ראש מועצת שוהם איתן פטיגרו, המכהן גם כיו"ר ועדת שיכון ודיור במרכז השלטון המקומי, יוצא ביוזמה לחיוב ארנונה על קרקעות שיזמים משתהים בפיתוחן ובבנייה עליהן, בדגש על קרקעות המיועדות לתעסוקה עתירת ארנונה.
לפי הצעתו של פטיגרו, יש להעביר בחוק ההסדרים חקיקה, שלפיה הרשות המקומית תהיה רשאית לגבות ארנונה בגין "שטחי קרקע המאושרים לבנייה ולא ממומשים מסיבות שאינן קשורות לרשויות המקומיות".
לפי ההצעה, יזם שלא יחל בנייה בתום שנה מיום השיווק או מסירת השטח לידיו, המאוחר מבין השניים, ישלם ארנונה בגובה מלוא זכויות הבנייה הקיימות בקרקע. ארנונה זהה תוטל על יזם שלא יבצע מסירת טופס 4 (אישור חיבור לתשתיות המאפשר איכלוס) בתום חמש שנים מיום מסירת השטח לידיו.
הרקע להצעה הוא שבעה מגרשים ששווקו על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ב-2009 בייעוד לתעסוקה ותעשייה ועדיין עומדים ריקים. במועצה המקומית שוהם ערכו חישוב לגבי הפסדי הכנסות מארנונה בשבעת המגרשים הללו, ולדבריהם ההפסד הסתכם בכ-74 מיליון שקל.
המועצה טוענת כי בהסכמי רכישת הקרקע קיים לוח זמנים לביצוע, אולם רמ"י אינה אוכפת אותו בפועל.
לדברי פטיגרו, במקרים רבים ולאחר שהרשות המקומית ביצעה פיתוח של האזור, היזמים מחזיקים בקרקע ומעכבים את הליכי הבנייה, בין השאר עיכוב שנועד למנף את ההשקעה עד עליית מחירי הנדל"ן באזור. הדבר מביא לנזק כלכלי ליישוב באובדן הכנסות מארנונה ולחוסר יציבות תכנונית, טוען פטיגרו. "מטרת המהלך הזה היא לממש את פוטנציאל ההכנסות של הרשות המקומית מאזור התעשייה בהתאם לשיווק ולפיתוח, ולמנוע פילים לבנים בשכונות המגורים".
"הסחבת היא בגלל המועצה"
עו"ד אמיר חן ממשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', שייצג חלק מהחברות שעליהן מדבר ראש המועצה, אומר כי "ברוב הפעמים הרשויות הן שמעכבות את הבנייה, ולא שמעתי שמישהו דרש דמי שכירות מהרשות המקומית על זה שהיא מעכבת היתרים או טופס 4 או אגרה אחרת. מדובר בהצעה שמנסה לדחוף בדלת האחורית את מס רכוש".
אורן סוויסה, אחד היזמים שזכו במגרש במכרז, טוען כי "האשמה והסחבת היא בגלל המועצה, כי המסים והיטלי פיתוח במיליונים שהם דורשים עבור אישורי בנייה הם שערורייה, ולמשל אין התאמה בין המכרז לבין הדרישות. קיבלנו הבטחות לטיפול בעתיקות שלא ממלאים אותן. מה הפלא שלא בונים?".
מרמ"י נמסר בתגובה כי "לפי המדיניות החדשה שנקבעה ב-2016, יזמים שזכו בקרקעות מדינה, הן בפטור ממכרז והן במכרז, מחויבים להשלים את הבנייה במועדים שנקבעו בהסכמים.
"ההחלטות החדשות נועדו לנטרל את המצב בעבר ובמסגרתו יזמים היו מחזיקים ברשותם קרקעות במשך זמן רב ומשלימים את הבנייה בהתאם לרצונם החופשי. כיום, מסגרת התנאים החדשים מונעת אפשרות זו. לצד זאת, יש בידי הנהלת הרשות את הסמכות לשנות את המועדים, ככל שהדבר נראה לה מוצדק בשל אילוצים שאינם תלויים ביזם. גם במקרים אלה, היזם מחויב בתשלום עבור החזקת הקרקע.
"באשר למקרים המדוברים ביישוב שוהם, עולה כי בחלקם אי עמידת היזמים במועדים המקוריים שנקבעו, נגרמה בשל עיכוב בעבודות פיתוח תשתיות בשטחים ציבוריים, שמועצת שוהם אחראית להן. במקרה אחר, כביש הגישה לקרקע ששווקה ליזם הושלם רק בסוף 2018. במקרה נוסף אתר עתיקות מעכב את פיתוח הקרקע. בכל המקרים המדוברים הגישו בקשה לאורכה, והיא נדונה בימים אלה על פי הכללים והדין".
משרד הפנים מסר כי "החקיקה הקיימת לא מאפשרת לחייב קרקעות ריקות אשר לא נעשה בהן שינוי. המשרד יבחן את פנייתו של ראש המועצה, במידה ויוחלט לקדם שינוי חקיקה בנושא הוא יקודם לאחר השבעת הכנסת".
"תקדים מסוכן להרחבת בסיס המס"
עו"ד אודי ברזילי שימש כמנהל מס רכוש ברשות המסים עד ביטולו בשנת 2000 ועמד גם בראש ועדה לבחינת הסדרי הארנונה.
ברזילי אומר כי "הארנונה, צריך להזכיר, היא אומנם מס, כלומר תשלום חובה שאין כנגדו תמורה ישירה, עם זאת, ככל שאין מבנה ולא ניתן שירות למבנה או למחזיקים, אין בסיס לקביעת ארנונה.
"קביעת ארנונה על קרקע פנויה הינה תקדים מסוכן להרחבת בסיס המס. אומנם הטיעון של הרשות המקומית נשמע שובה לב, אך אין לאפשר הרחבת בסיס המס של הארנונה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.