הנורבגים "שוחים בכסף", אז למה הממשלה שוב פדתה חצי מיליארד דולר מקרן העושר

הצעד, שהתרחש בקיץ, הוא הפעם הרביעית אי-פעם שממשלת נורבגיה מושכת כספים מהקרן הענקית מאז הקמתה • המטרה - לאזן תקציבית את הירידה שנרשמה במחירי הנפט באוגוסט • חוסר היציבות בשוק הנפט, יחד עם שיקולי איכות הסביבה, עומדים גם מאחורי תהליך של שינוי ארוך-טווח בטעמי הקרן והסטת השקעות מחברות גז ונפט

מתקן של BP בים הצפוני  / צילום: רויטרס Jack Gruber
מתקן של BP בים הצפוני / צילום: רויטרס Jack Gruber

אירוע פיננסי נדיר התרחש בקיץ האחרון, אך נחשף רק לפני שבועיים: ממשלת נורבגיה פדתה באופן חריג כחצי מיליארד דולר מקרן העושר שלה, שנבנתה בשני העשורים האחרונים מכספי הנפט והגז של המדינה. זו הייתה הפעם הראשונה זה יותר משנה - והרביעית אי-פעם - שבה מימשה הממשלה נכסים מהקרן.

הסיבה, לפי מומחים, הייתה ירידת מחיר הנפט העולמי באוגוסט האחרון לשפל שנתי. כרבע מהכנסות המדינה הסקנדינבית, יצואנית הגז הטבעי השלישית בגודלה בעולם, מגיעים מנפט וגז. לדברי המומחים, המחירים היורדים איימו ליצור פגיעה תזרימית בתקציב השנתי של המדינה. הפגיעה תוקנה על ידי משיכה קטנה, זעירה במונחי הקרן, ששווייה כיום עומד על יותר מטריליון דולר.

אך מזערית ככל שתהיה, ולאחר שמחירי הנפט והגז שבו ועלו מאז הקיץ האחרון, האירוע שב והציב את קרן העושר הנורבגית במוקד תשומת הלב. במקרה, בימים אלה גם מציגה הממשלה הנורבגית את התקציב השנתי שלה, וגם מסתיים תהליך רב-שנים שבו החליטה הקרן לראשונה להסיט חלק מהשקעותיה מתחום הנפט לתחומים אחרים.

יצואנית הנפט הגדולה במערב אירופה

נורבגיה היא יצואנית הנפט והגז הגדולה ביותר במערב אירופה, תוצאה של עשרות קידוחים בים הצפוני, שהחלו עוד במחצית שנות ה-60, וגילויים חדשים של שדות גז ונפט במים הכלכליים והטריטוריאליים שלה בשנים האחרונות. היא אינה חברה באופ"ק. כל תעשיית האנרגיה שלה מתנהלת באמצעות חברות ממשלתיות.

עוד ב-1990 החליטה ממשלת נורבגיה להפקיד את הרווחים מהכנסות הנפט והגז שלה לקרן עושר, שתשקיע אותם בפורטפוליו מגוון של השקעות מניבות ותסייע לשמר את הממון לדורות הבאים, שלא ייהנו יותר מהכנסות דלקי המאובנים.

מאז 1996, אז הופקדה הקרונה הראשונה בקרן, מוגבלת הממשלה - לפי נוהג בלבד - בשימוש בכספים, והיא יכולה לקבל לתקציב המדינה רק חלק מהתשואה השנתית על הר הכסף המופקד בה. בעבר עמדה התשואה המובטחת לממשלה לטובת התקציב על 4%, ולפני כשנתיים הפחיתה אותה ממשלת הימין-מרכז השולטת בנורבגיה ל-3% בלבד. עדיין, בשנה האחרונה, למשל, מדובר על כ-30 מיליארד דולר.

את הקרן, ששמה הרשמי הוא "קרן הפנסיה הגלובלית" של נורבגיה, מנהלת יחידה עצמאית בבנק המרכזי הנורבגי. עד כה הצטברו בה 1.05 טריליון דולר. בהיותה קרן העושר הגדולה בעולם, הנורבגים מחזיקים באמצעותה ב-2% מהמניות באירופה, ובמניות של יותר מ-9,000 חברות ברחבי העולם, כולל ענקיות כמו סימנס, מיקרוסופט ואפל. מדיניות ההשקעה אינה סולידית - חלק גדול מהקרן מושקע במניות, חלק אחר באג"ח, ובשנים האחרונות החלה הקרן להשקיע גם בנדל"ן. ב-2008, שנת משבר האשראי, נשחקו רווחי הקרן בלא פחות מ-25%; שנה אחרי זה, הם טיפסו ב-26%. התשואה הממוצעת שלה בעשור האחרון עומדת על קרוב ל-6%.

הטאבו נפרץ לראשונה לפני שלוש שנים

למרות שהנורבגים "שוחים בכסף", הקרן מגבילה את העושר שלהם, ובביקורים במדינה לא נדיר לשמוע תלונות מצד התושבים המקומיים על מצב הדרכים או על ההשקעה החסרה בחינוך. לפני שלוש שנים, על רקע המחיר היורד של חבית נפט, פרצה לראשונה הממשלה את הטאבו שהיה מקובל עד אז בנוגע למשיכת כספים מהקרן, והעבירה כ-800 מיליון דולר לתקציב השוטף. מאז עשתה זאת עוד שלוש פעמים - פעמיים ב-2018 ובפעם האחרונה באוגוסט השנה. מעל הכול, לדברי מומחים, מימושים אלה מלמדים עד כמה תלויה המדינה במחיר הנפט העולמי ועד כמה התקציב השנתי תלוי בתחזיות למחיר חבית נפט.

וזו הסיבה שהמשיכה הנוכחית מתלווה לתהליך נוסף שמגיע לסיומו בימים אלה - הסטת השקעות בשווי מיליארדי דולרים דווקא מחברות הקשורות להפקת נפט וגז טבעי. הפרלמנט הנורבגי הכריע לפני כשנתיים, בהחלטה שטלטלה את השווקים בתחום, להפסיק את ההשקעה ביותר מ-135 חברות הקשורות להפקת גז ונפט. ההיגיון היה לנתק במידת האפשר את השפעת שוק האנרגיה על מצבה הפיננסי של המדינה. אם ההכנסות של המדינה תלויות ממילא במחיר הנפט והגז, הכתיב ההיגיון, הרי שההשקעות שלה אינן צריכות להיות בתחום זה. ארגוני איכות סביבה בירכו על המהלך, שלדבריהם מפגין את המחויבות של המדינה לאנרגיות ירוקות.

בימים אלה נחשף, כי הרשימה של החברות שבהן תחסל הקרן את השקעתה מצומצמת ממה שהוחלט, ותכלול רק 94 חברות הנמצאות בסקטור ה-Upstream של תחום האנרגיה, כלומר החיפוש, הקידוח וההפקה של דלקי מאובנים. חברות הנפט הגדולות כמו של, BP, אקסון מוביל ואחרות ימשיכו לככב בפורטפוליו הנורבגי. במקום הסטת השקעות בשווי 40 מיליארד דולר כפי שדווח לפני שנתיים, תמכור קרן העושר מניות בשווי 6 מיליארד דולר בלבד. הבנק המרכזי הנורבגי הבטיח לעשות זאת על פני תקופת זמן ארוכה, כדי לא לטלטל את השווקים.

ניהול ההשקעה בקרן עמד במרכז קרב פוליטי, ומהווה פשרה בין הממשלה השמרנית העומדת בראש המדינה לבין דעת הקהל הציבורית, שהופכת ליותר ויותר "ירוקה" בשנים האחרונות, על רקע שינויי האקלים המורגשים היטב באירופה ובמיוחד באזורים הארקטיים. הממשלה הציגה את השינוי לא כהיענות לדרישות ארגוני איכות סביבה ודעת הקהל, אלא כחלק מהקטנת החשיפה והסיכון הנלווה אליה לתעשיית הנפט.

ברחבי העולם, הקרן הנורבגית נחשבת למודל של שימור הכנסות הזמניות והמוגבלות מדלקי מאובנים לדורות הבאים. היא גם זכתה לתשומת לב בינלאומית בשל החלטות ועדת האתיקה שלה בנוגע להשקעות. הקרן מחויבת להימנע מהשקעות "פסולות מבחינה מוסרית", ואינה משקיעה בתחומי הנשק והטבק, בין השאר. בעבר גם משכה את השקעותיה מחברות ישראליות בתחום הביטחון, כמו אלביט, ומחברות בנייה הקשורות לבנייה בשטחים. היא הייתה - ועודנה - אחד היעדים העיקריים של תנועת ה-BDS.

מומחים כלכליים במדינה, שהגיבו על תוכנית התקציב המוצעת של הממשלה המוצגת בימים אלה לפרלמנט, אמרו כי על המדינה "להדק עוד יותר" את התקציב שלה, בין השאר בגלל החוק המגביל את התשואה מהקרן ל-3%, והמצב הלא-יציב של מחירי הנפט העולמיים. יצוא הנפט והגז של נורבגיה פחת בהדרגה בעשורים האחרונים, אולם חיבורו של שדה חדש ועצום של נפט שהתגלה בים הצפוני צפוי להקפיץ את כמות היצוא ב-33% כבר השנה.