אז יש או אין "הסדר חניה סודי בלילה"? עיריית ת"א החליטה לבטל ואז חזרה בה, והתושבים מבולבלים

למה עיריית תל אביב שינתה את המדיניות שלה בתחום החניה תוך שבוע, באיזה מדד עולמי ישראל מובילה, ומי משוכנעת שאין מקום לשום כלי תחבורה במרחב של הולכי הרגל? • הקרב על המתחם האורבני מתחמם

רכב חונה על המדרכה בתל אביב / צילום: בר לביא, גלובס
רכב חונה על המדרכה בתל אביב / צילום: בר לביא, גלובס

בשבוע שעבר החליטה עיריית תל אביב לאכוף את איסור החניה על מדרכות וגם במדרכות שמסומנות, בשעות הערב וגם בסופי השבוע. המהלך הזה עורר מחאה חריפה בקרב בעלי הרכבים בעיר, ואתמול (ב') העירייה החליטה לסגת בה מכוונתה זו.

מבחינת אנשי איכות הסביבה, הסאגה הקצרה הזו מהווה הזדמנות נוספת לעסוק במרחב הציבורי. אחת מהן היא חגית אוריין, מפעילת דף הפייסבוק "מחזירים את הבטיחות להולכי הרגל" ומובילת הפעילות למען הולכי הרגל בתל אביב.

אוריין מאמינה שלמאבק יש תוצאות. "עצרת המחאה שקיימתי בחודש יוני, בזמן ישיבת המועצה מול הכניסה לבניין עיריית תל אביב, עבדה", היא אומרת ל"גלובס" ומוסיפה: "הבהרתי לעירייה שהם נתפסים כצבועים. לא ייתכן שיכניסו את כל הכלים השיתופיים הללו, שממררים את חיינו, תחת האמתלה שהם מצמצמים את השימוש ברכב הפרטי, בשעה שהם מאפשרים לחנות על המדרכות. מה שגורם לריבוי השימוש במכוניות הוא שתמיד תחכה לבעלי הרכב חניה על המדרכה. אלה לא רק תושבי העיר, אלא גם מבקרים מערים אחרות שמחנים את האוטו על המדרכה והולכים לים". 

מה הלאה?
"המהלך הזה, להורדת המכוניות מהמדרכות, הוא מבורך. אין מקום לשום כלי תחבורה במרחב של הולכי הרגל. אלה לא רק המדרכות. המדרכה היא לא כביש ולא מגרש חניה. הבעיה שהם עובדים בבליץ אחד, ותוך שבועיים הם התחילו לקנוס אנשים שחונים באדום-לבן במקומות שלא מפריעים לאיש. הרי אנשים בנו את חייהם במקומות מסוימים, ופתאום רוצים להפוך את כל החיים שלהם. נסתרות דרכי העירייה. פעם הם אומרים שתחבורה ציבורית יותר חשובה מרכיבת אופניים, פעם הם אומרים שהולכי רגל הכי חשובים. אני עובדת מולם כבר שש שנים, וכל חצי שנה הם משנים את התפיסות שלהם".

ביום שני האחרון החליטה עיריית תל אביב-יפו לחזור בה, לאפשר חניה בלילה באדום-לבן, ולמעשה, לא לאכוף את החוק. מה דעתך בעניין?
אוריין מגחכת ואומרת: "הם כל הזמן משנים את המדיניות שלהם. אי-אפשר לדעת".

האם מצוקת החניה רלוונטית רק לתל אביב? יוסי סעידוב, מארגון "15 דקות" - עמותה שפועלת לקידום תחבורה ציבורית, טוען שלא. לדבריו, "העניין הוא לא רק החניות אלא מה שגורם למשבר הפקקים בישראל. יש פה כמות אדירה של מכוניות חדשות, כרבע מיליון, שעולות מדי שנה על הכביש. אין לנו תשתיות לכזו כמות של רכבים פרטיים. אנחנו המדינה הצפופה ביותר בכבישים מתוך מדינות האיחוד האירופי. בו-זמנית, יש כאן גידול אוכלוסייה אדיר, וזה רק ילך ויחריף. 

"בכל מקום שבו הרשות העירונית מתכננת לפגוע בחניה, או להצר את תנועת הרכב הפרטי לטובת הולכי רגל או תחבורה ציבורית, בעלי הרכב הפרטי מתקוממים. זה קורה ברחוב עמק רפאים בירושלים, זה קורה בפתח-תקווה, ברעננה ובראשון-לציון. נהגי הרכב הפרטי לא מוכנים לוותר".

"בכל מה שקשור לתחבורה ציבורית, ישראל היא מדינה שנמצאת בפיגור לעומת מדינות המערב. במדד אחד ישראל היא מובילה: במספר מקומות החניה. רכב פרטי בישראל צורך שני מקומות חניה. אחד ליד הבית ואחד ליד העבודה. כלומר, 24 מ"ר לרכב בלב ערי ישראל, במקומות המבוקשים ביותר. למה שהמדינה תיתן מרחב ציבורי בחינם?". 

אבל אין אלטרנטיבה. מה אתם מציעים?
"יש כאן מעגל קסמים. ככל שתיצמד לרכב שלך, תמשיך להפריע לתחבורה הציבורית להתקדם. איך תהיה לך תחבורה ציבורית אם אי-אפשר לעשות נת"צים? לא חסרים תירוצים לנהגי הרכב הפרטי לא לעבור לתחבורה ציבורית". 

יוסי סעידוב / צילום: מתן פורטנוי
 יוסי סעידוב / צילום: מתן פורטנוי

אופיר כהן, מנהל הרשות לתחבורה, תנועה וחניה בעיריית תל אביב-יפו, מזהיר כי המצב התחבורתי בעיר צפוי להחריף. כהן אומר כי " גיבשנו אסטרטגיה תחבורתית שבה אנחנו נותנים עדיפות לכאלה שמשתמשים באמצעי תחבורה ברי-קיימא. בראש ובראשונה, הולכי רגל, רוכבי אופניים, רכב רב-קיבולת, רכב שיתופי ובסוף, רכב פרטי. ברור לנו שהמדרג הזה לא מתממש ביום אחד. המהלך שאנחנו מכוונים אליו יבשיל בכמה שנים, בצורה הדרגתית ומתונה. הרכב הפרטי יישאר כלי תחבורה דומיננטי, אבל עוצמתו תצטמצם.

"ברקע אנחנו מבינים שתוך כשנה מהיום, העיר נכנסת לעבודות תשתית מאסיביות בהרבה צירים מרכזיים. אנחנו מבינים שמפת הצירים המרכזיים בעיר הולכת להשתנות בטווח של שנה. קיבולת הכבישים בתל אביב תרד ב-25%".