האמריקאים אדם על הירח, האירוע שאותו אנחנו חוגגים כעת. 12 בני אדם הלכו מאז על הירח, כולם אמריקאים. האחרון היה ב-1972, כלומר בני אדם נגעו בירח בסך הכול במשך שלוש שנים
● נאס"א מתכננת להנחית משימה מאוישת נוספת על הירח ב-2024
● דגלי ארה"ב עדיין מתנפנפים - סליחה, עומדים - על הירח, אבל כנראה כבר אי אפשר לזהות אותם כדגלי ארה"ב משום שצבעם דהה. ארה"ב עצמה אינה מתיימרת לכל בעלות על הירח לאחר ש"כבשה" אותו ראשונה
● על-פי ה-Jet Propulsion Laboratory באוניברסיטת קל-טק בקליפורניה, גם אם נסיר טונה מעוקבת של חומרי גלם מן הירח בכל יום, לא נפגע דרמטית במסה או בתפקוד שלו ביחס לכדור הארץ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
