האוניברסיטה העברית הודיעה כי תבצע השקעות אחראיות, אך ממשיכה להשקיע גם בדלקים פוסיליים

הבוקר הודיעה האוניברסיטה העברית בירושלים כי היא תבצע גם השקעות אחראיות, וכי תשקיע 2.5 מיליון דולר בקרן האימפקט בריג'ס ישראל • עברית לא מפסיקה את השקעותיה האחרות, באפיקים שאינם מקיימים, כמו דלקים פוסיליים

קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית / צילום: שאטרסטוק
קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית / צילום: שאטרסטוק

הבוקר (א') הודיעה האוניברסיטה העברית בירושלים כי היא תבצע גם השקעות אחראיות, וכי תשקיע 2.5 מיליון דולר בקרן האימפקט בריג'ס ישראל. בכך, היא מצטרפת לאוניברסיטאות הרווארד וסטנפורד שהחליטו להשקיע בתעשיות המקיימות. בשנת 2016 החל הארגון הסביבתי 'מגמה ירוקה' בקמפיין הקורא לאוניברסיטאות הישראליות להסיט את השקעותיה מחברות של דלקים פוסיליים. בשנת 2017, הצהיר נשיא האוניברסיטה בראשונה, פרופ' אשר כהן בפני הסטודנטים בפגישה עם נציגי מגמה ירוקה, כי החליט להסיט את השקעות האוניברסיטה העברית. לדברי 'מגמה ירוקה', מאז הצהרת הנשיא, לא ברור מה נעשה בפועל והם לא הצליחו לקבל מן האוניברסיטה פירוט לגבי הצעדים האופרטיביים המגבים את ההצהרה. כעת, למרות ההשקעה בקרן האימפקט, האוניברסיטה העברית לא מפסיקה את השקעותיה האחרות, באפיקים שאינם מקיימים.

"בעולם מבינים היום ששינויי אקלים זה הסיכון המהותי ביותר עבור גופים פיננסיים. יש כבר סימנים ברורים שהמצב מחמיר וקריטי, ושינוי אקלים משפיע על כל מגזר שבו בוחרים להשקיע", אומרת ל"גלובס" נגה לבציון נדן, מייסדת ומנכל"ית משותפת בקרן להשקעות אחראיות Value^2. "השקעות אימפקט כשם שעושה עכשיו האוניברסיטה העברית הן חשובות, אבל מדובר כרגע בכסף קטן, השאלה היא באילו מניות ואג"חים מושקעים הכספים המשמעותיים והגדולים יותר. ואלה חייבים להיות מושקעים באחריות. השאלה הגדולה היא איפה מרבית הכסף מושקע וכיצד. דלקים פוסיליים זה השלב הראשון - וגם הוא לא קורה. גופים פיננסיים בעולם מקטינים את ההשקעה שלהם בדלקים פוסיליים לא רק בגלל הנראות של הדברים, אלא בגלל הסיכון המהותי. העולם משתנה לכיוון של כלכלה דלת פחמן, ולכן גופים מעדיפים השקעה בתחומי העתיד ולא בתחומי העבר. לא מדובר בהשקעות ירוקות - אלא בהשקעות אחראיות וטובות יותר. אם אנחנו יודעים שמגזר אחד עובר רגולציה כל הזמן לעומת תחום צומח - ודאי שעדיף להשקיע יותר בצומח".

משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים כעת בפני העולם; כ-97% מהמדענים העוסקים בנושא האקלים מסכימים כי המקור לשינויי האקלים הינו פעילות אנושית. בשנה שעברה, פרסם ה-IPCC, הפאנל הבין ממשלתי של האו"ם בנושא אקלים המורכב ממדענים רבים מהמדינות השונות, כי נותר לנו עשור להפוך את המגמה ולעצור את ההתחממות הגלובלית כך שהטמפרטורה לא תעלה על 2 מעלות צלסיוס. אחרת, עלול המצב להפוך בלתי הפיך, ולהוביל לתגובות שרשרת ואירועי אקלים קיצוניים שיהפכו את החיים על כדור הארץ לבלתי נסבלים, ובמקומות שונים גם בלתי אפשריים. כבר בשנת 2018 אנו חווים אסונות טבע חמורים יותר ויותר, הפחתות דרמטיות בקרח הים הארקטי, עליית מפלס הים, עליית טמפרטורה והתרבותם של אירועי קיצון. לכן, ישנה חשיבות גדולה לכך שדווקא האוניברסיטאות, אשר המדענים הפועלים בהן מבינים היטב את חומרת המשבר ואת הצורך ליישם פתרונות עבורו, יפעלו בהתאם. בשבוע שעבר, רגע לפני ששטפו הפגנות הענק את הרחובות ברחבי העולם ביום שישי והמונים דרשו מהממשלות לפעול לטיפול במשבר האקלים המחמיר כשהם קוראים 'הקשיבו והתאחדו מאחורי המדענים', הודיעה אוניברסיטת קליפורניה כי היא מושכת את כל השקעותיה מן התעשיות המזהמות המבוססות דלקים פוסיליים, בסכום של 13.4 מיליון דולר, ומסיטה אותם להשקעות ירוקות.

האוניברסיטה העברית החליטה כעת לאמץ באופן רשמי את עקרונות ה-(ESG (Environmental, Social, and Governance ולהתחשב בהם בעת ביצוע השקעות ישירות בחברות במסגרת קרנותיה, והיא האוניברסיטה היחידה בישראל לעשות זאת. בהתאם לכללים של ה-ESG, בעת ביצוע השקעות ישירות, לצד התשואה הצפויה, נלקחים בחשבון גם גורמים של איכות סביבה, חברה וממשל תאגידי כגון: שימוש באנרגיה ירוקה, קיימות, זכויות אדם, יחסי עבודה תקינים והוגנים ועוד.

קרן האימפקט-ברידג'ס ישראל מתמחה בהשקעות שמטרתן ליצור השפעה (אימפקט) חברתית וסביבתית חיובית משמעותית ומדידה, לצד תשואה כלכלית למשקיעים. הקרן משקיעה בחברות ישראליות בשלב הצמיחה עם דגש על חברות הפועלות או משרתות את הפריפריה החברתית-כלכלית בישראל, וכן בחברות טכנולוגיה עם דגש על טכנולוגיות להתמודדות עם בעיות חברתיות וסביבתיות בעולם - Tech For Good . היקף ההשקעה הממוצע בכל חברה עומד על כמה מיליוני דולרים. מאז הקמתה במרץ 2018 השקיעה הקרן בחמש חברות - אברהם הוסטל, venn, N-Drip, Kando ו- XRHealth .

פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, אומר כי "היום, בעולם, לא ניתן להתעלם מהצורך בפעילויות כלכליות אשר מאופיינות גם בשיקולים חברתיים וסביבתיים. לכן, החלטנו לכלול באסטרטגיית ההשקעות של האוניברסיטה העברית גם השקעות המבוססות על מודלים כלכליים מובהקים לצד תועלת חברתית בעלת משמעות, ולהוביל ולהנהיג בישראל גם בתחום זה. את ההשקעה הראשונה אנחנו נבצע בקרן אימפקט ברידג'ס".

מרים פרנק, מובילת קמפיין הסטת השקעות באוניברסיטה העברית מארגון מגמה ירוקה אומרת: "משמח לראות שהאוניברסיטה העברית החליטה להכניס לשיקולים הפיננסים שלה השפעות סביבתיות וחברתיות, בתקווה שזה צעד ראשון בהכרה כי אנחנו נמצאים במצב חירום אקלימי. רק ביום חמישי האחרון היינו עדים להכרזה של 12 אוניבריסטאות מובילות בקליפורניה שהן מסיטות השקעות מדלקים מאובנים וביום שישי האחרון 4 מליון בני אדם ברחבי העולם ששבתו והפגינו בדרישה לפעול מיד לעצירת משבר האקלים! האוניברסיטה העברית שמובילה את הזירה האקדמית בארץ, חייבת לקחת את ההחלטה הזו צעד קדימה ולהצטרף ל-1116 המוסדות ברחבי העולם, ולהסיט את השקעותיה מחברות של דלקים מאובנים ומזהמים שמהווים גורם עיקרי למשבר האקלים".