פריסה מחדש לחובות האישיים של נוחי דנקנר: החזר של 78 מיליון שקל יידחה בשנתיים

נוחי דנקנר שילם 2 מיליון שקל במקום תשלום אחד של 20 מיליון שקל, שאמור היה להעביר עד יוני 2019 • הבנקים אישרו לאיש העסקים לפרוס מחדש את הסדר החוב, כך שגם תשלום של 60 מיליון שקל יידחה בשנתיים לאמצע 2023 • גורם בשוק: "דנקנר יכול היה לבחור במסלול של פשיטת רגל. הוא לא עושה כן ולא מתחמק מחובו לבנקים"

נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף
נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף

נוחי דנקנר והבנקים פורסים מחדש את החוב של דנקנר לבנקים בהתאם להסדר החוב שסיכמו עוד ב-2016. ל"גלובס" נודע כי לאחר שדנקנר, שמרצה עתה עונש מאסר, פנה לבנקים בבקשה לדחות את תשלום בהיקף 20 מיליון שקל שהיה אמור לשלם ביוני, הוא סיכם עמם על פריסה מחדש של החוב. במסגרת זו דנקנר ישלם מיידית סך של 2 מיליון שקל בלבד, כשיתרת הסכום תשולם על ידו בתשלומים במשך שנתיים החל מאוגוסט הנוכחי ועד לאוגוסט 2021.

לפי הערכות בשוק, בפריסה החדשה דנקנר התחייב לשלם לבנקים עוד ארבעה מיליון שקל עד סוף השנה הנוכחית, כאשר הוא יצטרך לשלם עוד ארבעה מיליון שקל ב-2020 ואת היתרה, בגובה 10 מיליון שקל, הוא ישלם במהלך 2021. עוד נודע ל"גלובס" כי דנקנר והבנקים סיכמו על דחייה של שנתיים בתשלום נוסף שהוא צריך להעביר להם בסך של 60 מיליון שקל. לפי הסדר החוב המקורי הוא אמור היה להעביר להם את התשלום הזה עד אמצע 2021, אך לפי ההבנות החדשות החזר זה יועבר במלואו לאמצע 2023.

הסדר החוב של דנקנר נחתם ביוני 2016 מול שישה בנקים: הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, איגוד וקרדיט סוויס, והיקפו הכולל עמד על כ-480 מיליון שקל. הבנקים העדיפו אז את ההסדר על פני הליך פשיטת רגל, משום שדנקנר ובעיקר אביו יצחק התחייבו להשיב להם סכומים גבוהים בהרבה מאלה שהיו מקבלים בהסדר נשייה מול פושט רגל, שאין לו נכסים אישיים רבים.

כך, במסגרת ההסדר נקבע כי על דנקנר להחזיר לבנקים כ-150 מיליון שקל תוך חמש שנים, כאשר כבר בשנה שעברה הוא שילם מתוך סכום זה כ-70 מיליון שקל, לא כולל תשלומי ריבית שמגדילים את הסכום שכבר הוחזר בעוד כמה מיליוני שקלים. ככל הידוע המקור להחזרים שבוצעו היה אביו וכן נתח ממכירת הווילה שלו בהרצליה פיתוח, שנמכרה תמורת 47 מיליון שקל.

מה השתנה בפריסת החוב של נוחי דנקנר
 מה השתנה בפריסת החוב של נוחי דנקנר

לפני כשלושה חודשים חשפנו כי מאחר ואיבד את יכולת ההשתכרות שלו מפאת מאסרו, דנקנר ביקש מהבנקים דחייה של התשלום שהיה עליו לשלם בחודש יוני האחרון. גורמים במערכת הבנקאית סיפרו כי בקשתו של דנקנר לדחייה התקבלה בהבנה בקרב הבנקים הנושים, וזאת בין היתר משום ש"דנקנר עדיין במסלול המחייב והוא לא הודיע שהוא לא משלם את החוב. כלומר, אף שיכול היה לבחור במסלול של פשיטת רגל, הוא לא עושה כן ולא מתחמק מחובו לבנקים. מרגע שהוא נכנס לכלא הוא פנה לבנקים וביקש להסדיר את התשלומים לתקופה שבה הוא יהיה בכלא, כאשר יש לזכור כי מבחינת הבנקים כשהוא בכלא אין לו כוח השתכרות מה גם שהם כבר מחקו את כל החוב, ולכן ישמחו על כל שקל שיוחזר".

כך או כך, למרות העובדה שדנקנר השיב עד כה "רק" שני מיליון שקל מתוך ה-20 מיליון שקל שאמור היה לשלם, הרי שעדיין מדובר על הסדר שהניב הכנסות לבנקים "יותר מאשר דנקנר לבדו היה משלם לו היה הולך לפשיטת רגל", כפי שאמר גורם מעורה בנושא. להערכת גורם בשוק ההון דנקנר פועל לפי כל הכללים ובמטרה לעשות את הכל בהסכמה ובהבנה ומתוך רצון לעמוד בהסדר, "כנראה בשל רצונו לחזור ולעשות עסקים לכשייצא מהכלא".

עם זאת, בעבר הושמעו הערכות כי אפשר שדנקנר ואביו יחליטו שמכיוון שדנקנר נמצא ממילא בכלא, אין צורך להמשיך בהסדר החוב, ועדיף מעבר להליך פשיטת רגל. למעשה, התשלום שאמור היה להיות משולם ביוני וששולם רק בחלקו הקטן (10% ממנו) הוא הראשון מאז כניסתו של דנקנר לכלא. דנקנר החל לרצות באוקטובר 2018 עונש מאסר של שלוש שנים, בגין חלקו בהרצת מניית קונצרן אי.די.בי שבראשו עמד.

הסדר החוב של דנקנר נעשה בגין הלוואות של החברות הפרטיות שדרכן החזיק בשליטה בקונצרן אי.די.בי: גנדן וטומהוק. סך החוב של שתי החברות לבנקים הוערך ערב ההסדר האישי של דנקנר מול הבנקים ביותר מ-800 מיליון שקל, אולם הסדר החוב כלל רק פחות מחצי מיליארד שקל, שכן זה גובה הערבות האישית של דנקנר לחוב. עוד קודם איבד דנקנר את האימפריה הציבורית של אי.די.בי, שקרסה בקול אדיר, באחד מהסדרי החוב הציבוריים הגדולים שנעשו בארץ.

בימים אלה נראה כי האימפריה שהייתה של דנקנר ושקרסה בקול גדול עלולה להגיע להסדר חוב נוסף, הפעם תחת בעל השליטה אדוארדו אלשטיין, כשהתאגיד נקלע לאתגרים פיננסיים שהועצמו לאחרונה בצל היחלשות המטבע בארגנטינה בעקבות מערכת הבחירות לנשיאות שם - דבר אשר משפיע על חברות אחרות שבשליטת אלשטיין ושדרכן הוא מחזיק באי.די.בי בישראל. 

את נוחי דנקנר ייצגה בהסדר עו"ד שירלי יפרח-אזור ממשרד ליפא מאיר ושות'.