הגמל שלא רואה את הדבשת של עצמו

עיתונות שוק ההון בישראל מצהירה חדשות לבקרים שהיא באה להגן על ציבור המשקיעים, ואף יוצאת נגד גופים שלדעתה נכשלים במשימה זו. אולם פעמים רבות מדי היא בבחינת הגמל שלא רואה את הדבשת של עצמו ומביאה לכך שציבור המשקיעים, עליו היא מבקשת להגן, מקבל החלטות השקעה מוטעות שעולות לו בהפסדים.

ככלל, בעיתונות שוק הון בארץ נעים מפאניקה לאופוריה וחוזר חלילה. בסוף השנה שעברה הפאניקה שלטה שם, שלחה את ציבור המשקיעים למקלטים וגרמה לו למכור מכל הבא ליד. לפני כשבועיים אותה עיתונות חגגה שיאים בבורסות והשכיחה באבחת מקלדת את הקינות של סוף השנה שעברה, ובימים האחרונים שוב פאניקה בשל הירידות האחרונות.

השקעות מטיבן אמורות להיות דומות לריצת מרתון, אולם בשיח מקצין של פאניקה ואופוריה הן הופכות למרוץ ספרינט מטורף בו יש מפסיד אחד - ציבור המשקיעים. כתוצאה מהפאניקה הציבור מוכר במחירים נמוכים יחסית, וכתוצאה מהאופוריה הוא קונה במחירים גבוהים יחסית - והרי לכם מתכון וודאי להפסדים.

לשם המחשה, בנובמבר ובדצמבר 2018 זעקו הכותרות נגד החברות האמריקאיות שהנפיקו אגרות חוב בישראל. ברוקלנד - חברה אחת, קטנה יחסית - פשטה רגל ונתנה את האות להסתערות של כתבי שוק ההון נגד כל הסקטור. לא היה שום ניסיון להבדיל בין חברות טובות וחברות רעות; פשוט צבעו את כולן בשחור.

והתוצאה - גל פדיונות מאסיבי של הציבור מקרנות הנאמנות שהשקיעו באגרות החוב של החברות הללו וקריסה של עשרות אחוזים במחירי אגרות החוב. כיום, כ-8 חודשים אחרי, ככלל, מחירי אגרות החוב של הסקטור התאוששו, החזירו את הפסדי סוף השנה שעברה, ולמעשה זהו אחד מאפיקי ההשקעה היותר מוצלחים בבורסה הישראלית בשנת 2019.

הנה כי כן, הציבור שעליו עיתונות שוק ההון רוצה להגן מכר במחירי רצפה את אגרות החוב הללו בסוף השנה שעברה ולא נהנה מעליות המחירים שבאו לאחר מכן. ומי כן נהנה מעליות המחירים הללו? גופי השקעה מתוחכמים יותר שלא נבהלו ממסע הציד התקשורתי ואספו את הסחורה שמכר הציבור. כך למשל דווח כי קרן כלימרק ניצלה את המפולת לרכישת השקעות משמעותית בדצמבר 2018. לפיכך, עיתונות שוק ההון סייעה כאן בעצם בהסטה של רווחים מהציבור לגופי השקעה מתוחכמים.

לעתים קרובות מדי עיתונות שוק ההון בארץ חוטאת גם בחוסר דיוק ומתן אינפורמציה לא רלוונטית. כך למשל, כשמתפרסמת כתבה על זכייתה של חברת מבטח שמיר במכרז לרכישת תחנת הכוח אלון תבור, אין זה רלוונטי לספר לציבור על ביצועי החסר של מניית מבטח שמיר בשנים האחרונות. הדבר היחיד הרלוונטי הוא לנתח האם עסקת תחנת הכוח היא מוצלחת או לא.

במקרה אחר פורסמה כתבה מקיפה על אגרות החוב של חברת דסק"ש, רק לא ציינו בה שיום קודם לכן דירקטוריון החברה אישר תוכנית רכישה מאסיבית של אותן אגרות החוב - פרט שהוא כמובן בעל משמעות קריטית עבור מי שמשקיע באגרות חוב אלה.

כשחוזרים שוב ושוב בכתבות על כך שאי.די.בי בסביבת חדלות פירעון עם שווי נכסי שלילי, לא מובן לי מדוע לא מוסיפים משפט שמציין כי מחירי אגרות החוב כרגע משקפים שווי נכסי משמעותית שלילי יותר. משפט שכזה הרי יכול לשנות את כל התמונה מבחינת אטרקטיביות ההשקעה באגרות החוב הללו.

חוסר הדיוק והאינפורמציה הלא רלוונטית בכתבות מטעים את ציבור המשקיעים ופעם נוספת מאפשרים לגופי ההשקעה המתוחכמים יותר, המודעים לכשלים בכתבות, להרוויח על חשבונו. אין חולק כי אין זה מתפקידו של עיתון לתת המלצות השקעה, אך אין זה פוטר אותו מאחריות (ולו המוסרית) לדייק ככל האפשר, היות והציבור קורא את הכתבות מסתמך עליהן וניזוק.

הכותב הוא חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב ובעלים של קרן השקעות. לכותב יש עניין אישי בנושא המאמר, כיוון שניירות ערך המוזכרים במאמר עשויים להיות מוחזקים בהווה או בעתיד על-ידי קרן השקעות שבבעלותו ובתיקו האישי.