תעלומת כספי הקרן להתחדשות עירונית שהפכו לכלי ניגוח פוליטי

הקרן להתחדשות עירונית קיימת רק על הנייר, אבל נראה כי בימים אלה גורמים פוליטיים מצאו לה שימוש: כלי ניגוח פוליטי נגד שר האוצר משה כחלון ושרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא-ביטון, שכזכור מגיעה ממפלגת כולנו. לטענת גורמים פוליטיים, הקרבה בין השניים גורמת לכך שהיא לא לוחצת על העברת הכספים שמיועדים לקרן. מדובר במאות מיליוני שקלים, שבהחלט לא יוסיפו לתקציב המדינה וליעדי הגירעון שלה. שאשא-ביטון הודפת את הטענה וטוענת כי העיכוב נובע מניסיון שלה לשנות את הדרך בה הקרן תתוקצב כדי שהיא תמשיך לפעול גם בעתיד.

במרץ 2014 אושר בכנסת החלק הראשון ברפורמה בחוק התכנון והבנייה (תיקון 101). התיקון כלל סעיפים רבים ובהם דיור בר-השגה והקמת קרן להתחדשות עירונית. מאיפה יגיע הכסף? בעבר נקבע כי התקציב יגיע ממנגנון של קנסות כנגד אי-עמידה ביעדי שיווק של מכרזי קרקעות הן של מחיר למשתכן והן של דיור בר-השגה. ברשות להתחדשות עירונית העריכו בעבר כי מדובר במאות מיליוני שקלים.

מנגד, באוצר העריכו כי מדובר בסכומים נמוכים בהרבה. לפני כחצי שנה התבקש השמאי הממשלתי הראשי אוהד עיני לקבוע את גובה הסכום. לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", עיני העריך כי מדובר בסכום שנע בין 550-600 מיליון שקל. הערכה זו ניתנה כבר לפני כחצי שנה. כעת, כך לפי מידע שהגיע ל"גלובס", יש מי שטוענים כי ההתמהמהות של משרד הבינוי והשיכון וחוסר הלחץ בנושא - מקורו בקרבה בין השרה שאשא-ביטון לשר האוצר כחלון, היות שמדובר במאות מיליוני שקלים.

עם זאת בשיחה שקיים "גלובס" לפני מספר חודשים עם גורם בכיר במשרד הבינוי והשיכון, הוא מסר כי הסיבה לכך שהכסף לא עובר לרשות להתחדשות עירונית נובעת מעובדה אחרת - ניסיון של המשרד לשנות את האופן שבו הקרן מתוקצבת. "אפשר לדרוש את הכסף עכשיו ולקבל אותו במכה אחת, אבל מה יקרה בשנים שלאחר מכן? אף אחד לא מבטיח שיהיו עודפים בשיווקים, וכך לקרן לא יהיה כסף והיא תחדל להתקיים. אנחנו מבקשים להבטיח תקציב שנתי שיבטיח את ההמשכיות של הקרן גם בעתיד".