המפתח לשחרור נעמה יששכר נמצא במשרד המשפטים

על ישראל להיענות לבקשת ההסגרה של רוסיה כדי להחזיר את הצעירה הישראלית הביתה

נעמה יששכר / צילום: רויטרס
נעמה יששכר / צילום: רויטרס

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, הוא עורך דין כבר הרבה שנים. הוא גם היה מועמד לכהונת שר המשפטים (לפני ש"תפרו" לו תיק בפרקליטות). הוא אינו זקוק לייעוץ משפטי כדי לדעת שנעמה יששכר אינה יכולה לקבל חנינה מנשיא רוסיה לפני שהגישה ערעור על גזר הדין שניתן לה ברוסיה ועד שערעורה יידחה. הוא עצמו לא היה יכול לתת חנינה בבקשה דומה שהיה מקבל. פנייתו לנשיא ולדימין פוטין שייתן חנינה לנעמה היא עלבון לרוסיה ולמערכת המשפט שלה.

אלכסיי בורקוב יושב במעצר כבר כמעט 4 שנים על חשד לעבירות מחשב. שתי מדינות ביקשו את הסגרתו: רוסיה וארה"ב. הוא הסכים להסגרתו לרוסיה והתנגד להסגרה לארה"ב. אורך הליכי ההסגרה בישראל, בהם אזרח זר עצור ללא הרשעה, הוא עלבון לזכויות אדם וכישלון פתטי של מערכת המשפט בישראל.

שרת המשפטים הקודמת, אילת שקד, ושר המשפטים כיום, אמיר אוחנה, היו רשאים להחליט לאיזו מדינה יוסגר בורקוב. על-פי הקריטריונים במשפט הבינלאומי, בורקוב אמור להיות מוסגר דווקא לרוסיה. הוא אזרח רוסי, העבירות בוצעו ברוסיה, ורוסיה הודיעה על רצונה לשפוט אותו עליהם. בית המשפט העליון כבר קבע כי כל החלטה עניינית של שר המשפטים תהיה לגיטימית בעיניו.

ההטיה של הפרקליטות לטובת בקשת ההסגרה מארה"ב, ביחד עם ההתעלמות מהבקשה הרוסית והסחבת האינסופית של מעצר בורקוב, היא עלבון צורב אשר עצבן כהוגן את הרוסים. ובצדק. אף מדינה לא אוהבת שמזלזלים בה, באזרחיה ובמערכת המשפט שלה. קל וחומר רוסיה בימי פוטין, בעלת תחושת הכבוד הלאומי השורשי.

נעמה יששכר נפלה לידי הרוסים כמתת משמיים. הברחת סמים בין מדינות היא עבירת פשע חמור בכל מקום בעולם. עונש המאסר שהוטל עליה אינו חריג בחומרתו לעבירות סמים. מצד שני, מערכת המשפט ברוסיה שלחה מסר ברור לשר המשפטים: די לעלבונות. בורקוב תמורת יששכר. הסגרה תמורת הסגרה.

ריבלין ונתניהו היו מועילים ליששכר הרבה יותר אם הם היו פונים לאמיר אוחנה ומבקשים אותו לנהל ממשא-ומתן עם הרוסים על חילופי אסירים, מאשר בשליחת בבקשת חנינה עקרה לפוטין.

הדרך לשחרור נעמה יששכר עוברת ממשרד המשפטים בישראל למשרד המשפטים ברוסיה. חנינות לא רלוונטיות בעניין זה. כאן ידברו האינטרסים הלאומיים, מעין "חילופי שבויים". ובתחום הזה ישראל מגלה בורות, רשלנות וחולשה כרוניים.

ניתן, ראוי ואפשרי להחליף את נעמה יששכר באלכסיי בורקוב. זאת תהיה עסקת win-win קלסית לכל הצדדים, למעט האמריקאים שיחרקו שיניים. ללא עסקה כזו, נעמה יששכר עלולה לשבת שנים ארוכות בכלא הקר ברוסיה. ועל הדרך תילמד הממשלה שיעור חשוב מאין כמוהו בחילופי שבויים, בהעלבת מדינות ובשמירה על אינטרסים לאומיים. 

הכותב הוא עורך דין, עוסק ומרצה בענייני משפט בינלאומי