הנחקר נתניהו - היוצא מהכלל שמעיד על הכלל

כשאני מרצה לסטודנטים על עבודת הסנגוריה בתחום הצווארון הלבן, אני מספר להם שכאשר המדינה - על כל עוצמתה - מגדירה מישהו "חשוד" ומנהלת נגדו חקירה, הוא בהכרח יהיה בעמדת נחיתות וזכאי לאמפתיה ולהגנה, לא משנה כמה הוא חזק ואיזה תפקיד הוא ממלא, "אפילו אם מדובר בראש הממשלה", כך אני מדגיש בפניהם.

לרוב, הסטודנטים מתקשים להסכים איתי; אבל כמי שליווה את הנחקרים והנאשמים הבכירים והחזקים ביותר, וראה אותם ברגעי השפל של החקירה, המעצר וריצוי העונש בבית הכלא, אני יכול להעיד מניסיון אישי שהדברים מדויקים.

והנה מגיע ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, וסותר לחלוטין את דבריי.

למרות הכוח העצום של המדינה ושל גורמי האכיפה שמולם הוא ניצב - יחידות העילית של משטרת ישראל, מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך, הגורמים הבכירים והמקצועיים ביותר בפרקליטות ואפילו ראש המערכת כולה, היועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו - הגוליית בהתמודדות בינו לבינם הוא דווקא ראש הממשלה, ואילו הפרקליטים הבכירים הם אלה שהלב יוצא אליהם ומבקש לצאת להגנתם.

התפיסה הרווחת כיום בקרב הציבור היא שהמשטרה יכולה לחקור כמה שתרצה, הפרקליטות יכולה לנסח כתבי אישום חמורים ככל שתחפוץ, והיועץ המשפטי לממשלה מוזמן לזמן את ראש הממשלה לשימוע במועד כזה או במועד אחר - אך כל אלה לא מעלים ולא מורידים, מכיוון שבסופו של דבר ראש הממשלה ימצא את הדרך לחסום ולהעלים את ההליכים שננקטים נגדו, כשבין לבין ידאגו עושי דברו של ראש הממשלה לעצור את קידומם של החוקרים והפרקליטים.

ואם בית המשפט יבחר להתערב, הרי שגם לכך יימצא פתרון באמצעות פסקת התגברות או מעשה קסמים אחר שיוציאו לפועל נאמניו של ראש הממשלה.

מילא אם הנזק היחיד מהסיטואציה ההזויה שנקלענו אליה בחודשים האחרונים היה רק הצורך שלי לרענן את ההרצאה לפרחי המשפט באוניברסיטה. הבעיה היא שהנפגעים האמיתיים מהאנומליה המשפטית שאנו עדים לה בעניינו של ראש הממשלה הנוכחי, הם כל אותם נחקרים, חשודים ונאשמים אחרים, אשר לא בטובתם הפכו להיות מזוהים עם החשוד מספר 1 - ראש הממשלה - ונתפסים, בטעות, כמי שגם הם יכולים, כמוהו, לעשות כרצונם, מבלי שגורמי האכיפה יכולים להם.

האמת, כמובן, שונה לחלוטין.

המשטרה תמשיך לעצור אותם ללא כל צורך חקירתי אמיתי לגיטימי, ורק על-מנת לשבור אותם ולגרום להם להודות או להפוך לעדי מדינה; גורמי האכיפה ימשיכו לחלט להם רכוש בהיקפים עצומים כבר בתחילת החקירה, ועוד בטרם התגבשו החשדות כנגדם; והפרקליטות תמשיך להחמיר את הענישה שלהם כדי להגן על "האינטרס הציבורי", תוך התעלמות מהפגיעה הקשה שכבר נגרמה להם.

אנו ניצבים בפני חשש אמיתי שהדימוי שנוצר בזמן האחרון למשטרה ולפרקליטות, של גורמים מוחלשים ונטולי כוחות, שראש הממשלה הפך לחוכא ואיטלולא, יגרום לדעת הקהל ולבתי המשפט לגלות אמפתיה דווקא כלפיהם, במקום כלפי מי שבאמת ובתמים זכאים לה - כל אותם חשודים, נחקרים, עצורים ונאשמים אחרים, שאינם ראש הממשלה.

כדי להתמודד עם החשש הזה, חשוב להזכיר: בבתי הכלא ישבו ויושבים נשיא לשעבר, ראש ממשלה לשעבר, שרים, חברי כנסת, מנהלים בכירים בשוק העסקי וטייקונים עסקיים. ועוד חשוב להבהיר: כל אותם שרים, מנהלים ואנשי עסקים ימשיכו לרעוד כעלה נידף כששמם רק יוזכר כחשודים פוטנציאליים בפרשת שחיתות או בעבירת ניירות ערך, וימשיכו "להריח ליזול" בתאי המעצר.

בהתמודדות מול גורמי האכיפה והמשפט, החשודים הם אלה שראויים לאמפתיה והגנה - כך היה עד כה, וכך ימשיך להיות.

ומה שקורה בעניינו של ראש הממשלה: זו פשוט אנומליה, היוצא מהכלל שאין בשום פנים ואופן ואסור ללמוד ממנו על הכלל. 

הכותב הוא שותף במשרד כספי וייעץ לרואי החשבון המבקרים בקבוצת בזק, שבמסגרת תיק 4000 נחקרו כעדים. שותפו למשרד, עו"ד נבות תל-צור, ייצג בעבר את ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך עו"ד ליפשס לא היה מעורב בתיק בשום צורה שהיא. 

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו בתיקים בהם הוא נחקר. יודגש כי גם לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, הוא בגדר חשוד, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לזכותו חזקת החפות.