חקלאות | פרשנות

המדינה חייבת להכריע על עתידם של היישובים החקלאיים במאה ה-21

שום גוף ממשלתי לא ערך בדיקה מקיפה לגבי ההתיישבות החקלאית בישראל ונחיצותה • לא נערכו בדיקות של שימושי הקרקע בישובים החקלאיים, לא מידת הכלכליות שלהם ולא מידת הכדאיות שלהם למדינת ישראל • פרשנות

חקלאות / צילום: איל יצהר
חקלאות / צילום: איל יצהר

בשבוע שעבר הפקידה הותמ"ל את תוכנית מזרח יהוד, שמפקיעה כ-70% מהשטחים החקלאיים של מושב מגשימים. בקרוב ידונו בתוכנית כפר ביל"ו, ששם אמורות מספר תוכניות, כולל אחת של הוותמ"ל, לקרוע 1,400 דונם מהשטחים החקלאיים של הכפר. גם בתוכניות הוותמ"ל של קריית אתא, ובאופקים החקלאים נזעקים שגוזלים מהם שטחים חקלאיים נרחבים ולמעשה את מקורות פרנסתם. עוד טוענים החקלאים, כי הכחדת קרקעות חקלאיות בהיקפים הללו, תסכן את הביטחון התזונתי ואבטחת האספקה הטרייה של הפירות והירקות בארץ.

לא מעט טענות יש לחקלאים על חוסר המעורבות של משרד החקלאות בעניין, ואף על אדישות של שר החקלאות, אורי אריאל ואנשיו לנושא. מצד שני משרד החקלאות שב ומצהיר, כי הוא אינו משרד החקלאים ואינו לוביסט מטעמם, אלא אחראי על החקלאות בישראל, וכי יש מצבים שבהם עדיף לוותר על גידולים יקרים בישראל וליבא תוצרת חקלאית זולה יותר מחו"ל.

מי צודק? כרגע אין ספק שהחקלאים, וזאת מהטעם הפשוט, שבמדינת ישראל לא נערך מעולם דיון רציני בשאלת עתיד החקלאות במאה ה-21, וגם לא בתפקוד היישובים החקלאיים. נניח שהמדינה הגיעה להחלטה שרצוי להופכם לשכונות צמודי קרקע של הערים הסמוכות, כי חלקם כבר מזמן אינם עוסקים בחקלאות, והם עושים הסבות של הנחלות שלהם, חלקן לא חוקיות, לשימושי מסחר, צימרים ועוד. לקחת את הקרקעות זה רק הצעד השני בלוח הזמנים. הצעד הראשון צריך להיות הכרעה על עתיד היישובים.

זה צורם במיוחד משום שכולם מכירים את התמונה מאזור השרון ושפלת החוף שבה ביישובים חקלאיים לשעבר, ניתן למצוא כמעט הכל - רק לא חקלאות. ומה עושים השלטונות? במקרה הרע מוציאים צווי הריסה וכתבי אישום לעבריינים, אבל מה אמור להיות עתיד המקומות הללו, שכבר לא ישובו 50, 60 ו-70 שנים לאחור, לימי החקלאות? דום שתיקה בממשלה.

שום גוף ממשלתי לא ערך בדיקה מקיפה לגבי ההתיישבות החקלאית בישראל ונחיצותה. לא נערכו בדיקות של שימושי הקרקע בישובים החקלאיים, לא מידת הכלכליות שלהם ולא מידת הכדאיות שלהם למדינת ישראל. לא נערך דיון ממשלתי רציני בשאלת תפקודם של מושבים במרכז הארץ, והטעם להשאירם במעמדם הנוכחי, על אף שהם ניצבים בלב אזורים אורבניים ועתודות קרקע גדולות.

ומכיוון שלא נערך שיח כזה, לא ניתן לקבל את התנהלות המדינה, כלומר לקחת קרקעות ולספר ש"הוועדות עושות את האיזונים בין צורכי הציבור לצורכי היישובים". זה לא רק לא נכון - זה גם לא תפקידן. את זה צריכה לעשות המדינה.