עובדת הניקיון, התביעה הייצוגית וסיבוב הפרסה המוזר של השופט

לפני מספר שנים אישר ביה"ד האזורי לעובדת בחברת הניקיון קלינור לנהל תביעות ייצוגית נגד החברה, בטענה לאי-הפקדת כספים לפנסיה • הסכם קיבוצי שנחתם לאחר מכן בין החברה להסתדרות, ובו מענה חלקי לעילות התביעה, הוביל לביטול הייצוגית • כעת צפוי להכריע בעניין ביה"ד הארצי

עובדת ניקיון / צילום: Shutterstock
עובדת ניקיון / צילום: Shutterstock

איך קרה שמספר שנים לאחר שבית הדין האזורי לעבודה אישר ניהול תביעה ייצוגית, שהגישה עובדת נגד חברת ניקיון גדולה, ביטל אותו שופט את החלטתו וקבע כי הייצוגית תידחה? הסיפור הזה היה יכול להישמע מופרך אלמלא הוא היה מתנהל בבתי הדין לעבודה זה שמונה שנים והגיע החודש לדיון מכריע בבית הדין הארצי לעבודה. 

ביולי 2011 הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה תביעה של עובדת בחברת הניקיון קלינור, המעסיקה אלפי עובדי ניקיון, בדרישה לקבל פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות. ביחד עם הגשת תביעתה האישית, הגישה העובדת גם בקשה לאישור (ניהול) תביעתה כייצוגית, בגין שתיים מעילות התביעה: ניכוי משכרה לקרן רווחה ואי-הפקדת כספים לקרן פנסיה.

בספטמבר 2012 ניתנה החלטה לאישור ניהול התובענה הייצוגיות בשתי העילות, וביולי 2013 נדחה ערעור לבית הדין הארצי נגד ההחלטה. אלא שלפתע, בספטמבר 2018, נתן אותו שופט מבית הדין האזורי שאישר את ניהול הייצוגית, החלטה חדשה, הפוכה, שבה הוא דחה את הבקשה לניהול הייצוגית.

כיצד זה קרה? נחזור לתחילת הסיפור.

שינוי נסיבות?

התובעת ילנה סאולוב הועסקה כמנקה בחברה, כעובדת שעתית, בשלוש תקופות עבודה נפרדות בשנים 2005-2010. התובענה הייצוגית שהגישה סאולוב, באמצעות עו"ד גל גורודיסקי, עסקה בעיקרה בפיצוי חלק מעובדי הניקיון של קלינור, בטענות כי החברה לא ביצעה עבורם במשך שנים הפקדות לקרן פנסיה, וניכתה משכרם ל"קרן רווחה" שלא כדין.

במקביל להליכי התובענה הייצוגית - שנמשכו בבית הדין האזורי לעבודה כשבע שנים, ושבהן התקיימו כמה וכמה דיונים גם בבית הדין האזורי וגם בארצי - התנהל כארבע שנים הליך אכיפה של ההסתדרות, מכוח הסכם אכיפה בענף הניקיון, שבמסגרתו שולמו למאות מעובדי קלינור פיצויים של כמיליון שקל, בגין עילות התביעה של סאולוב.

קלינור - באמצעות עו"ד נעמה שבתאי-בכר - התנגדה לניהול התובענה כייצוגית. הצטרפה אליה להליך גם ההסתדרות הכללית, בטענה כי יש לדחות את בקשת התביעה, מאחר שיחסי העבודה בחברה מוסדרים בהסכם הקיבוצי בענף הניקיון.

בספטמבר 2012 נתן בית הדין האזורי לעבודה החלטה המאשרת את ניהול התובענה הייצוגיות בשתי העילות; וקלינור וההסתדרות ערערו על כך לבית הדין הארצי לעבודה. בערעור עדכנה קלינור את בית הדין כי בהתאם לנספח אכיפה להסכם קיבוצי חדש שנחתם בענף הניקיון מיולי 2013 - לאחר האישור לניהול התובענה כייצוגית - פועלת ועדת אכיפה משותפת לנציגות המעסיקים ונציגות העובדים, שגם עורכת אכיפה גם בקלינור בשתי העילות שאושרו לניהול הייצוגית. לטענת החברה וההסתדרות, מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק את קבלת ערעורן, אך בית הדין הארצי דחה אותו.

עם זאת, בהחלטת בית הדין הארצי צוין כי הדרך הנכונה לבקש את שינוי החלטת הייצוגית היא בהגשת בקשה לבית הדין האזורי; וכי ביטול ההחלטה לנהל ייצוגית ייתכן רק באותם מקרים שבהם "'ההתעוררות המאוחרת' (בדמות הסכם האכיפה הקיבוצי החדש, א' ל"ו) אינה מדומה, נעשתה בתום-לב וללא ניצול לרעה של הליכי משפט, והיא מביאה, למשל, לאחת משתי התוצאות: 1) כתוצאה מפעולות האכיפה נפרעה הזכות לכלל חברי קבוצת העובדים הנפגעת באופן שלא נותרה או כמעט שלא נותרה 'קבוצה'; 2) שינוי הנסיבות מתייחס להסדר שתוצאתו תהיה 'טובה יותר' מהמשך הליך התובענה הייצוגית".

על הרקע הזה הגישו קלינור וההסתדרות לבית הדין האזורי בקשה לעיון מחדש באישור לניהול הייצוגית נגד קלינור.

אכיפה קיבוצית

בתום דיון הוכחות סבוך בבקשת העיון מחדש, קיבל בית הדין האזורי, בספטמבר אשתקד, את בקשת קלינור וההסתדרות, וקבע כי הייצוגית נגד קלינור תידחה. השופט דורי ספיבק ונציגי הציבור, שושנה סוזן (עובדים) ורם ורדי (מעסיקים), ציינו כי הליך האכיפה מכוח הסכם האכיפה הקיבוצי נמצא בשלב מתקדם, וכי הסכומים המגיעים לכ-2,000 עובדים הכלולים ברשימת הזכאים שגובשה, מצטברים לכ-4 מיליון שקל. מתוך סך זה, שולמו בפועל (נכון לאפריל 2018) פיצויים לכ-800 עובדים, בסך כמיליון שקל, המהווים כ-25% מסכום הזכאות הכולל. עוד צוין כי אחוז העובדים המפוצים עולה עם הזמן, ימשיך לעלות ויכלול גם עובדים שלא היו זכאים לפי דין לביצוע הפקדות.

עוד קבע בית הדין האזורי כי סיבה נוספת להמשיך ב"דרך המלך" של האכיפה הקיבוצית, ולא בתובענה הייצוגית, היא שההסתדרות וקלינור הבהירו כי בדעתן להמשיך לפעול ולנסות לאתר עובדים שטרם אותרו, ולשלם את הפיצוי המגיע להם.

עוד כתבו הדיינים כי המשך ההידיינות בייצוגית עשוי להוביל "להתדיינות ארוכה וסבוכה בין הצדדים עוד קודם למתן פסק הדין, והכול בעלויות גבוהות ומיותרות", וכי "שיקולי עלות-תועלת מחייבים את המשך הליך האכיפה הקיבוצי, ולא התחלה מחדש של אכיפה בתובענה הייצוגיות".

בנוסף, בית הדין האזורי הורה על תשלום בגובה 50 אלף שקל לתובעת הייצוגית ועל שכר-טרחה של 160 אלף שקל לבא-כוחה - כיוון ש"ההתעוררות" של ההסתדרות שהובילה לחתימה על הסכם האכיפה הקיבוצי קשורה במידה כלשהי להגשת הבקשה לניהול הייצוגית.

הצעת פשרה

על החלטה זו ערערה העובדת סאולוב לבית הדין הארצי, בטענה כי "משמעות החלטה זו היא שאין טעם בהגשת תובענות ייצוגית בבתי הדין לעבודה"; וכי דחיית הייצוגית לאחר כשבע שנים, כשבסוף ההליך עומדים שיעורי האכיפה בקרב עובדי החברה על 25%, ואין ראיה חד-משמעית שעובדים נוספים יקבלו פיצוי על הפרת זכיותיהם, ובמצב שהגמול לתובעת ולבא-כוחה הוא 50 אלף שקל ו-160 אלף שקל, בהתאמה - אינו הוגן.

העובדת תוקפת גם את קביעת בית הדין האזורי, שחברת קלינור שילמה לכ-800 מעובדיה פיצויים בסך כמיליון שקל בגין עילות התביעה, בטענה כי לא הובאו לכך ראיות.

קלינור וההסתדרות מבקשות לדחות את הערעור, בטענה כי הליך האכיפה הקיבוצי מייתר את הייצוגית.

בשבוע שעבר התקיים בפרשה דיון בבית הדין הארצי, שעסק בעיקר בשאלה אם הנתונים שהציגו קלינור וההסתדרות מלמדים על פיצוי הולם למרבית העובדים, או שרק 25%-30% מהעובדים מפוצים. 

דייני בית הדין הארצי הציעו לתובעת לחזור בה מערעורה, למעט בסוגיית העלאת סכומי הגמול ושכר-הטרחה שישולמו לה ולעורך דינה. נקבע כי בית הדין הארצי יפסוק להם סכום נוסף על הקודם, לאחר שהצדדים יודיעו מהי לעמדתם "התקרה" ו"הרצפה" של הסכומים. 

הצדדים ביקשו 30 יום למסירת עמדתם להצעת בית הדין, וכעת כולם ממתינים להודעה שעשויה לסיים את התיק הייחודי. 

תגובות: "שיתוף-פעולה קיבוצי מצדיק הדיפה של תובענות ייצוגיות"

באת-כוחה של קלינור, עו"ד נעמה שבתאי-בכר, מסרה בתגובה: "בית הדין האזורי לעבודה היה אמיץ והוגן בהחלטתו לקבל במלואן את הטענות לגבי ביטול התובענה הייצוגית. קלינור הוכיחה שהיא ביצעה את כל הפעולות הדרושות לתיקון תקלות מהעבר, ולכן לא הייתה הצדקה לניהול תובענה ייצוגית נגדה. כך, שיתוף-הפעולה שנרקם בין ההסתדרות הכללית לקלינור שמר על זכויות העובדים ובד-בבד מנע עיוות ונזק גדול לחברה.

"פסק הדין אף העניק בכורה לארגוני העובדים במדינה וקבע כי שיתוף-פעולה קיבוצי מצדיק הדיפה של תובענות ייצוגיות".

בא-כוח התובעת הייצוגית, עו"ד גל גורודיסקי, מסר בתגובה: "לפי קלינור וההסתדרות, הפיצוי ששולם במסגרת האכיפה הקיבוצית הוא 1.2 מיליון שקל, המהווים כ-30% מסכום החבות של כ-4.2 מיליון שקל. יותר מכך, סכום התשלום לא הוכח, וסכום החבות לא נבדק על-ידי ההסתדרות, והוא כנראה גבוה בהרבה. לכן, שיעור האכיפה נמוך משמעותית מ-30%, שהם פחות מבלתי מספיק בכל קנה-מידה. המסקנה חייבת להיות שהאכיפה הקיבוצית כשלה. לפחות 3 מיליון שקל, הפרת הפנסיה של העובדים, נותרו בקלינור.

"במקום שארגון העובדים ישמור על העובדים, הוא שומר על המעסיק. כיום ברור שהאכיפה בתובענה ייצוגית מגיעה ל-85%, והיא עדיפה על האכיפה הקיבוצית. הגיעה העת שארגוני העובדים ישתפו פעולה לצורך אכיפה קיבוצית ראויה בענפי השמירה והניקיון".

"הליך חריג שבחריגים. מגיע לתובעת ולבא-כוחה גמול גבוה מזה שנפסק"

האם יש החלטות דומות שבהן בוטלה, בהליך "עיון מחדש", החלטה שניתנה לאישור לניהול תביעה ייצוגית? אנחנו לא מצאנו.

לדברי עו"ד יצחק אבירם, מומחה לתביעות ייצוגיות, מדובר בהליך חריג. "עיון מחדש בתובענה ייצוגית שאושרה על-ידי בית הדין הוא הליך חריג שבחריגים. ייתכן כי הדבר נובע מהתנהלות בתי הדין לעבודה, שהיא בעיקרה נגד תובענות ייצוגיות והעדפת ארגונים מייצגים. זאת, על אף שיש מצבים ובייחוד בהיעדר ארגון מייצג בעבודה, שזה הגורם היחיד שיכול להביא לשיפור תנאים ולאכיפת זכויות העובדים".

עו"ד אבירם מסביר כי "בעניין קלינור, בית הדין התחשב בכך שבפועל כבר בוצעו פעולות ששינו את מצב התובענה הייצוגית, וביניהן ביצוע בדיקות והחזרים על-ידי גוף אחר, שאף נתן תגמול מסוים לעורך דין וללקוח, אך יש בכך אמירה מסוכנת שיכולה לעקר תובענות ייצוגיות".

עם זאת, אבירם מציין כי "התובענה באה לעולם בזמן שלא היה גוף מייצג שמטפל בעובדים, מצב שהוא תנאי מקדים בבית הדין לעבודה, ורק בחלוף שנים הוחל טיפול ורק בעקבות התובענה הייצוגית". לכן, "ראוי היה - גם אם מדובר בתועלת לקבוצה בכך שניתן לגוף להמשיך ולטפל במקום התובענה הייצוגית - להעניק תגמול הולם לעורך הדין ולתובע שהניעו את ההליך, ולצערנו התגמול שקבע בית הדין היה נמוך ממשית מהמקובל".