תיירות ומשבר האקלים: ניו זילנד מדגימה איך הקפדה על תקן סביבתי מחמיר לא חייב לבוא על חשבון נוחות ופינוק

כשטוני ממשרד הקמפ מגיע בבוקר עם מגש ועליו קנקן מהביל, מאפינס ודניש שוקולד, הוא ממחיש בצורה הברורה ביותר עד כמה סטנדרטים קפדניים של איכות סביבה אינם חייבים לעמוד בסתירה לנוחות, יוקרה ופינוק. בעודי מתענגת על הקפה הריחני, אני מתמסרת להרים המקיפים אותי מכל צדדיי ונותנים לי תחושה נדירה של טבע עוצמתי ובו בזמן גם אינטימי, שכאילו נברא רק בשבילי ורק בשביל הרגע הזה. זוהי גלנורקי (Glenorchy), עיירה שעל שפת אגם ו'אקטיפו (Wakatipu), כארבעים דקות נסיעה מהעיר קווינסטאון שבאי הדרומי של ניו זילנד.

את רגע האמת הזה הרגישו כנראה גם דבי ופול ברנרד, זוג מיליונרים מסיאטל שהגיעו לגלנורקי לפני למעלה מעשור, בחיפוש אחר מקום חמים לגור בחודשי החורף הקשים של צפון אמריקה. מה שהם מצאו אינו מקום טרופי, ואפילו לא חם במיוחד למרות העונות ההפוכות. הם מצאו את החום בלב, את ההרגשה האולטימטיבית "זה המקום שלנו בעולם" ואת האנשים החמים של גלנורקי.

אלא שדבי ופול ברנרד הם לא אנשים שמסתפקים ברווחה אישית. הם אנשים עם מודעות סביבתית וקהילתית, אנשים שמממשים פרויקטים וגם פילנתרופים. לכן הם בנו בגלנורקי את Camp Glenorchy Eco Retreat, הקמפגראונד הראשון בניו זילנד שפועל באפס בזבוז אנרגיה (net zero), והראשון מסוגו שבנוי לפי ה-Living Building Challenge, ההיתר המתקדם ביותר בעולם לתכנון בנייה בשימור סביבתי. השניים השתמשו בהונם האישי, בנו אתר לדוגמה ומודל לחיקוי עולמי, ואז העניקו את המקום המושקע הזה, לגמרי במתנה, לקהילה של גלנורקי.

 גלנורקי קמפ בניו זילנד /צילום:shutterstock אס איי פי קריאייטיב

ומה הכוונה בנט-זירו? המטרה היא, בתוך שנה, לייצר יותר אנרגיה מלצרוך אותה. לאחר תקופת הרצה, מקומות כאלה אמורים להפעיל את עצמם, ללא שום הוצאות. בנוסף למזעור צריכה, יש פה מגמה להנפיק חשמל מעבר לשימוש השוטף ולהעביר את העודפים למערכת הכללית, אתגר הדורש תחקיר רציני ועלות גבוהה.
לכן, הידע שנצבר בתהליך ההקמה של קמפ גלנורקי, ופתוח לציבור ומוצע בחינם, יכול לשרת כקיצור דרך לכל מפעל דומה בעולם.

"דבר לא מבוזבז", אומר מנהל העבודה כשהושיט לי ווסט בטיחות זוהר ולקח אותי לסיבוב באתר, שהיה עדיין בשלבים סופיים של הקמה. "את נמצאת עכשיו בגן הסולרי הגדול ביותר באי הדרומי. יש כאן פאנלים סולריים של 200 קילוואט, כל הנורות הן מסוג לד וכל המפסקים חיישנים".

 גלנורקי קמפ בניו זילנד /צילום:shutterstock אס איי פי קריאייטיב

אני שמה לב שעובי קירות העץ (שרובו ממוחזר) במבנים הוא הרבה יותר מהרגיל. "35 ס"מ, פי 3 יותר מתקן הבנייה". הוא מאשר, "זה מבטיח בידוד מרבי ללא תוספת חימום בחשמל. הכול נלקח בחשבון. המכבסה, למשל, היא היעילה ביותר בעולם מבחינת שימור חשמל ומים. צריכת המים בקמפ מווסתת, מים אפורים (מים משומשים ממכונות כביסה, מדיחי כלים, כיורים, מקלחות וכו') מתנקים בשיטה של מיקרואנרגיה כדי שיוכלו לשמש להשקיה. אפילו הסבונים, השמפו והתמרוקים ה'ירוקים' שאנחנו מספקים בחדרים כל-כך איכותיים, שהמתארחים לא יתפתו להשתמש בשלהם מהבית, וישמרו את המחזור נקי מכימיקלים".

גולת הכותרת היא שירותי הקומפוסט האקולוגיים. למשתמש אין שום תחושת התפשרות על נוחות. השירותים נראים כמו שירותים מערביים רגילים, נקיים ומריחים היטב, אבל אז מראים לי איך הם מטופלים מלמטה: אני מגיעה למין תחנה עם מכלים ענקיים. מערכת ממוחשבת מסמנת כל מאה שימושים (כלומר, הורדות מים בשירותים שלמעלה) ומאותתת שיש להוסיף עוד סיבוב של אספקת נסורת. כל התפוקה מהשירותים שלמעלה מצטברת במכלים עצומים לקומפוסט, ופעם בשנה יש תחלופה מלאה ופינוי של כל הקומפוסט שהצטבר.

אני מסתובבת בין ביתני העץ ומסניפה בריאות. הביתנים בנויים מעצים מקומיים ומחומרים ממוחזרים. השבילים מרוצפים בפסיפס של חלוקי נחל מהאזור. בנוסף לשטחים שהוקצו לקרוואנים ולאוהלים, יש גם שבע בקתות לבודדים או למשפחות, ועוד שתיים גדולות שבכל אחת מהן 16 מיטות בקומות. השטח החדש הזה הוא תוספת לקמפ האוהלים והוואנים הוותיק של גלנורקי, ששימש במשך שנים נקודת ציון של המקום.

גלנורקי היא עיירה קטנטונת ולא כל-כך ידועה, אך היא משמשת נקודת יציאה לכמה מהטרקים הידועים של האי הדרומי, ולכן לא נדיר לראות הורים שקפצו לבקר את ילדיהם יוצאי הצבא המטיילים, ואולי להצטרף אליהם ליום או לכמה שעות של טרק.

אני רואה לא מעט קבוצות כאלה, צעירים נמרצים והוריהם, אב ובן, אם ובת, מבשלים יחד במטבח המשותף של קמפ גלנורקי."בעוד כמה ימים הבן שלי יוצא לטרק של עשרה ימים עם החברים שלו, בינתיים אנחנו עושים כמה הליכות קצרות באזור", אומר לי נתן, אביו של יואב. "הלוואי שהיה לי את הכושר להצטרף, אבל טרק של עשרה ימים בשטח? זה כבר גדול עליי".

גם הורים רוצים לחוות את הדבר הזה שמושך כמו מגנט את הצעירים לניו זילנד. והנה הם כאן, בארץ המפורסמת בנופיה ובפעילויות האתגריות, אבל אין להם זמן, או כושר, או שניהם. לצעירים יש יותר זמן מכסף, ולדור ההורים יותר כסף מזמן (ואני עדיין לא משוכנעת מה עדיף). גלנורקי היא נקודת מפגש מצוינת בין אלה לאלה.