ברזיל, אחת הכלכלות הגדולות והסגורות ביותר לעולם, פותחת את שעריה לתחרות

ממשל הנשיא ז'איר בולסונרו פותח את אחת הכלכלות הגדולות הסגורות ביותר לעולם עדיין, ברזיל. במסגרת הרפורמה יופחתו מכסי יבוא של יותר מ-2,300 מוצרים, ותעשיות מקומיות שהתרגלו זמן רב להגנת המדינה ייחשפו לאתגרי הסחר החופשי.

בלי רעש רב, הממשל השמרן שהחל לכהן בינואר הקל על יבוא להבי מטוסים על-קוליים, תרופות נגד סרטן, מיכון ועוד, ובכמה מקרים הכריז על ביטול מוחלט של מכסים בשיעור של 20%.

קיצוצי המכסים משפיעים על כמות קטנה יחסית של יבוא, ומתייחסים בעיקר למוצרים שברזיל אינה מייצרת, אך הם משקפים מפנה משמעותי בכלכלה השמינית בגודלה בעולם, שבה המכסים היו כפולים בהשוואה למקסיקו, סין והאיחוד האירופי בשנה שעברה.

הנמכת המכסים היא נדבך מרכזי בתוכניתו של שר האוצר פאולו גואדה להפוך את ברזיל בת 210 מיליון התושבים לתחרותית יותר, במאמץ להצית מחדש את הצמיחה בכלכלה קפואה שהייתה מוגנת במבט היסטורי מפני תחרות זרה ומקרטעת בגלל ביורוקרטיה. מאז 2014 ברזיל שקועה במיתון וצמיחה נמוכה, ושיעור האבטלה בה מגיע ל-12% או יותר.

"מודל הפרוטקציוניזם של ברזיל נכשל", אמר תת שר הכלכלה למסחר מרקוס טרויג'ו, אחד מנציגי הסחר של ברזיל, בראיון. "היו לנו 40 שנה בלי צמיחה כלכלית בת-קיימא".

קיצוץ מכסים הוא צעד מהותי לקראת יישום עסקת סחר עם האיחוד האירופי שהושגה ביוני אחרי שנים של מו"מ עם ממשל בולסונרו ועם הממשלים של ארבעה מקודמיו בתפקיד.

אנליסטים שעוקבים אחרי יישום ההסכם אומרים שהחקיקה ב-32 מדינות האיחוד צפויה להסתיים רק בעוד כשנתיים. ההסכם יוצר גוש סחר של 21 טריליון דולר בתמ"ג שמקיף 780 מיליון בני אדם באירופה ובברזיל, שיהיה הגדול ביותר בעולם. ברזיל מנסה בנפרד להשיג הסכמי סחר גם עם דרום קוריאה, קנדה, ארה"ב ועוד מדינות.

"הממשל דוחף לפתיחה מסחרית יותר מאשר קודמיו", אמר פיליפה קרבליו, אנליסט מוושינגטון שעוקב אחרי ברזיל בקבוצת Eurasia לייעוץ לסיכונים פוליטיים. "לגידול בסחר עשויה להיות השלכה משמעותית על הכלכלה, וברזיל תקבל גם מעמד בכיר יותר בעניינים בינלאומיים - שני יעדי מפתח של הממשל".

ברזיל יצרה מערכת שבה המכסים היו גבוהים במיוחד, והמדינה התערבה כדי להקים תעשיות או להגן עליהן. יצרני רכב מוגנים במכס של 35% על רכב מיובא. עמוק באמזונס, מאות מפעלים באזור הכלכלי החופשי במנאוס נהנים מהפחתות מס - וממכסים על מתחרים זרים - כשהם מייצרים אלקטרוניקה, אופנועים ועוד מוצרים שנמכרים לצרכנים המקומיים במחירים גבוהים.

היבואנים בברזיל משלמים מכס על הכול, מתרופות עד הלבשה ומוצרי חלב. ברזיל היא אחת המדינות הבודדות בעידן הדיגיטלי שגובה מכלי שיט זרים "דמי החזקת מגדלורים", כמו לפני 200 שנה, למרות שהאוניות משתמשות זה שנים במערכות ניווט לווייניות. המס הזה ייעלם במסגרת ההסכם עם אירופה.

הבעיות שיוצרת המגננה הכלכלית ניכרות בכל המשק הברזילאי.

כשאוניברסיטת Maua מחוץ לסאו פאולו ייבאה בשנה שעברה ציוד אמריקאי שהיא לא יכלה למצוא בברזיל כדי לשדרג את מעבדות הפיזיקה שלה, לדוגמה, המכסים הכפילו את תג המחיר ל-70 אלף דולר, אמר פרנצ'סקו אוליביירי, פרופסור וראש הפקולטה הטכנולוגית באוניברסיטה.

הפרוטקציוניזם פוגע בעסקים שצריכים לייבא חומרים או חלקים, ונאבקים לשם כך במכסים ובביורוקרטיה, שמנסה להרחיק אותם משרשראות היצע עולמיות. הניירת שקשורה למכסים בנמלי הים מאריכה את ההמתנה לשחרור היבוא לכמה שבועות, וגורמת לעיכובים בייצור.

55% מהמוצרים הזרים מחייבים את חברות היבוא שלהם להשיג היתרים משישה גופים ממשלתיים, לפי מחקר עדכני של קונפדרציית התעשייה הלאומית, CNI. היבואנים חשופים לקנסות גבוהים אם הם אינם פונים לקבלת היתר, ובדרך כלל קשה לדעת לאיזו סוכנות הם צריכים לפנות.

שנים כה רבות של מדיניות מגינה הפכו כמה עסקים ברזילאיים לחלשים מכדי להתמודד בשוק חופשי, אומרים אנליסטים ומנהלי עסקים. "תמיד היה לנו מודל פרוטקציוניסטי", אמר ז'ואאו אברט, מנכ"ל Xalingo, יצרנית צעצועים שמעסיקה 600 עובדים בדרום המדינה.

הוא הסביר שתחרות עם יבוא צעצועים תהיה קשה אם תנאי העסקים במדינה, מתשתיות ראויות עד ביורוקרטיה, לא ישתפרו לפני שעסקאות הסחר יפתחו את הסכרים בפני סחורה זולה ובמקרים רבים איכותית יותר. עם שינויים כאלו, הפריון בחברה שלו ישתפר, אמר אברט.

"אנחנו צריכים להיות פרודוקטיביים ויעילים יותר כדי להתמודד עם התחרות החדשה. זה רחוב דו-סטרי", הוא אמר.

בברזיל נדרשות כמעט 2,000 שעות בשנה לחברה רגילה להגיש דוחות מס חברות, לפי הבנק העולמי, שיא בהשוואה לכל יתר 190 המדינות שחברות בבנק הזה. בארגנטינה השכנה, שגם היא אינה בדיוק גן עדן לעסקים, נדרשות 311.5 שעות בשנה לאותה מטרה.

כבישים מיושנים והעדר של קווי רכבת הופכים את מחירי התעבורה והתובלה במדינה ענקית זו לכפולים בהשוואה לארה"ב, לפי שדולה חקלאית ברזילאית ("התנועה למען לוגיסטיקה"). העסקים במדינה אמרו מזמן שפתיחה השווקים לסחר חופשי צריכה לבוא רק אחרי שהביורוקרטיה והמסים יופחתו, וכבישים, נמלים ורכבות יורחבו וישופרו.

קרלוס אביג'ודי, מנהל הפיתוח התעשייתי ב-CNI (קונפדרציית התעשייה), אמר שהעסקים דורשים כעת שהרפורמות והסחר החופשי יתרחשו בו זמנית. הקונפדרציה תומכת בעסקאות סחר.

"פתיחת הכלכלה מטילה אחריות כבדה על הממשלה", אמר אביג'ודי. "הממשלה תצטרך לבטל עלויות שנובעות מהביורוקרטיה, ממערכת המס שלנו, מהלוגיסטיקה ומהתשתיות".