מתכננים לקנות את האייפון החדש או כל סמארטפון אחר? כדאי שתדעו את המחיר הסביבתי

התדירות המסחררת שבה אנחנו רוכשים טלפונים מזהמת • טלפון סלולרי הפך למוצר צריכה בסיסי, אך בעידן שבו ההתחממות הגלובלית מואצת ומשאבי כדור הארץ מתמעטים, ראוי שנשאל את עצמנו מה המחיר האמיתי של הסמארטפון החדש

טלפונים משומשים / צילום: רויטרס
טלפונים משומשים / צילום: רויטרס

אפל עשתה זאת שוב. מנכ"ל החברה, טים קוק, עלה אתמול לבמה והשיק שלושה אייפונים חדשים. המכשירים יגיעו לחנויות בקרוב והקונים צפויים להסתער עליהם. חלק מהלקוחות הנאמנים של החברה רוכשים כל דגם חדש. ככה זה כשאפל והמתחרות שלה, מבטיחות לנו טלפון מהיר וחזק יותר, עם מצלמה שאי אפשר לוותר עליה. אך למכשירים הסלולריים, בדומה למכשירים אלקטרוניים אחרים, יש אימפקט סביבתי רחב. שימוש ממוצע בטלפון סלולרי עומד על 18-21 חודשים, כשלעיתים קרובות אנחנו מחליפים מכשירים תקינים וטובים, רק כדי להשתדרג.

משלבי הייצור, לחיי השימוש ולסיום חייו של מכשיר אלקטרוני וחשמלי - הטלפון הסלולרי שלנו מסב נזק סביבתי. טלפון סלולרי הפך למוצר צריכה בסיסי, אך בעידן שבו ההתחממות הגלובלית מואצת ומשאבי כדור הארץ מתמעטים, ראוי שנשאל את עצמנו - מה המחיר האמיתי של הסמארטפון החדש שאנחנו רוצים לרכוש והאם אנחנו באמת חייבים להיפרד מהמכשיר הקיים.

לשדרג  רק אם אין ברירה
 לשדרג רק אם אין ברירה

ייצור המכשירים הסלולריים דורש משאבים רבים; כריית קובולט וזהב מהאדמה (שאיבת זהב מכדור הארץ מייצרת פסולת עשירה בציאניד וכספית - חומרים רעילים העלולים לזהם את מי התהום), טונגסטון, ברזל, אלומיניום, נחושת ועוד - לייצור סמארטפון אחד נדרשות 62 סוגי מתכות שונות, הנכרות לרוב במדינות מתפתחות מהאמזונס הפרואני לאיים הטרופיים של אינדונזיה, וכך גם קונגו וסין, בהן אין רגולציה סביבתית משמעותית. בכדי להפריד את המתכות הנדירות משתמשים בחומרים רדיואקטיביים כמו טוריום ואירידיום, וכרייתם מן האדמה מייצרת פסולת מוצקה. חומרים אלו נטמנים באדמה ועלולים להרעילה לשנים רבות. בנוסף, ישנו שימוש רב בחומרים רעילים אחרים כמו אמוניה, חומצות הידרוכלוריות וסולפטים. בהליך העיבוד של מתכות עבור האלקטרוניקה שלנו נוצרים עד 2,000 טון של אשפה רעילה. ובאשר לגזי החממה? לפי גרינפיס, 79% מפליטת הפחמן נוצר בהליך הייצור. ה-21% הנותרים מכילים את המשך חייו של המכשיר וזריקתו כאשפה. לפי האו"ם, מעל 44 וחצי מיליון טונות של פסולת אלקטרוני נזרקו לפח בשנת 2016, ובשנת 2021 צפויה הכמות לעמוד על 52.2 מיליון טונות ברחבי העולם.

עופרת, כספית וקדמיום הנמצאים במכשירים אלקטרוניים יכולים לשחרר רעלים מסוכנים לאוויר ולמים כאשר הם נשרפים או מוטמנים במזבלות לא מתאימות. הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית מדווחת כי המגוון הביולוגי במערכות אקולוגיות בסמוך למקורות עופרת נפגע, ישנה ירידה בשיעורי התרבות ועוד. בבאוטו, למשל, עיר תעשייתית גדולה במונגוליה, שוכן אגם רעיל המבטא את ההרס של הצימאון האנושי לסמארטפונים וגאדג'טים; האגם הוא תוצר של הזרמת פסולת הייצור האלקטרונית, והוא מלא בוצה שחורה, בקושי נוזלית, רעילה. מונגוליה היא אחת הספקיות הגדולות של מתכות ומינרלים המסיימים את דרכם במכשירים אלקטרוניים, טורבינות רוח ואף מנועי מכוניות. חימר שנאסף באגם הרעיל נבדק בבריטניה, ונמצאה בו קרינה הגבוהה פי שלוש מן המותר.

אם בעבר התייחסנו למוצרים חשמליים ולטלפונים סלולריים כיקרי ערך, היום אנחנו ממהרים להשליך לאשפה דווקא את אותם מוצרים שעבור ייצורם נכרות מן הקרקע מתכות יקרות, ותהליך הייצור מותיר את אותותיו. ובאשר לסיום חייו של הטלפון הסלולרי והתקווה שלנו שיועבר למיחזור הגון? לפי מחקר של MIT שהתבצע בשנת 2011, רק 10% מתוך 120 מיליון סמארטפונים שנרכשו בארה"ב הועברו למחזור. לפי האו"ם, 90% מכלל הפסולת האלקטרונית (הכוללת את כלל המכשירים החשמליים) מועברות להררי אשפה במדינות מתפתחות כמו גאנה וויאטנאם, במקום להיות מטופלות כראוי.

חברות צריכות לשאת באחריות

האם חברה למטרת רווח יכולה לקדם באמת מדיניות סביבתית ומקיימת? חברות רבות מסתכלות על הרווח האפשרי ברבעון הבא ולא על העולם אותו נרצה להשאיר אחרינו. אך צרכנים רבים לא מסתפקים בהצהרות ומעשים שמתקיימים בשוליים, ודורשים מחברות הענק הרווחיות כל כך לגלות אחריות ולפעול מיד כדי לצמצם את חלקן בהתפתחות המשבר האקולוגי. על המדף בחנות מונחת מרכולתן של חברות סלולריות רבות, אך מעט מהן פועלות כדי להפחית את טביעת הרגל האקולוגית; סמסונג, בעזרת חברה חיצונית, מנסה לצמצם חלק מהנזק שמסבים מוצריה לסביבה. חבילות המכשירים שלה עשויות כעת מנייר ממוחזר, והיא התחייבה להפחית את פליטת גזי החממה שלה בחצי עד 2020. ואולם, לפי גרינפיס, בשנת 2016 רק 1% מהאנרגיה בה השתמשה סמסונג בתהליך הייצור הופק ממקורות מתחדשים. לעומתה, כמעט כלל האנרגיה שבה משתמשת אפל - מופק ממקורות מתחדשים.

פרמטר מהותי סביבתי נוסף הוא יכולת העמידות של המכשירים הסלולריים - כדי שלא נרוץ לתקן או לרכוש מכשיר חדש מדי כמה חודשים, על החברות לספק לנו מכשירים חזקים וכן לאפשר עדכוני גרסה ותיקונים של מכשירים לאורך זמן, גם אם מבחינת החברות הם כבר מיושנים ולא נמכרים. ב-2018 הסמסונג גלקסי 8 הוכרז כסמארטפון השביר ביותר, ואתר מדריכי תיקונים לטלפונים ifixit.com הכריז על סמסונג 10 כ"ממוצע" מבחינת דירוג ה"תיקוניות" שלו, וצוין כי החלפת סוללה למכשיר זה היא סבוכה.

אפל, שהשיקה אמש את מכשיריה החדשים, היא אחת החברות המצליחות והעשירות בעולם, כששוויה מגיע כמעט לטריליון דולר. היא גם יצרנית הטלפונים השלישית בגודלה (קודמות לה סמסונג ו-וואוי הסינית), ושואפת לחדשנות טכנולוגית. לאחרונה, החלה להשקיע ולדבר רבות על קיימות. האם מתחת לקו העיצוב הנקי קיים אפל היא חברה בת קיימא? אפל טוענת כי היא משתמשת ב-100% אנרגיה מתחדשת במפעליה. לפי דו"ח החברה ל-2019, כ-66% מהאנרגיה מופקת מתשתיות שהיא הקימה, כמו הפאנלים הסולאריים העצומים על בינייני המשרדים החדשים שלה בקופרטינו. השאר (34%) הם שילוב של רכישת אנרגיה ממקורות מתחדשים וקניית קיזוזי פחמן. עם זאת, ה-100% הללו לא כוללים את תהליכי הייצור אצל חברות צד ג'. למרות המאמצים, אפל פולטת מעל 25 מיליון טונות של גזי חממה בשנה - כמות השווה לכמעט 5.5 מיליון רכבים חדשים על הכביש בשנה. בנוסף, הליך התיקון של מכשירי אפל איננו פשוט וזול. וכשלא קל לתקן את המכשיר המתיישן? אנחנו, כמובן, רצים לקנות את הדגם הבא בתור.

בשנה שעברה, יחד עם הצגת ליין המכשירים החדש, אפל התגאתה בכך שהעופרת בה היא משתמשת ממוחזרת. הליך זה, לפי אפל, מוריד את כמות כריית המתכת הזו עבור סמארטפונים בכ-10 אלף טון בשנה. עוד הכריזה החברה כי הורידה את כמות פליטות הפחמן ב-35% משנת 2015 ועד 2018, ושהכניסה לשימוש רובוט חדש בפס הייצור בשם daisy, המסוגל לפרק לגורמים ניתנים למחזור כ-200 אייפונים בשעה. בנוסף, החלה בפיילוט לקניית מכשירים תקולים מן הלקוחות, תיקונם ומכירה כמכשירים מחודשים (או מחזורם). אמש הודיעה אפל כי האייפון והאייפד החדש לא יכילו כספית, ארסן, PVC ובריליום. החברה תצמצם את כמות הפחמן שמעורב בייצור הטלפונים ותהפוך את תהליך המיחזור שלהם לפשוט יותר. נראה שאפל מיישמת את אחריותה הסביבתית באופן טוב יותר מן החברות האחרות, אך גם לה יש דרך ארוכה לעשות עד הפיכתה לחברה בת קיימא.

החברות, המשחררות לשוק מדי כמה חודשים דגמים חדשים, מעודדות צריכת יתר - כשממכשיר למכשיר לעיתים השינויים מינוריים. לעיתים הן מפסיקות לתמוך במכשירים ולייצר גרסאות עבורם אחרי כשנתיים, ודוחפות אותנו לקנות ולקנות - גם אם אנחנו לא באמת צריכים. הפחתת ההשפעה הסביבתית של השימוש בסמארטפונים מחייבת את היצרניות להגדיל את אורך חיי המוצר, להפוך את המיחזור לפשוט יותר, להחיל סטנדרטים של שקיפות באשר למקורות המתכות וההשפעה הסביבתית.

"הפסולת האלקטרונית מורכבת מאוד להפרדה ולמחזור, והתהליך יקר מאוד. הסיכון הסביבתי העיקרי של פסולת אלקטרונית טמון במתכות שבה לצד חומרים מעכבי בעירה, שבמידה וידלפו ממנה עלולים לזהם את הקרקע, האוויר ומקורות המים וכן לפגוע בבריאות הציבור. הטמנה של פסולת אלקטרונית או שריפה שלה, היא מזהמת", מסביר פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון.

מיחזור הוא פתרון קצה של ציוד רב מדי שנרכש.

"הבעיה העיקרית עם פסולת חשמלית מתחילה במקור. השיטה הזולה, הפשוטה, היעילה והידידותית ביותר לסביבה היא הפחתה במקור וייצור מופחת של מוצרים. אך הפחתת הייצור עומדת בניגוד לתרבות הצריכה הבזבזנית של החברה המודרנית, ונתפשת כתהליך שמנוגד לצמיחה הכלכלית. אנחנו מחליפים מכשירים ניידים כמו גרביים, ובחלק מהמכשירים יש את תופעות ה'התיישנות המתוכננת', שעיקרה קצבת אורך החיים של מוצר על ידי היצרן באופן מלאכותי כך שיתיישן לאחר זמן נתון ואי אפשר יהיה להשתמש בו יותר".

פרופ' עדי וולפסון / צילום: שלומי יוסף
 פרופ' עדי וולפסון / צילום: שלומי יוסף

פסולת שכוללת חומרים מסוכנים

הישראלים מכורים לטלפונים הסלולריים; ל-98% ממשקי הבית בישראל יש טלפון נייד, וכבר לא נדיר לראות ילד הנכנס לשערי כיתה א' עם סמארטפון חדש ומהודר, עוד לפני שהוא יודע לקרוא. ​לפי המשרד להגנת הסביבה, כמות פסולת ציוד אלקטרוני וסוללות מוערכת בישראל בשנה ב-165 אלף טונות, ומהווה רק 3% מסך הפסולת העירונית-מסחרית, אך מכילה חומרים מסוכנים וגורמת נזק רב כשאינה מטופלת. חוק פסולת אלקטרונית שנכנס לתוקפו ב-2014, מחייב יבואנים ויצרנים של ציוד אלקטרוני או סוללות לאסוף ולטפל בפסולת לפי יעדים שנתיים מסך המכירות שלהם (כאחוז ממשקל הציוד הנמכר).

החוק מגדיר את חובות המשווקים, הרשויות המקומיות, גופי היישום ועוד. "אנחנו עדיין רחוקים מאיפה שהיינו רוצים להיות. החוק נכנס לתוקף ב-2014 ועד היום 70 רשויות קבעו הסדר הפרדה ומעבירות את הפסולת העירונית החשמלית והאלקטרונית לגופי היישום, אבל חסרות עוד כ-200 רשויות", אומרת נועה שפיצר מזרחי, אחראית חוקי אחריות יצרן במשרד להגנת הסביבה. "אנחנו לא רואים התקדמות מספקת ואם נצטרך להפעיל סנקציות בנושא, נעשה את זה. יעדי המיחזור שלנו ל-2020 הם 45%. איגוד לשכות המסחר פתח בקמפיין נגדנו באוגוסט על כך שהיעדים גבוהים לדעתם, והם כבר מנסים להסביר למה לא תהיה עמידה בהם. אנחנו לא נשנה את היעדים".

לפי עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת באדם טבע ודין, "המוצר החשמלי הנפוץ ביותר במשקי בית הוא טלפון סלולרי. בישראל כ-5 מיליון מכשירים ניידים. משקל ממוצע של נייד הוא 176 גרם, כלומר - כ-400 טון של פסולת בשנה, אם מחליפים טלפון אחת לשנתיים. כשמכשיר חשמלי מסיים את חייו - מי שמוביל לי את החדשים הביתה, מחויב לקחת את המכשיר הישן למיחזור. בפועל, אנחנו רואים ברחובות ליד ערימות הגזם גם פסולת אלקטרונית. פעמים רבות המוצרים האלו עוברים לשריפה בלתי חוקית לשם הוצאת המתכת, ונוצר מכך זיהום סביבתי מטורף. אם מדובר במכשיר אלקטרוני קטן כמו טלפון ואת זורקת אותו לפח - סביר להניח שהוא יגיע להטמנה ולא למחזור. יחד עם הטלפון הזה, יורדים להטמנה חומרי גלם יקרי ערך".

אם אני רוצה להעביר עכשיו למיחזור מוצרים אלקטרוניים, לא קל למצוא מידע על איך לעשות את זה.

"אנחנו סובלים ממשבר מנהיגות, בטח בתחום הסביבתי. רוב הציבור רוצה להיות שותף בפתרונות ולקחת חלק. אבל בהחלט, לא יודעים איך. אין הנגשה פשוטה של המידע לאזרח. כל רשות מקומית צריכה לתת את המידע הזה באופן קל לאזרח".

על כך, מוסיף פרופ' וולפסון: "הציבור לא מודע לסכנות שבפסולת אלקטרונית, לחוק או לדרכים והמקומות שבהם אוספים פסולת כזו בכל רשות. ולא פעם, גם בחיפוש ברשת או בניסיון בשטח קשה מאוד להגיע למקום המתאים למסור פסולת שכזו, וצריך לעשות מאמץ רב במקום פשוט לזרוק אותה לפח. בפועל, גם כשאוספים את הפסולת האלקטרונית, חלק עדיין מוצא את עצמו לא מטופל ומועבר במקרה הטוב לאתרי הטמנה מוסדרים או פיראטיים, ובמקרה הגרוע פשוט נשרף".

המרוויחים הגדולים: שוק מיחזור הפסולת האלקטרונית צומח

שווי שוק מיחזור הפסולת האלקטרונית הוערך בשנת ‭ 2017‬ בכ-‭31.5‬ מיליארד דולר. לפי ‭ ,MarketWatch‬שוק זה צפוי לגדול ב-%‭12‬ בשנה לשווי של ‭ 55.3‬מיליארד דולר בשנת ‭ .2022‬בשל החידושים בשוק האלקטרוניקה, אורך חיי המוצרים השונים מתקצר, כמות הזבל האלקטרוני גדלה וכך גם הצורך למחזר.

פסולת אלקטרונית מכילה רכיבים יקירי ערך כמו זהב, אלומיניום, נחושת ועוד. מדינות רבות פעילות בנושא, כדי לחסוך אנרגיה וכריית משאבים. תחום האשפה האלקטרונית הוא התחום הצומח ביותר מבין תחומי הטיפול באשפה. על הכר הנוח הזה צומחים גם סטארט-אפים: המיזם ‭ Optoro‬גייס ‭ 23.5‬מיליון דולר, והוא אוסף פסולת אלקטרונית ממשווקים כדי לטפל בה בצורה ממוקדת - תיקונים, מכירה חוזרת, מכירת חלפים, תרומה לעמותות או מיחזור.

חברה נוספת בשם ‭ ecoATM‬מייצרת "כספומטים", אליהם ניתן להכניס מכשיר אלקטרוני ישן ולקבל מיד תמורה כספית. החברה נרכשה ב-‭350‬ מיליון דולר. ‭ ,Back Market‬סטארט-אפ שמוכר מחדש מכשירים אלקטרוניים מחודשים, גייס ‭ 48‬ מיליון דולר.

"כספומט" למיחזור טלפונים  / צילום: אתר ecoATM
 "כספומט" למיחזור טלפונים / צילום: אתר ecoATM

ישנה חברה אחת קטנה, שמציעה אלטרנטיבה סביבתית לחברות הענק. ‭ Fairphone‬ההולנדית, עסק במודל חברתי, מייצרת ניידים שהשפעתם על הסביבה מינימלית ושרשרת האספקה נסמכת על סחר הוגן. המכשירים שלה עמידים לאורך זמן. הם מודולריים וניתן לתקן אותם בקלות אם מסך הטלפון יישבר, תוכלו להחליף אותו בעצמכם. החברה מכרה עד כה ‭ 175‬אלף טלפונים. "אם תשמור על המכשיר שלך חמש שנים במקום שלוש, תחסוך‭ 30% ‬מטביעת הרגל הסביבתית שלך", אומרים בפיירפון. במהלך שש שנות קיומה של החברה, היא השיקה רק שלושה דגמים.