מותק, אל תסתירו אותה: אלבום הבכורה של דניאל סאן קריאף הוא ליווי מושלם לקיץ מהביל

אז איך אתם אוהבים את מוזיקת הקיץ שלכם? אוורירית ובלתי מחייבת וברור שלא מחויבת, כמניפה מול הלחות הנוכחית? מרקידה את מחול האסקפיזם המתבקש לנוכח "המצב"? ואם כך, מה דעתכם על שילוב של גם וגם? מוזיקה קלילה, אבל מחויבת. מתוקה וחריפה. אסקפיסטית ומודעת בו-זמנית. דניאל סאן קריאף היא כל אלה, ועוד יותר, ובמפתיע לנוכח הבשלות - "תורי לומר" הוא אלבום הבכורה שלה.

את חניכתה כזמרת עברה סאן קריאף עת הצטרפה ללהקת טיפקס בשנת 2014, ויפה לשמוע לצד השפעותיהם המבורכות עליה גם את קולה הצלול, הנבדל והמקורי. ה"טיפקסיות" שבאלבום משגשגת בשירים כמו "אתה לא זז", שמזכיר בגישתו את השיר "עננה" (אצל טיפקס: "עננה, ניצבת במקום שלה... איך את לא רואה שאת תקועה". אצל סאן קריאף: "אתה לא זז... אתה תקוע"), ובדואט המשעשע "מה יש לך" עם קובי אוז. ה"סאן־קריאפיות" באלבום מתבטאת בחידוד הקול הנשי האסרטיבי, החזק והמתריס, שמשתקף גם בשיר הנושא המקפיץ, "תורי לומר". ובעיקר היא ניכרת בהיותה פרפורמרית מובהקת, שחיה בקולה את השירים, בצבעוניות גווניהם ודקויותיהם.

סאן קריאף היא מוזיקאית מצוינת שיודעת לבנות שיר כהלכתו עם פזמונים שמגיחים בדיוק בזמן אחרי הכנה מדויקת של הפזמון - ויוצרים אצל המאזין את התחושה המספקת שמוזיקה אמורה להעניק כשהיא במיטבה - זרימה הרמונית בכל הערוצים - גוף, נפש ושכל, עם מינונים מדויקים בין ריחוף לכבדות ובין שובבות לעומק.

והעומקים מתרחשים באלבום כשלצד הקצב המוחצן והמרקיד, סאן קריאף מתמסרת גם לשקט הפנימי שלה, כמו בשיר "אהוב אותי", שבו היא מתירה לעצמה להיות פגיעה, שברירית ונזקקת. צעד נוסף פנימה, אל אזורים פחות מוארים, היא צועדת בשיר "משאלות", שבו קולה נשמע ילדותי ושקט אם כי נחוש, כשרצון שגרתי להגשמת משאלות על רקע חוסר שקט - מסתיים ב"ובינתיים, כל המערכות קורסות".

וכך, מיטלטלת, אבל גם מטלטלת, סאן קריאף יצרה אלבום ישראלי וגם יהודי (למשל, בשיר "צמרת" החכם וה"קוהלתי", לא רק במובן הפילוסופי, אלא גם בכך שמצטט ישירות מספר קהלת) עם ערגה לתקשורת בינאישית ולבית, כמו בשיר "אני זה ביתי", הממוזער ומתומצת כמו הייקו אינטימי: "אני זה ביתי / פתחי את הדלת / היכנסי".

גיא מוזס, המפיק המוזיקלי של האלבום, התאים עבור סאן קריאף טריטוריה צלילית אלקטרונית-אוריינטלית, פופ כיפי-עוקצני בטעמי טחינה וסילאן, שמגשר בין ניגודים מודעים לעצמם ("מי יציל אותי מכוח השליטה שלי", היא שרה בשיר "יודעת את הכול") ומאפשר ליוצרת המעניינת הזו להשמיע את קולה החד על אף עדינותו. ליווי מושלם לקיץ המהביל הרגעי, אבל מתאים גם לסתיו שבוא יבוא.