ספק אם העוברים ושבים באזור התעשייה ספיר בנתניה זיהו את ויטליק בוטרין כשביקר שם בסוף השבוע האחרון. הקנדי-רוסי בן ה-25, גבה הקומה ובעל המראה הגיקי, הפך בשנים האחרונות לסלב בינלאומי - בעיקר בקרב חובבי המטבעות הדיגיטליים, אבל לא רק. לחשבון הטוויטר שלו יש 876 אלף עוקבים, והוא נחשב לאחד הכוכבים הגדולים של תעשיית הבלוקצ'יין בעולם.
בגיל 19 זכה בוטרין לכינוי "נער הפלא" של הבלוקצ'יין, כשנמנה עם מייסדי את'ריום (Ethereum), שבתוך זמן קצר הפכה לפלטפורמת המטבעות הקריפטוגרפיים השנייה בגודלה אחרי הביטקוין. מייסדי את'ריום התלהבו מהרעיון של מטבע קריפטו, שבא לעולם עם המצאת הביטקוין ב-2009, והלכו בעקבות הקונספט החדשני שהגה בוטרין, של יצירת דור שני של בלוקצ'יין, המאפשר פיתוח יישומי תוכנה ויצירת חוזים חכמים על גבי הרשת המבוזרת.
שוק הקריפטו
הפריצה הגדולה של בוטרין ומייסדי את'ריום לתודעה העולמית הייתה ב-2017, עם הבאזז התקשורתי סביב הזינוק במחירי המטבעות הדיגיטליים.
המטבע הדיגיטלי של את'ריום, שנקרא את'ר (Ether), התחיל להיסחר בבורסות הקריפטו באוגוסט 2015, ומחירו בתחילת הדרך היה פחות מ-3 דולרים. ב-2017 זינק מחיר האת'ר בכ-8,600% ובינואר 2018 הגיע עד לשיא של כ-1,390 דולר ליחידה. ואולם, השנה שעברה סיפקה שיעור כואב למשקיעים, כשבתוך פחות משנה נמחקו יותר מ-80% מערכו של האת'ר. בתחילת דצמבר 2018 נע מחיר האת'ר סביב כ-90 דולר בלבד, ואילו כיום (נכון ל-10.9) מחירו כ-180 דולר, אחרי עלייה של כ-29% מתחילת 2019.
למרות ההתאוששות של את'ריום, האת'ר נחלש מאוד מול הביטקוין. בתחילת 2019 מחיר האת'ר היה כ-0.035 ביטקוין, וכיום הוא כ-0.017 ביטקוין בלבד - ירידה של יותר מ-50% בתוך כשמונה חודשים - לפי נתוני אתר CoinMarketCap . עם ירידה זו צנח גם הנתח של את'ריום בשוק המטבעות הדיגיטליים, המונה כ-2,600 מטבעות שונים, לכ-7% בלבד, לעומת נתח של 70% לביטקוין.
בוטרין לא נראה מודאג מירידת השווי הכספי של את'ריום, כשפגשנו אותו במשרדים החדשים של הסטארט-אפ StarkWare, שהוא נמנה עם המשקיעים בו. בימים אלה הוא עסוק בעיקר בהובלת המחקר של את'ריום עבור Ethereum Foundation, ארגון ללא מטרות רווח המנוהל משווייץ ואחראי על קידום הפלטפורמה. בשבוע הקרוב הוא ישתתף בכמה אירועים הקשורים לתחום, שיתקיימו במסגרת שבוע הבלוקצ'יין בתל אביב, ובהם כנס של Starkware, שעם מייסדיו נמנה פרופ' אלי בן ששון מהטכניון.
ויטליק בוטרין נולד בינואר 1994 במוסקבה לאמו נטליה ולאביו דימיטרי, שהוא מדען מחשבים. כשהיה בן 6, החליטו הוריו להגר לקנדה בחיפוש אחר הזדמנויות עבודה טובות יותר.
בוטרין למד לראשונה על הביטקוין מפי אביו דימיטרי כשהיה בן 17. זה היה בשנת 2011, כשנתיים לאחר שהמטבע הושק על-ידי ממציאו האלמוני, סטושי נקמוטו. ב-2012 זכה בוטרין במדליית ארד באולימפיאדה העולמית לתורת המידע. באותה שנה הוא התחיל לפרסם כתבות ומאמרים על הביטקוין באתר שהקים, Bitcoin Magazine, שהפך לאחד ממקורות המידע הפופולריים בתחום, ובעקבות זאת, התחיל לפגוש מפתחי תוכנה במדינות אחרות שכמוהו התלהבו מהנושא. בוטרין חשב שהביטקוין זקוק לשפת תוכנה חדשה, שתאפשר לא רק לייצר מטבע דיגיטלי אלא גם לפתח תוכנות המבוססות על הבלוקצ'יין, אבל הרעיון לא זכה לתמיכה רחבה בקרב מפתחי הליבה של הביטקוין. לאחר מסעותיו בעולם, חזר בוטרין ב-2013 לטורונטו ופרסם את "המסמך הלבן" (White Paper) שבו הציג לראשונה את הרעיון של את'ריום.
"מרגע שגיליתי את הביטקוין, התעניינתי מאוד בהיבטים הטכניים שלו, ואז התחלתי ללמוד על המתמטיקה, הקהילה, העסקים, הכלכלה וכל ההיבטים השונים הקשורים אליו", הוא משחזר את תחילת דרכו בתחום. "בהתחלה כישורי התכנות שלי עוד לא היו טובים מספיק כדי לבנות בעצמי אפליקציות ביטקוין שאנשים ישתמשו בהן, אבל במקביל לכתיבה, עסקתי גם הרבה בתכנות.
"עבדתי עבור מגזין הביטקוין במשך יותר משנתיים, ואני חושב שאם לא הייתי עושה את זה, כנראה שלא הייתה אותה קבוצה של אנשים שהתעניינו ב'מסמך הלבן' של את'ריום. אני עדיין מעורב מאוד בפרויקט את'ריום, וזה הדבר העיקרי שאני עוסק בו מדי יום, אם כי יותר במחקר מאשר בפיתוח. הפרויקט צמח משמעותית בשנים האחרונות, כך שרוב הקוד שאנשים משתמשים בו נכתב על-ידי אחרים".
מלחמה בין כורים למפתחים
צוות המייסדים של את'ריום, ובהם בוטרין, מנה שמונה אנשים, שהתחילו לעבוד יחד על פיתוח הפלטפורמה בבית ששכרו במיאמי בסוף 2013. לצדו של בוטרין היו בתחילת דרכו של הצוות צ'רלס הוסקינסון, מיהאי אליסי, אנתוני די לוריו וגם אמיר שטרית הישראלי, ובהמשך הצטרפו אליהם גם ג'וזף לובין, גאווין ווד וג'פרי ווילק. הפיתוח הרשמי של הפרויקט התחיל בתחילת 2014 תחת חברת EthSuisse שנרשמה בשווייץ, ובהמשך הוקמה גם עמותה ללא מטרות רווח שאחראית על הפרויקט .
כשנתיים לאחר תחילת הפרויקט פרש מצוות המייסדים הוסקינסון, שכיהן כמנכ"ל את'ריום, על רקע חילוקי דעות עם בוטרין ומייסדים אחרים באשר לדרך ניהול הפרויקט. בשנים שלאחר מכן פרשו גם מייסדים אחרים מהצוות, ולמעשה, מבין השמונה רק בוטרין ולובין עדיין פעילים בפרויקט את'ריום.
בוטרין מספר שעל המחקר והפיתוח של את'ריום שוקדים כיום במסגרת עמותת את'ריום כ-100 איש שמגיעים ממקומות שונים - צפון אמריקה, אירופה ומזרח אסיה - כאשר מחוץ לעמותה יש עוד אלפי אנשים בעולם שעוסקים במחקר ופיתוח באופן יחידני או קבוצתי, מתוכם מאות שעושים זאת בתמיכה כספית של העמותה. "הפיתוח נעשה בשילוב של עבודה אינדיבידואלית וקבוצתית, ומתקיים שיח פעיל מאוד בין האנשים והקבוצות שמשתתפות בו".
יש גם ישראלים?
"אין כיום חוקרים ומפתחים ישראלים בעמותה, אבל עבדנו בשיתוף פעולה הדוק עם ישראלים רבים, במיוחד בתחום של הוכחת אפס ידיעה (Zero Knowledge Proof)".
פרופ' נוריאל רוביני, אחד המבקרים הבולטים של מטבעות הקריפטו, טען שהפיתוח והכרייה של את'ריום ריכוזיים ואף כינה אותך "דיקטטור לכל החיים". מה לדעתך הפתרון לבעיית הריכוזיות באת'ריום?
"באקו-סיסטם של את'ריום יש חלקים שונים, ובכל אחד מהם יש סכנות שונות מבחינת הממשל והריכוזיות. למשל, בחלק של הכורים. אם לכורה אחד יש יותר מחצי מכוח הכרייה של כל הרשת, הוא יכול לתקוף את הרשת. זאת נקודה שמעוררת חששות כבר זמן רב. עם זאת, כיום אנחנו לא עסוקים בבעיית הריכוזיות של הכרייה באת'ריום, כי אנחנו יודעים שאנחנו הולכים לעבור לשיטה אחרת (שיטה של הוכחת החזקה במקום שיטת הוכחת עבודה שעליה התבססה הכרייה עד כה, ר' ק').
"בחלק של המפתחים והמטמיעים של התוכנה, ריכוזיות בהחלט עלולה להיות מסוכנת. אם קבוצה מסוימת שולטת בפיתוח, יש לה כוח עצום בקבלת החלטות על שינויים שייכללו או שלא ייכללו במפרט התוכנה. גם בפיתוח התשתית של ביטקוין ראינו את הבעיה הזאת, כשלפני כמה שנים פרצה 'מלחמת אזרחים' בין כורים לבין מפתחים. לכן, אחד הדברים שעשינו בשלב מוקדם מאוד באת'ריום היה לפעול בפילוסופיה שונה משל תומכי הביטקוין, ואמרנו שנבטיח שיהיו מימושים רבים לתוכנה. ב-2016 העיקרון הזה הציל את את'ריום, כשהייתה התקפת מניעת שירות על הרשת. גם אם ההתקפה הצליחה לפגוע בלקוח זה או אחר של את'ריום, הרשת המשיכה לפעול באופן תקין".
ומה בנוגע לריכוזיות של זירות המסחר במטבעות הקריפטו?
"בריכוזיות של בורסות הקריפטו יש שתי סכנות עיקריות. סכנה אחת היא היווצרות של חוסר שקיפות באופן שבו מחירי המטבעות משתנים, ואנשים יכולים להרוויח הרבה כסף מחוסר השקיפות הזאת. בעיה נוספת היא הסיכון שהבורסות ייפרצו, והפריצות האלה הן הגדולות ביותר בתחום של מטבעות קריפטו. לצערנו, הגענו למצב שבו גניבה בהיקף של 32 מיליון דולר מבורסה כבר לא מגיעה אפילו לכותרות של אתרי החדשות.
"זאת בעיה שאני מצביע עליה כבר שנים, ואחד הפתרונות שאנחנו מתמקדים בהם הוא יצירת זירות מסחר מבוזרות או בורסות ללא שירותי משמורת. בזירות מסחר מבוזרות אתה לא צריך שיהיה לך אמון בצד יחיד כלשהו, והפעילות יכולה להתנהל מעצמה. הבעיה עד לפני כשנתיים הייתה שחוויית המשתמש בבורסות כאלה הייתה נוראית, אבל כיום זה השתפר משמעותית.
"באופן כללי", מסביר בוטרין, "קשה יותר לבנות מערכות מבוזרות מאשר מערכות ריכוזיות, בעיקר כשאתה צריך לעבוד אחר כך מול המערכת הבנקאית הריכוזית. לכן, במעבר בין מטבעות קריפטו למטבעות פיאט (מטבעות ריבוניים, כמו דולר, אירו או שקל, ר' ק') אי אפשר להימנע מריכוזיות. ואולם, מה שניתן לעשות זה לבנות מערכת שבה יש בורסה ריכוזית. במערכת כזאת המטבעות נשמרים באמצעות חוזה חכם: אתה מציג הוכחות קריפטוגרפיות להחזקת המטבעות, ואתה יכול למשוך מטבעות על-פי כללי המערכת - ואז לפחות בצד של מטבעות הקריפטו, הבורסה בלתי ניתנת לפריצה. בצד של מטבעות הפיאט, אם הבורסה פועלת תחת פיקוח רגולטורי ונוקטת אמצעים למניעת הלבנת הון, אז יש אמצעי מניעה מסורתיים לאבטחה נגד פריצות. זה עשוי לצמצם את הבעיה".
עד כמה ענייני הרגולציה מטרידים אתכם?
"כיום הנושאים הרגולטוריים הרבה פחות בעייתיים מאשר בעבר, בעיקר מאז שרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) פרסמה הצהרה שאמרה שאת'ריום מבוזר מספיק כדי שלא ייחשב לנייר ערך. אז נכון להיום, אין לאת'ריום בעיה של פיקוח. כמובן, בטווח הארוך עלולות להתעורר בעיות. אם רשת את'ריום תגדל מאוד, ואולי בעוד 20 שנה הרשויות יזהו בפעילות שלה משהו שאינו כשורה, אז תמיד תוכל לבוא מדינה כלשהי ולתבוע את האנשים של את'ריום, או שיבוא הקונגרס האמריקאי ויזמן אותם לשימוע, כפי שעשה למנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג. ובכל זאת, זה לא אומר שלא אכפת לנו מהטווח הארוך. אחת הסיבות שאני מתמקד במחקר של את'ריום במידה רבה בנושא האבטחה היא כדי לצמצם את מידת ההשפעה שעשויה להיות לליקויי אבטחה בפלטפורמה".
תחרות למטבעות הריבוניים
ההיכרות של בוטרין בעבר עם פרופ' אלי בן ששון, הובילה אותו בשנה האחרונה להשקיע בסטארט-אפ הישראלי StarkWare, שבן ששון נמנה עם מייסדיו.
"פגשתי את אלי לראשונה לפני כחמש שנים כשביקרתי בישראל והוא עבד בטכניון", מספר בוטרין. "כתבתי אז למגזין הביטקוין, ורציתי לראיין אותו, כי שמעתי על העבודה שלו על פרוטוקול Zcash (מטבע קריפטוגרפי שהטכנולוגיה שלו ממוקדת בהגנה על פרטיות המשתמשים, ר' ק'). כשהתחלתי לקרוא על הטכנולוגיה של הוכחות באפס ידיעה שבה עוסקים גם ב-StarkWare, התלהבתי. מבחינה מתמטית, היה לי ברור שמדובר בטכנולוגיה חזקה באופן מדהים. אז התחלתי לעסוק באופן אובססיבי בלימוד הטכנולוגיה הזאת, ולקח לי שנתיים וחצי עד שהצלחתי להבין אותה".
פרופסור אלי בן ששון / צילום: איל יצהר
אחד המאפיינים של מטבעות הקריפטו, שמונעים את האימוץ שלהם על־ידי מדינות רבות, הוא האנונימיות של מחזיקי המטבע.
"הטכנולוגיה שם בהחלט כדי לשמור על המטבעות אנונימיים. השאלה היא קודם כול כמה פיקוח יהיה בסוף בשכבה שבין המטבעות לבין העולם האמיתי - למשל, בבורסות הקריפטו. במקרה הקיצוני, מדינות יכולות לאסור לחלוטין על שימוש במטבעות דיגיטליים. אבל אם נסתכל על מדינות שבהן ניסו להטיל צנזורה על האינטרנט, נוכל לראות שהן לא מצליחות להעלים לחלוטין את הפעילויות שהן רוצות לאסור, אבל יכולות לבלום את הצמיחה של הפעילויות האלה לכדי רשתות גדולות ואת השתלבותן במיינסטרים. אני משוכנע שהמאמצים של מדינות לפקח על זירות המסחר של מטבעות הקריפטו יימשכו בדרכים שונות".
איזו השפעה תהיה לכך על פרויקטים כמו ליברה של פייסבוק?
"ליברה עדיין לא הושק, כך שהרבה דברים יכולים להשתנות עד אז. המבנה המתוכנן של ליברה כיום הוא לא הטוב ביותר מבחינת הפרטיות - אין להם באמת אמצעים להגנה על פרטיות המשתמשים. נוסף על כך, ליברה גם אומרים שלבלוקצ'יין שלהם אין עדיין מספיק סקיילביליות (יכולת של המערכת להתאים עצמה לפעילות בהיקפים גדולים יותר, ר' ק'). למעשה, פייסבוק מצפה שרוב המשתמשים בליברה יחזיקו את המטבעות שלהם בארנקי משמורת (custody). מודל הפרטיות במבנה כזה בעצם אינו שונה מזה של מערכות פיננסיות מסורתיות, שבהן החברות נדרשות לבצע תהליך של הכרת לקוח. במצב כזה, תמיד יש אפשרות שחברה מסוימת תייצר ארנק שאינו מבצע תהליך כזה, ואז אולי יהיו אנשים שישתמשו בו להלבנת הון".
ליברה של פייסבוק /צילום: רויטרס DADO-RUVIC
באחרונה פורסם שהבנק המרכזי של סין נערך להנפקת מטבע דיגיטלי ריבוני, וידוע גם על מדינות נוספות כמו שוודיה, שמתקדמות לקראת מטבע משלהן. מה דעתך על כך?
"בנקים מרכזיים בעולם חושבים על אסטרטגיות בתחום של מטבע דיגיטלי. יש הרבה אפשרויות בעניין הזה, ואחת מהן כמובן היא להנפיק מטבע דיגיטלי שיהיה ניתן למסחר כמו המטבעות שנסחרים כיום בבורסות קריפטו. אבל זאת אפשרות קיצונית למדי, שתדרוש מממשלות לסמוך במידה רבה על טכנולוגיות הבלוקצ'יין. מצד שני, אפשרות ביניים היא שממשלות ינהיגו ליברליזציה בחוקים הישנים שקובעים שרק לבנקים מותר להחזיק ישירות בכסף של הבנק המרכזי. יש הצעות שקוראות לאפשר לכל אחד, ולא רק לבנקים, להחזיק בכסף הזה. אם זה יקרה, גופים נוספים יוכלו לספק שירותי משמורת על הכסף, והם יוכלו להנפיק מטבע דיגיטלי שמייצג את הכסף שבו הם מחזיקים, וזה ידרוש הרבה פחות אמון מצד הציבור. למעשה, לא תצטרך לתת אמון באף אחד חוץ מאשר בממשלה, כי היא מחזיקה במאזן הכספים.
"אז אני חושב שבתחום הזה יכולה להיות הרבה מאוד חדשנות. לדעתי, פרויקטים כמו ליברה הם כמו צלצול השכמה לממשלות, שמבינות עכשיו שאם הן לא יעדכנו את הטכנולוגיה של המטבע הריבוני שלהן, תקום להן תחרות. ולכן אנחנו רואים כיום הרבה עניין ביצירת מטבע דיגיטלי ריבוני".
מארק צוקרברג/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
מטבעות קריפטו זה לא הכול
השדרוג הטכני הבא של טכנולוגיית את'ריום, המכונה בשפה המקצועית "מזלג קשיח" (Hard Fork), נקרא "איסטנבול". עדכון המערכת הזה כולל שישה שינויי קוד שאושרו על-ידי מפתחי הליבה של את'ריום. החלק הראשון של המהלך הזה אמור לצאת לפועל כבר בחודש הבא, ואילו חלקו השני צפוי ברבעון הראשון של השנה הבאה.
לעדכון המערכת "איסטנבול" תהיה השפעה משמעותית על את'ריום?
"הדבר הגדול ביותר במהלך השדרוג זה שהוא יפחית פי 4 את עלויות ההעברה של מידע על הבלוקצ'יין של את'ריום. ההעברה של מידע על הבלוקצ'יין היא שמאפשרת להשתמש בו לצורכי מיחשוב, וכעת המידע יהפוך לזול יותר. מעבר לכך, בתוך קהילת את'ריום הייתה באחרונה דחיפה חזקה לנסות לשפר את ההגנה על פרטיות - כך שהוזלה של Zk-Snarks (אלמנטים של הוכחה באפס ידיעה) תורמת לכך רבות".
העומס על הבלוקצ'יין הוא כנראה הבעיה הקשה ביותר עבור את'ריום.
"כן, ולא רק בשביל את'ריום. גם הבלוקצ'יין של ביטקוין מלא כבר שנים. כל בלוקצ'יין שזוכה להצלחה, מגיע בסוף לנקודה שבה הוא כמעט מלא. אפשר לראות את זה גם בבלוקצ'יין צעיר יחסית כמו EOS, אז אין ספק שזאת בעיה אמיתית. בקהילת הביטקוין מדברים הרבה על אפקט Fidelity (מגופי ההשקעות הגדולים בעולם, ר' ק'). היו שמועות על כך שפידליטי תכננה להיכנס להשקעות בביטקוין, אבל הם הבינו שאם הם יעשו זאת, עמלות ההעברה של הביטקוין יעלו לרמות כאלה גבוהות, שלא כדאי להם להיכנס להשקעה הזאת. כלומר, אם אתה מסוגל לבנות אפליקציה גדולה, אתה צריך לחשוב על הבלוקצ'יין לא כפי שהוא כיום, אלא כפי שהוא יצטרך להיות אם הוא יכלול גם את תנועות המטבע שייווצרו סביב האפליקציה שלך".
באחרונה פורסם ב"גלובס" ראיון עם דניאל היימן מConsensys-, חברת הבלוקצ'יין הגדולה שהקים בארה"ב ג'וזף לובין, אחד המייסדים של את'ריום. היימן דיבר בין השאר על התהליך הארוך והמורכב של פיתוח הדור הבא של הטכנולוגיה, את'ריום 2.0.
האם עולה בדעתך אפשרות שלמרות המאמץ והזמן הרב שמושקעים בו, המהלך הניסיוני של פיתוח את'ריום 2.0 יסתיים בכישלון מוחלט?
בוטרין: "אני בטוח שאם יהיו בעיות נוכל לפתור אותן, אבל בהחלט יש סיכון שהזמן שיידרש יהיה רב מדי. גם פתרונות אחרים בתחום הבלוקצ'יין לוקחים זמן רב יותר מכפי שציפו. אם התהליך לא יצליח, עדיין יש דברים שניתן לעשות כדי להעביר את הרשת למנגנון של הוכחת החזקה או כדי להגדיל את הסקיילביליות של את'ריום על בסיס הפרוטוקולים הקיימים. עם זאת, תמיד קיימת אפשרות שבזמן שאנחנו עובדים על הדור הבא, יבוא פרויקט בלוקצ'יין אחר שימצא פתרונות טובים יותר".
ואם את'ריום יחדל לפעול, מה העולם יחמיץ?
"בלי את'ריום, כל מה שהבלוקצ'יין יודע לעשות זה מטבע קריפטוגרפי. זה אומנם חשוב, ואפשר לעשות הרבה דברים עם מטבעות קריפטו, אבל זה לא הכול. אנשים רוצים לעשות עוד דברים עם בלוקצ'יין, כמו חוזים פיננסיים מבוזרים, מערכות אינטרנט מבוזרות, יצירת ארגונים אוטונומיים מבוזרים שיספקו שירותים או תרומות לטובת הכלל, ועוד כל מיני פעילויות שמציעות אלטרנטיבות לפעילויות של התאגידים העסקיים בעולם כיום. אז אני אישית נרגש מאוד לראות דברים שנוצרים כתוצאה מניסויים כאלה. קשה מאוד לנבא מראש כיצד יתפתחו הדברים, אבל דמיין אילו אפשרויות נוצרות כשאנשים מכל קצות העולם מתחברים ועובדים יחד על פרויקטים כאלה. אם כל זה לא היה אפשרי, זה היה הפסד גדול לעולם".
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.
כתבות
ני"ע
