מיסטר G | פיצ'ר

טיול של צל ומים, בריחה לעיר מקלט

נחל קדש שבגליל: מסלול קיץ סלעי ומוצל עם בריכות שכשוך מרעננות, ועל הדרך גם היסטוריה וארכיאולוגיה בתל קדש, עיר המקלט העתיקה של שבט נפתלי התנ"כי

נחל נפתלי / צילום: יותם יעקובסון
נחל נפתלי / צילום: יותם יעקובסון

אחד המסלולים המוצלים בנמצא, שלאורכם גם בריכות שכשוך קטנות, הוא נחל קדש, הזורם בתלילות ממרומי רכס רמים בואך עמק החולה. חלקו התחתון של הנחל הוא שמורה סגורה, אך בחלקו העליון מסלול מסומן שמאפשר הליכה במסלול מעגלי פחות או יותר. אורכו כ-3 קילומטרים והוא מתאים למשפחות מיטיבות לכת.

המסלול מתחיל בסמוך למצודת כ"ח (נבי יושע) המשמשת כיום את מג"ב ובעבר הייתה מצודת משטרה מדגם "טיגרט", חלק ממכלול מצודות ונקודות משמר בריטיות שהוקמו במהלך המרד הערבי הגדול (1939-1936). בסמוך נמצא גם הכפר הערבי נבי יושע, אחד מהכפרים השיעים שהתקיימו במרחב עד 1948, שבו על-פי המסורת המקומית נמצא קברו של יהושע בן נון.

לאחר שהבריטים פינו את המצודה, היא נתפסה על-ידי ערבים שחלשו על הדרך והביאו לניתוקם של רמות נפתלי, מנרה ומשגב עם. המצודה נכבשה על-ידי הפלמ"ח רק בניסיון השלישי. בקרבות נהרגו 28 לוחמים, שקבורים בקבר אחים בסמוך למרפסת התצפית שממזרח לה, ומכאן שמה העברי, כ"ח.

השביל ממשיך צפונה, חובק את השלוחה שעליה בנויה המצודה ומשקיף לעבר מורד נחל קדש התלול, המצוקים שמעברו האחר, צפון עמק החולה, צפון הגולן והחרמון. כעבור כמה מאות מטרים גולש השביל אל הערוץ ואל חיק צמחייה עבותה. הערוץ הסלעי כולו מוצל וגם כעת, בעיצומו של הקיץ, יש בו כמה בריכות שכשוך קטנות, אך מרעננות.

השביל ממשיך במורד הערוץ, בלוליינות בין סלעים. לטובת המטיילים הותקנו ידיות אחיזה בסלעים. כשמגיעים אל מפגש עם יובל נוסף של הנחל המגיע משמאל (במקום שילוט האוסר על המשך הירידה בערוץ, אי אפשר לפספס), פונים בו במעלה.

השביל מדלג מעל כמה מפלים יבשים ומגיע בסופו של דבר אל הכביש. אם לא מחכה לנו כאן רכב, יש לחזור עם הכביש שמאלה ושמאלה בחזרה אל החניה במצודת כ"ח (הקפצת רכב ממצודת כ"ח לנקודת הסיום: חוזרים אל כביש מס’ 899, פונים ימינה וכעבור חצי ק"מ פונים ימינה בכביש מס’ 886 לכיוון מנרה ומשגב עם. כעבור חצי ק"מ חונים בשולי כורכר רחבים בצד הדרך).

הביקור בנחל קדש אינו שלם ללא הביקור בקדש העתיקה, שעל שמה קרוי הנחל. ממשיכים בצומת ישע מערבה. כעבור קצת פחות מ-2 ק"מ, בראשית העיקול ימינה, ישנה פנייה ימינה אל מגרש חניה שבו שלט ברור: פארק לאומי תל קדש. הכניסה חופשית. קדש, בתחומי נחלת נפתלי, נודע בשעתו, בתקופת המקרא, כעיר מקלט שאליה נהגו לברוח אלו שהרגו בשגגה, ושם היו מוגנים מנקמת דם מצד בני משפחתו של הנרצח.

בתקופה הרומית היה כאן יישוב משגשג שממנו שרדו כמה ארונות קבורה מרשימים ומקדש גדול. לאחרונה הוכשרה דרך הגישה מהחניה אל האתר והיא מתאימה גם לנעים בכיסאות גלגלים. בדרך אל המקדש חולפים על פני כמה סרקופגים, ארונות קבורה רומיים מכוסים בעיטורי מחרוזות, פרחים, כדים וקשקשים או נוצות. סרקופגים אלו, מהגדולים שנמצאו בישראל, היו נחלתם האחרונה רק של העשירים ביותר. בעבר הם ניצבו בתוך מוזוליאום, שממנו שרדו רק חלקים מבמה מוגבהת. בהמשך - השביל, לאחר שחולפים על פני כמה אלות אטלנטיות יפות, אל עבר קיר בנוי אבנים גדולות.

תל קדש / צילום: יותם יעקובסון
 תל קדש / צילום: יותם יעקובסון

בערבית נקרא המקום שייח’ הליס, שהוא ככל הנראה שיבוש של הליוס, שמו של אל השמש היווני. מהמקדש שרדו חלקי קירות, חלק משער מהודר ואבנים מסותתות לתפארת.
בולטות במיוחד הכותרות הקורינתיות, העשויות בדוגמת עליו של צמח האכנטוס (בעברית קוציץ סורי).

אם נחפש, נמצא גם שרידי משקוף שעליו מגולף עיט גדול (היום בולטת בעיקר צורת הכנפיים, הגוף עצמו נפגע). לא רחוק משם, מעברו האחר של הכביש, נובע עין קדש.
פנייה ימינה בדרך חזרה לעבר צומת יושע תוביל לחניון האלה, אתר פיקניקים נאה שבו אלה אטלנטית עתיקת יומין.

לא רחוק משם נמצא עוד אתר ששווה ביקור: "סדקי יפתח", שבו מסלול מעגלי קצר ונוח אל תצורות קראסטיות מרשימות בדמות סלעים מחורצים וסדקים עמוקים בקרקע, שאליהם ניתן לרדת בעזרת ידיות אחיזה ולשוב ולעלות מצדם האחר - אטרקציה לילדים, במיוחד אם מצליחים לראות שפני סלע.