בנק דיסקונט: "ההסבר המובהק לחוזקת השקל הוא אופן הפעולה של בנק ישראל"

בהמשך לירידה של הדולר מתחת לרמה של 3.5 שקלים ותיסוף של 8% של השקל מתחילת השנה, בבנק ישראל תולים את התחזקות המטבע שהפך "יקר מדי", באופן הפעולה של בנק ישראל, שהספיק מצידו מאז פרסום הסקירה לצאת בהודעה חריגה ולהתקפל מהאפשרות להעלאת הריבית • כעת כל העיניים מופנות להודעת הריבית של הפד הערב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

"ההסבר המובהק לחוזקת השקל לאחרונה הוא אופן הפעולה של בנק ישראל" - כך כתבו הבוקר (ד') כלכלני בנק דיסקונט על רקע התחזקות השקל שהואצה ביומיים האחרונים. "בנק ישראל נוקט גישה פאסיבית יחסית, בה הוא אינו משנה באופן מהותי את המסר לגבי המדיניות המוניטרית", הוסיפו בדיסקונט.

"הבנקים המרכזיים במערב, כמו הפד וה-ECB, הדגישו לאחרונה את רצונם לנקוט פעולות מרחיבות וריביות נמוכות בקרוב, ומאידך בנק ישראל לא שינה דיסקט. בנק ישראל כמעט לא רכש מט"ח מתחילת השנה, הנגיד הותיר על השולחן את האופציה להעלאת ריבית בחודשים הקרובים, ומחלקת המחקר הותירה את התחזיות להעלאת ריבית ללא שינוי: 3 פעמים עד סוף 2020", כתבו בדיסקונט.

מאז הפצת הסקירה של דיסקונט, נגיד בנק ישראל אמיר ירון הספיק להוציא הודעה חריגה מוקדם יותר היום בניסיון לצנן את התחזקות השקל, ולפיה הריבית לא תעלה בזמן הקרוב, בין היתר, נוכח ההפתעה במדד יוני שירד ב-0.6%, וכיוון הריבית של הבנקים המרכזיים בעולם. 

עוד מוסיפים בדיסקונט כי "בדיוני הריבית האחרונים בנק ישראל ציין כי ייסוף השקל הוא 'הגורם העיקרי המעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד ולכך עשויה להיות השפעה על המדיניות'. למרות זאת בנק ישראל לא פעל עד כה לעצירת המגמה של התחזקות השקל". בהקשר זה נציין כי יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו לשיא כשחצו את רף ה-120 מיליארד דולר.

ומה לגבי הכיוון של הדולר כעת? בדיסקונט מסבירים כי שינוי מגמת תיסוף השקל תלוי בשינוי המסר מצד בנק ישראל, או בהתערבות בשוק המט"ח. מוקדם יותר היום בנק ישראל, כאמור, התייחס באופן חריג למצב בשוק כאשר הסיר מהשולחן את אפשרות להעלאת ריבית בניגוד לבנקים מרכזיים בעולם. "תמחור השקל לפי מודל שוויון כח קניה מראה כי השקל כבר הפך ל'יקר מדי'", הוסיפו בדיסקונט. "תמחור היתר של השקל קיים גם כאשר לוקחים בחשבון את הגורמים המבניים שתמכו בחוזקה ההיסטורית של השקל בהשוואה לכוח הקניחה שלו".

"בראיה ארוכת טווח השקל ימשיך להיתמך על רקע גורמים מבניים כמו החשבון השוטף החיובי ויצוא שירותי ההייטק, הפקת הגז ממאגר לוויתן, צמיחה עדיפה מהמערב וגורמים נוספים", כתבו בדיסקונט. "יחד עם זאת ,באם בנק ישראל אכן יפסיק את המסר הפסיבי שלו ויצטרף למקהלת הבנקים המרחיבים במערב השקל עשוי להיחלש בטווח הקצר".

נזכיר כי הפד צפוי להכריז היום על גובה הריבית, ובבנק ישראל יכולים לקוות כי אפשרות למסר פחות מרחיב יביא להתחזקות הדולר בעולם, מה שעשוי לעצור את תיסוף השקל. לפי יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו: "כשהפד עומד לשנות את המגמה ולהתחיל בהפחתת ריביות, מה שיגרור לצמצום פער הריביות דולר-שקל ויגרום להתחזקות השקל, ברור שבנק ישראל, לא יוכל להוסיף שמן למדורה ולבצע העלאות של ריבית השקל, למרות שמהלך כזה, אילו בוצע בעת הנכונה כלומר לפני מספר חודשים, היה מספק לבנק ישראל כלי חשוב נוסף בארגז הכלים המוניטריים, להם הבנק עשוי להזדקק במקרה של האטה בפעילות הכלכלית, או התחזקות חריגה בשער השקל".