משרד הבריאות הודיע שיפחית את שכר האחיות – והכשיר את הדרך לשביתה

שביתת האחים והאחיות היום הביאה לביטול מאות ניתוחים ורבבות ביקורים במרפאות • הן מוחות על הפחתה בשכר בעקבות מאבקן במבדקי איכות שהיו אמורות לעבור, אבל דורשות שיפורים בכל המערכת • רק שלא ישכחו גם את מלחמתן בעוזרי הרופאים

מחאת האחים והאחיות / צילום: הסתדרות האחים והאחיות בישראל
מחאת האחים והאחיות / צילום: הסתדרות האחים והאחיות בישראל

ביממה האחרונה עבדה מערכת הבריאות בישראל במתכונת חירום, על רקע "שביתת האחים והאחיות", שפרצה הבוקר (ג'). בחדרי הניתוח בוצעו רק ניתוחים קריטיים ובכל מחלקות בתי החולים, האחיות עבדו במתכונת מצומצמת בלבד - כולל בחדרי לידה ופגיות, ביחידות הדיאליזה והפריון ובמחלקות בתי החולים הגריאטריים והפסיכיאטריים. השביתה הורגשה גם בקופות החולים (לבד ממכבי, שם לטענת הקופה האחיות עבדו כרגיל), בתחנות לבריאות המשפחה ("טיפות חלב") ובשירותי הבריאות לתלמיד.

"עם יום אחד כזה אנחנו יכולים להתמודדד", אמר הבוקר ל"גלובס" בכיר באחד מבתי החולים הגדולים בארץ, "אך אם המצב הזה יימשך - זה יהיה קשה". לפי הערכות, רק ב-11 בתי החולים הממשלתיים, שנמצאים בבעלות משרד הבריאות, בוטלו בגלל השביתה כ-800 ניתוחים אלקטיביים (לא דחופים) ויותר מ-20 אלף ביקורים במרפאות.

"בסופו של דבר, ניתוח אלקטיבי שנדחה ונדחה - הופך לניתוח דחוף", הוסיף הבכיר.

מדוע בכלל פרצה שביתת האחיות, ובעיקר - מדוע דווקא עכשיו, כאשר הממשלה המכהנת היא ממשלת מעבר, שידיה גם כך כבולות ברמה התקציבית? הרי העומסים הכבדים, תת-התקינה ודלות המשאבים במערכת הבריאות הם עובדה קיימת זה שנים.

התשובה לכך, היא שהשביתה לא פרצה סתם כך, אלא היה לה טריגר ברור, ששיאו בהודעת משרד הבריאות מתחילת השבוע, כי הוא מפחית משכר האחיות. 

מחסור חמור באחיות בישראל
 מחסור חמור באחיות בישראל

עומס כבד שפוגע בחולים

בתחילה, היו אלה מבדקי האיכות (אקרדיטציה) שהתקיימו בכלל בתי החולים בישראל בחודשים האחרונים, ושדרשו מכלל העובדים - אך בעיקר מהאחיות - להתגייסות מיוחדת ולעבודה במאמץ מוגבר. את המבדקים עורך מדי שלוש שנים הארגון הבינלאומי JCI.

האחיות טענו, שלא רק שתהליך האקרדיטציה מטיל עליהן עומס כבד - אלא גם בא על חשבון הטיפול החולים והוא מצג שווא. לכן הודיעה במאי יו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שהאחיות לא ישתפו פעולה עם המבדקים, לרבות הדרכות, ישיבות ופרויקטים בתחום.

בתגובה לכך הודיע השבוע משרד הבריאות, כי הוא מפחית משכר האחיות, לאחר שלא עמדו במטלותיהן. האחיות מדברות על הפחתה של 20% משכרן, ואילו לפי בר סימן טוב ההפחתה תלויה בהיקפי עבודה, שכן "אנו לא יכולים לקבל מצב, שבו עובדים מחליטים אילו מטלות הם עושים ואילו לא".

ההחלטה על הפחתת שכר האחיות, שהיא קיצונית למדי, גדשה את סאתן והכשירה את הקרקע לשביתה.

בר סימן טוב סיפר היום, שבפגישה שנערכה אתמול בערב בין הצדדים "הצענו להיכנס לתהליך של זיהוי מטלות שאפשר להוריד מהאחיות באופן מיידי. אם נמשיך ונגיע להבנות עם האחיות - אנו בהחלט מוכנים לשקול את הפסקת הקיצוץ בשכר". עם זאת, האחיות הכריזו על "פגישה שהתפוצצה", ללא כל הצעות קונקרטיות. המשך הדיונים בנושא השביתה וחוקיותה, כבר יתקיימו בבית הדין לעבודה.

המשאבים שהושגו, בוטלו עקב הבחירות

בר סימן טוב הוסיף ואמר היום שבדרישותיהן לתוספת משאבים ותקנים למערכת, האחיות מתפרצות לדלת פתוחה. תוספת המשאבים הזו לדבריו כמעט והושגה (כ-5 מיליארד שקל תוספת לבסיס התקציב) לפני כחודשיים, בדיונים בין משרד הבריאות לאוצר. עם זאת, היא טורפדה ברגע ההחלטה על פיזור הכנסת והליכה לבחירות חדשות.

האחיות תובעות הוספת 1,500 תקני אחיות למערכת, דרישה שעליה אומר בר סימן טוב: "זה לא הזמן לבקש דברים מהסוג הזה. צריך לתת לנו את הזמן לנסות ולשחזר את ההישג שכמעט הצלחנו להשיג".

האחיות אומרות מנגד: "אף פעם אין זמן טוב לשביתה. לא נראה לנו שישאירו את המערכת במתכונת חירום עד לבחירות הבאות".

אך מעבר לעצם הטריגר לשביתה, ישנה גם המציאות עצמה. והמציאות, אף שאינה חדשה כלל וכלל, אכן קשה, דלה מאוד במשאבים ושוחקת. זו הסיבה שבכל פעם קם סקטור אחר מקרב ציבור עובדי הבריאות ומוחה על כך - פעם אלו הרופאים, ששבתו במשך יותר מארבעה חודשים ב-2011 לקראת חתימה על הסכם קיבוצי, פעם אלה עובדי מקצועות הבריאות (פרא-רפואיים), ופעם אלו האחיות.

המקור לקושי הגורף הוא זה - ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג בישראל היא מהנמוכות ב-OECD (שיעור של 7.3% לעומת ממוצע של 9%), ויותר מכך, בישראל ההוצאה הציבורית - הכסף שיוצא מכיס המדינה לטובת בריאות מתוך ההוצאה הלאומית הוא מהשיעורים הנמוכים ב-OECD ועומד על 63%, לעומת שיעור ממוצע של 73%.

גם ברמה הסקטוריאלית יש על מה למחות. בישראל חמש אחיות בלבד לכל 1,000 איש, לעומת ממוצע OECD שהוא כמעט כפול: יותר מתשע אחיות לכל 1,000 איש. בישראל אחות אחת במחלקה יכולה לטפל גם ב-30 חולים - קנה מידה שאין כמותו כמעט בעולם המערבי.

"המערכת ממוקדת בעיקר ברופאים"

"המערכת ממוקדת רופאים. האחיות מבצעות את העבודה הקשה והסיזיפית, ועליהן מדברים פחות, ושומעים עליהן פחות", אמר הגורם הבכיר מבית החולים.

עם זאת, ישנם צעדים אופרטיביים שהמדינה רוצה לנקוט כדי להפחית עומסים מהמערכת, ועד היום האחיות התנגדו להם מסיבות פוליטיות. למשל, הוספת עוזרי רופא לבתי החולים.

בינואר פירסמנו ב"גלובס" את טענותיהם של כמה "עוזרי רופא" שהשתלבו במחלקות בישראל - רובם פרמדיקים בהכשרתם - לכך שהאחיות "תוקעות לנו מקלות בגלגלים ועושות לנו את המוות". בסך הכול, כ-100 עוזרי רופא השתלבו בבתי חולים בשנים האחרונות, ובמשרד הבריאות היו רוצים להאיץ את קצב ההכשרה ואף להרחיב את המקצוע ולהסדיר אותו אקדמית.

האחיות מנגד טענו ש"ככל שעוזר רופא מעוניין להתקדם מקצועית, שהוא מוזמן למסלול להסבה מקצועית בבתי הספר לאחיות להשלמת לימודי סיעוד".

בשורה התחתונה על אף שטענות האחיות מוצדקות, ועל אף שלא היה צריך לאיים עליהן בקיצוץ שכרן, התמונה כמו תמיד מורכבת. גם האחיות צריכות לעתים להסתכל על האינטרסים של המערכת כולה, ולא רק על האינטרסים הצרים שלהן.

מה דורשות האחיות השובתות

להפסיק את מבדקי האיכות (אקרדיטציה) בישראל

הפחתת עומסים והגדלת זמן הגדלת זמן אחות-מטופל

הוספת 1,500 תקני אחיות למערכת

הלימה בין מספר המיטות במחלקה ברישיון למספר המאושפזים בה בפועל

הוצאת המיטות הבלתי חוקיות מהמחלקות ומהמסדרונות