טלטלות בשווקים? הנה דרך למזעור סיכונים

שילוב של נכסים בעלי מתאם נמוך עשוי להקטין באופן משמעותי את התנודתיות בתיק ההשקעות ולהגדיל את פוטנציאל התשואה • איך עושים זאת בפועל?

ריי דליו, מנכ"ל קרן הגידור ברידג'ווטר / צילום: רויטרס, Ruben Sprich
ריי דליו, מנכ"ל קרן הגידור ברידג'ווטר / צילום: רויטרס, Ruben Sprich

מי שמכיר היטב את תעשיית קרנות הגידור העולמית, ודאי לא הופתע מהזכייה של קרן הגידור ברידג'ווטר בפרס קרן הגידור הטובה בעולם ל-2019, באירוע של איגוד המשקיעים המוסדיים בארה"ב שהתקיים בניו יורק לפני קצת יותר משבועיים. הזוכה בפרס היא קרן הגידור הגדולה בעולם, המנהלת כמעט 170 מיליארד דולר של ממשלות, חברות פנסיה ובנקים מרכזיים רבים ואשר הניבה למשקיעה ב-20 השנה האחרונות תשואה ממוצעת של מעל 10% בשנה.

ברידג'ווטר מובילה את אחת המגמות המרכזיות בעולם ההשקעות הגלובלי - ניהול השקעות על פי מודלים שיטתיים. התחום הזה כבר כבש את תעשיית קרנות הגידור, אשר שליש ממנה - השקעות בהיקף של 1 טריליון דולר - כבר מנוהל כיום על פי מודלים ממוחשבים, שקובעים את הרכב ההשקעות, כאשר ברוב המקרים הם מיושמים על ידי מנהל השקעות אנושי.

קורלציות בין מדדי מניות מתחילת 2019
 קורלציות בין מדדי מניות מתחילת 2019

אחד ממודלי ההשקעה המרכזיים שהכירה ברידג'ווטר לעולם הוא אסטרטגיית כל-מזג-אוויר ("All Weather"). זו גישה שפותחה על ידי המייסד והמנכ"ל של קרן הגידור, ריי דליו, ובמהותה היא נועדה להציג רווח למשקיע בכל מצב כלכלי - בין אם המשק בצמיחה או בהאטה, בין אם אנחנו בעיצומו של שוק שורי או דובי.

לפי אסטרטגיית כל-מזג-אוויר, תיק ההשקעות חייב לכלול בכל רגע נתון חמישה סוגי נכסים: אג"ח ממשלתיות ארוכות (40%), מניות (30%), אג"ח קונצרניות לטווח פדיון בינוני (15%), זהב (7.5%) וסחורות (7.5%). במבט ראשון זה לא נראה כמו תיק שאמור להניב תשואות גבוהות במיוחד, אך לפי ברידג'ווטר האסטרטגיה הזו הניבה כ-10% בשנה ב-85% מהשנים ב-30 השנה האחרונות.

סוד ההצלחה של אסטרטגייית כל-מזג-אוויר הוא שילוב נכסים שיש ביניהם קורלציה נמוכה. הגישה הזו מבוססת על תורת המימון שלפיה שילוב נכסים עם תוחלת תשואה חיובית, אך עם מתאם נמוך ביניהם, תשפר את יעילות התיק, כלומר תתרום לאיזון נכון יותר בין התשואה לבין סטיית התקן. זה נשמע טריוויאלי - כולנו מבינים למשל שהזהב הוא נכס שאליו בורחים משקיעים בעתות מצוקה, כך שהוא אמור לתפקד הפוך מנכסי סיכון, אבל באסטרטגיה הזו אין שום דבר טריוויאלי. היא מבוססת על מספרים וניתוח מדויק של נתונים מתקופות זמן שונות.

לרתום את המתאם לטובת תיק ההשקעות

כדי להבין איך זה נעשה בפועל, נבחן למשל נתונים היסטוריים של שוק ההון הישראלי. ציון מתאם בין נכסים ניתן בין 100% למתאם מלא לבין 100%- למתאם שלילי מלא. כשבוחנים למשל את המתאם בין מדדי האג"ח השונים בישראל בשנה האחרונה מגלים כי בין רוב המדדים מתקיים מתאם יחסית גבוה, בלי קשר למדד שנבחר. כך לדוגמה, הקורלציה בין מדד תל בונד שקלי לבין מדד תל בונד תשואות צמוד מדד - שני מדדים שהקשר ביניהם לא אמור להיות חזק - הוא גבוה, 74%. כלומר, לרוב כשתל בונד שקלי יעלה ב-1%, באותו היום יש סיכוי של 74% שתל בונד תשואות ינוע באותו כיוון ועוצמה. בכל המדדים הקונצרנים המקומיים המתאם גבוה יחסית ועומד על שיעור שבין 50% ל-80% בשנים האחרונות.

מנגד, המתאם היומי בין האג"ח הממשלתיות לקונצרניות בישראל בשנה האחרונה נמוך באופן משמעותי. כך למשל, המתאם בין תל בונד שקלי לבין מדד אג"ח ממשלתיות שקליות בריבית קבועה היה רק 27%. המתאם בין מדד התל בונד השקלי לאג"ח ממשלתיות שקליות בריבית משתנה הוא שלילי ברמה של 4%-. כלומר שילוב של שלושת הנכסים האלו יחד, עשוי להקטין בצורה משמעותית את תנודתיות התיק.

אחת ההתלבטויות שיש למשקיעים רבים קשורה במיוחד לגיוון החלק המנייתי של תיק ההשקעות. אם נקודת המוצא שלנו היא כי לכל משקיע ישראלי יש בתיק ההשקעות חשיפה למניות ישראל דרך מדד כמו תל-אביב 125, הרי שאסטרטגיה נכונה תהיה לגוון את החשיפה הזו עם מדד שיש לו מתאם כמה שיותר נמוך. המתאם של ת"א 125 עם מדד S&P 500 היה בשנה האחרונה 60%, בעוד שהמתאם עם הדאקס הגרמני היה 72%. במילים אחרות, אם אנחנו מניחים שקדימה שוק המניות בארה"ב וגרמניה יניבו את אותה התשואה, העובדה שלמדד האמריקאי מתאם נמוך יותר עם המדד הישראלי, יוצרת עדיפות לשלבו בתיק. שילוב של תיק המכיל חשיפה למניות ישראל ומניות ארה"ב יהיה יעיל יותר עם פוטנציאל לתנודתיות נמוכה יותר מאשר תיק המשלב מניות ישראל וגרמניה.

הדולר - פוליסת הביטוח של המניות

אבל זה לא מסתיים כאן. המשקיע המתוחכם יוכל לבחון גם את הקורלציות בתוך ה-S&P 500. כך למשל, מתחילת השנה הסקטור בעל המתאם הנמוך ביותר לביצועי מדד ה-S&P 500 הוא התשתיות הבסיסיות (Utilities) שעומד על 8% בלבד. הסקטור בעל המתאם הגבוה ביותר ל-S&P 500 הוא הטכנולוגיה, שהקורלציה שלו למדד עומדת על 90%. כלומר, במידה רבה מי שמעוניין להוסיף חשיפה למדד האמריקאי, יוכל לשקול להסתפק בחשיפה לקרן סל על סקטור הטכנולוגיה שביצועיה מספקים תשואות דומות ב-90% מהמקרים לאלה של המדד ובמקביל חשיפה לסקטור התשתיות וכך לנסות לבנות חשיפה תנודתית פחות עם פוטנציאל תשואה דומה או גבוה יותר.

אגב, מי שמחפש נכס עם מתאם נמוך במיוחד לשוק המניות הישראלי, יוכל למצוא אותו בדולר. הקורלציה בין שער הדולר לבין מדד ת"א 125 בשנה האחרונה היא מינוס 32%, כלומר בימים ששוק המניות ייפול, לרוב הדולר יעלה באותו היום. נתון זה מאשש את ההערכה כי הדולר מספק הגנה על התיקים בתקופות של ירידות בשוקי המניות. הקורלציה של הדולר שלילית גם בהשוואה לכל מדדי המניות העולמיים האחרים, כולל מול ה-S&P 500 (מינוס 38%) או מדד הדאקס (מינוס 24%).

השימוש בקורלציות בעולם ההשקעות מאפיין כיום לא רק גופים שעובדים על בסיס מודלים. בשנים האחרונות משתמשים יותר ויותר גופי השקעה במודלים כאלה ככלי תומך השקעה עבור מנהלי השקעות בבניית תיקי השקעות, כך שיש בהם מידה גדולה של ערך מוסף. השימוש בנתוני קורלציות בין נכסים מאפשר למשקיעים לבחון כל העת להוסיף לתיק נכסים חדשים עם מתאם נמוך לני"ע הקיימים ולא רק להגדיל עוד ועוד את הפיזור באותם נכסים - אסטרטגיה שלא תמיד תוביל להפחתת התנודתיות ולשיפור פוטנציאל התשואה בתיק ההשקעות. 

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע